גם במהלך הסופ"ש האחרון רמת התחלואה בארץ המשיכה לעלות ועמדה על כ-250 נדבקים ביום. על מנת להילחם בהתפשטות המחודשת, במשרד הבריאות החזירו את חובת עטיית המסכות ונראה שההגבלות הבאות יחולו על נתב"ג.

בראיון אצל אופירה וברקוביץ' ביום שישי האחרון, גם שר התיירות החדש, יואל רזבוזוב, הודה ששדה התעופה נמצא על הכוונת. "נכון לעכשיו לפי הנתונים אין לנו סיבה לסגור את נתב"ג - אבל אם נגיע למספר חולים גבוה, נצטרך לסגור את הגבולות", העריך שר התיירות.

האמירה הזו מגיעה לאחר המלצת ראש הממשלה נפתלי בנט שקרא להימנע מנסיעות לחו"ל בתקופה הקרובה,  מה שגרם לסערה וחילוקי דעות רבים בין רוכשי הכרטיסים לחברות התעופה.

ניסיון העבר מלמד אותנו שאם יחליטו לסגור את הטיסות היוצאות/נכנסות ליעדים מסוכנים, או את כל הטיסות מ/אל נתב"ג, תינתן התראה של כמה ימים (עד שבועיים) על מנת שכל מי שנמצא מעבר לים, או מי שחייב לצאת מהארץ, יספיק לעשות זאת. בנוסף, מאותו הרגע, הטיפול בטיסה שלא יצאה לפועל יהיה מול חברת התעופה או חברת הנסיעות שיצטרכו לתת לכם זיכוי או לשנות את תאריך הטיסה שלכם, תהליך שיכול להיות מסורבל וארוך (יש מי שלא קיבלו את כספם עדיין מאז הסגר הראשון).

רגע לפני שההמלצות הופכות להנחיות (בתקווה שזה לא יקרה), פרופ' אורי בן-אוליאל, מומחה לדיני חוזים מהמרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן, עושה סדר במה שצריך לדעת על הפיצויים המגיעים לכם בתקופה הזו.

השאלה הכי חשובה כמובן, היא האם הצהרת בנט היא עילה מספקת לביטול טיסה מול חברת הנסיעות?

הצהרת בנט לפיה הוא אינו ממליץ לטוס לחו"ל, מעוררת שאלה משפטית מעניינת: מצד אחד, ולמיטב הבנתי, מדובר בהמלצה בלבד, ולא בהוראה מחייבת. מצד שני, מדובר בהמלצה של גורם בכיר במיוחד, קרי ראש ממשלה. נדמה לי שעל רקע האמור, יש לבחון ביסודיות, בין היתר, את מדיניות הביטולים של חברת הנסיעות. אם מדיניות הביטולים של החברה גמישה ולשביעות רצון הצרכן, ייתכן שהצרכן יוכל לבטל את הטיסה בהתאם לרצונו, ובכפוף למדיניות זו של החברה. לעומת זאת, אם מדיניות הביטולים אינה תואמת את הציפייה של הצרכן, יהיה עליו לפנות לבירור מעמיק של מצבו המשפטי, תוך בחינה יסודית בין השאר של הנסיבות הקונקרטיות המאפיינות את החוזה, בין הצרכן לבין חברת הנסיעות. כלומר, במקרה כזה, יש לבחון האם מדיניות הביטולים של חברת הנסיעות תואמת את הוראות הדין, ותוך מתן תשומת לב לנסיבות הקונקרטיות של המקרה האישי שלו.

ואם במקרה יסגרו את נתב"ג, האם חברת הנסיעות יכולה לטעון ל"כוח עליון" שאינה באחריותה מול הלקוחות?

במקרה של ביטול טיסה על-ידי חברת הנסיעות (כלומר, לא בעקבות החלטת הלקוח) יש להבין מה אומרות הוראות חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה). חוק זה אינו עוסק באופן מפורש וישיר בשאלה מהו "כוח עליון", ומתי חברה יכולה לטעון לכוח כזה, אולם החוק כן עוסק בין השאר בשאלה מה הזכויות של הנוסע שהונפק לו כרטיס טיסה לטיסה שלא התקיימה. החוק גם מבהיר האם ומתי נוסע זכאי להשבת התמורה ששלומה בעד כרטיס הטיסה, כרטיס טיסה חלופי, או שובר זיכוי. בשורה התחתונה, לא ניתן לטעון כי מדובר "בכוח עליון", אלא יש לבדוק בין סעיפי החוק מהן הזכויות להן אתם זכאים.

האם ניתן לתבוע את חברות התעופה או סוכנות הנסיעות?

בנסיבות בהן חברת התעופה או סוכנות הנסיעות פועלת באופן המנוגד לדין, הצרכן רשאי לבחון את האפשרות להגשת תביעה משפטית נגד החברה או הסוכנות. יחד עם זאת, כדאי לצרכן, לפני הגשת תביעה, להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני צרכנות, וזאת על מנת להימנע מהגשת תביעה חסרת יסוד משפטי אשר תגזול ממנו זמן וכסף מיותרים. 

אם ניתן להגיש תביעה נגד חברת תעופה או סוכנות נסיעות, באיזו דרך יש להגיש את התביעה - בימ"ש או תביעות קטנות?

לצורך מתן תשובה לשאלה זו יש לבדוק בין היתר, את הלשון של החוזה בין הצרכן לבין חברת התעופה ו/או סוכנות הנסיעות. חוזה זה עשוי לעיתים להגדיר את אופן יישוב הסכסוך המשפטי בין הצדדים. בנוסף, אם החוזה האמור מגביל זכויות שיש לצרכן להגיש תביעה בבית משפט בהתאם להוראות הדין, יתכן שיהיה צורך לבחון  גם את הוראות חוק החוזים האחידים. חוק זה, מגביל, בנסיבות מסוימות, את הכוח של מנסח החוזה האחיד להפחית זכויות שיש לצרכן לפי דין, לרבות זכויות הקשורות בהגשת תביעה לבית משפט. לכן, יתכן שגם במצבים בהם על פי החוזה בין הלקוח לחברה, הלקוח מנוע מלהגיש תביעה נגד החברה, אין זה אמור שבאמת לא יוכל להגיש נגדם תביעה במדיה ונהגו שלא כשורה. על כן, זיכרו כי הכתוב בחוזה אינו בהכרח בגדר סוף פסוק ביחס לזכויות הצרכן לעמוד על זכויותיו מול חברת התעופה או סוכנות הנסיעות.