היום (א') תבצע אל על את טיסת הפרידה שלה ממטוס ה-747, בקו תל-אביב-רומא (TLV-FCO), שיהווה את אקורד הסיום בחייה של "מלכת השמים". אף שאני לא מאלה שנקשרים לחפצים, כ-Av Geek (חנון תעופה) הפרידה ממטוס ה-747 בהחלט לא מותירה אותי אדיש, אז אחרוג ממנהגי ואכתוב כמה מילים חמות יותר ופחות.
הכתבה פורסמה במקור באתר המתמידים
הסוף למושב 77A
הפרידה מה-747 מביאה לסיומה את אחת מה"פרצות" הכי גדולות של הענף, לטעמי, והיא מושב 77A ב-upper deck (הדק העליון). אין ספק ש-77A הוא המושב הטוב ביותר בענף התעופה, בהיבטים של יחס תמורה למחיר. מדובר במושב מחלקת עסקים הממוקם בדק העליון במטוס, כשלפניו יש דלת יציאת חרום עם מרווח אינסופי לפנים. מדובר, לפיכך, במושב מחלקת עסקים מהדור הישן (כלומר כזה שאפשר לישון בו בצורה יחסית נוחה, ולא בתוך גומחה קטנה לרגלים כבמצב כיום) אך עדיין נהנה מחלון וכן מגישה ישירה למסדרון (פשוט מקיפים בחלק של יציאת החירום את הנוסע שישן ליד). מדובר על "פרצה" חוקית די משמעותית, שרק יודעי דבר השתמשו בה (ויעידו על כך כמות הפעמים שהזמנתי טיסות ברגע האחרון ועדיין נותרה זמינות במושב הזה).
הסוף לעידן הישן
אחד היתרונות הגדולים ביותר בגריעת מטוסי ה-747 מצי אל על (לצד גריעת ה-767 והרענון הצפוי של ה-777) הוא שאנו הולכים ופוסעים לקראת סופו של העידן הישן של המטוסים בחברה. אלה עם מושבי בד בלויים ועייפים בצבע כחול. אלה עם חלונות ריבועיים. אלה עם תאי אחסון ישנים ולא מותאמים ל"עידן הטרולי". ואלה עם מערכת מולטימדיה המציגה סרטים ברצף לפי תפריט קבוע מראש. הדור הישן הזה שירת אותנו אמנם נאמנה כמה עשרות שנים, אבל אין ספק ש-we had enough והגיע הזמן להיפרד. יש לציין שהבעיה באל על, בהקשר זה, היא שהיא במובן מסוים ממש "הזניחה" את ציי המטוסים הישנים שלה שנים רבות, וגרמה לפער כה אדיר בין הדור הישן לדור החדש של המטוסים. ב-British Airways, למשל, עדין מופעלים מטוסי 747-400 רבים, אך אלו עודכנו בצורה די משמעותית במרוצת השנים, ואיכות המוצר בהם לא מאוד שונה ורחוקה ממטוסי הדור החדש. בכל מקרה, מוטב מאוחר מלעולם לא.
הסוף לטיסות החשוכות
וכמובן, איך לא, הגיע הזמן לחגוג את סופן של הטיסות החשוכות באל על, אלו שהתרגלנו לראות בפוסטים בפייסבוק, שנפתחים בהתנצלות הקבועה: "אני לא נוהג להעלות פוסטים בפייסבוק, אבל הפעם הייתי חייב". טיסות אלו, שמשום מה היו בעיקר בקו לבנגקוק, היוו, שלא במפתיע, סיום עגום וחשוך לתקופה מוארת בסך הכל של המטוס הזה. מסיבות שאינן ברורות כל כך, וכנראה שמורות בתוך מערך התחזוקה של אל על, מידי כמה טיסות, התאורה במטוס ה-747 היתה נכבית בשלב די מוקדם בטיסה, כשאנשים עוד סועדים את ארוחת הלילה שלהם, באופן שגרם לעלטה מוחלטת במטוס, וחייב אנשים להאיר את המגשים שלהם באמצעות פנסי האייפון. הדבר חזר על עצמו מספר פעמים, עד כדי כך שלפעמים נראה כאילו אל על מחפשת צרות בכוח. תמונות המטוס החשוך כיכבו ברשתות, והוסיפו עבודה רבה למחלקת יחסי הציבור העמוסה ממילא של החברה. לשמחתנו, עם גריעת מטוסי הג'מבו מצי אל על, ובסימן חג החנוכה המתקרב, באנו חושך לגרש.
הסוף "למלכת השמים"
מעל הכל, כחובב מטוסים, אני בכל זאת חש צער מסוים מגריעת צי המטוסים הזה משירות. מטוסי ה-747 היו הרבה דברים, אבל אי אפשר לקחת מהם את המראה המרשים והמרהיב שלהם. אי אפשר לקחת מהם את שאגת המנועים, את ההמראות העוצמתיות והנחיתות החלקות כמו חמאה (כזאת שאפשר למצוא בסופר). מטוס הג'מבו לא סתם זכה לכינוי "מלכת השמים". הוא הרוויח את זה. הוא הפך כל כך הרבה אנשים ברחבי העולם, ביניהם עבדכם הנאמן, לחובבי תעופה. הוא הראה כמה חזק המוח האנושי, אשר יכול לגרום למפלצת כזאת להתרומם לאוויר ולקחת מאות אנשים איתה לצד השני של העולם. פלא טכנולוגי מרהיב, עוצמתי ומרשים. נתגעגע.
הכותב הינו נוסע מתמיד באל על במעמד פלטינה וטס כבר 15 שנים בעולם. באתר שפתח - "המתמידים" הוא משתף מהניסיון והידע שצבר בנסיעות שלו.