תִּשְׁלַח לִי שֶׁקֶט טוֹב מוּגָן
תִּשְׁלַח לִי שֶׁקֶט מֵעָנָן
תִּשְׁלַח לִי שֶׁקֶט מְמֻכָּן
לִשְׁמֹעַ שֶׁקֶט לֹא מִכָּאן
תִּשְׁלַח לִי שֶׁקֶט בְּקֻפְסָה
מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה
(יונה וולך)
להתרחק, להתבודד, לחשוב, לעכל, לנשום, להתאוורר, להתרפא, להתחזק ולהתקרב מחדש. לפגוש שוב עצמנו ואת הטבע, את הירוק, את המים והמדבר ולהקשיב לשקט המרגיע. להשכים עם הזריחה למדיטציה ולברכת השמש העולה על המכתש, לשבת מול הים ולחכות לשקיעה שתסמן את סוף היום, כי מחר יום חדש והוא בטח יהיה טוב יותר.
לטייל כמו בימים הטובים, הרגועים, הבטוחים, השפויים טרם הטירוף, הכאב והעצב שפרצו לחיינו ועל הדרך לחפש את המפל הנסתר ואת הגבעה הכי ירוקה, את המערות והפריחות, את הסוכה המבודדת ואת הצימר המפנק, את החוף האקזוטי ואת הפנורמה עוצרת הנשימה, ולחזור לחיים, כי חייבים:
חוף מעגן מיכאל
מעט חופים בארץ הם אקזוטיים כמו החוף הזה, שהכי מזכיר את מחוזות תאילנד עם הדקלים שצומחים על קו המים ועם ה"איים" המסולעים המציצים מהים, שאם תפליגו עם הדמיון הם יזכירו לכם את הסלעים המזדקרים מתוך מי הטורקיז של קופנגן. דמיון, כבר אמרנו? אז בקטנה. והשקט, אוי השקט והיופי הממכר.
אז הכירו את מעגן מיכאל החוף המבודד, הצר והארוך, שהוא שמורת טבע חופית הממוקמת בין שפך נחל תנינים לשפך נחל דליה. ממזרח הוא תחום בבריכות דגים ובצמחייה נדירה ומגוונת, מצפון בחוף חולי וזהוב, ומדרום הוא פראי הודות לרצועת עצי דקל שצומחים ממש על הים ומשמשים כנקודות צל. בין העצים מישהו הציב שני שולחנות פיקניק ותלה נדנדת חבל להתענג מול אי היונים. אם תגיעו באמצ"ש סביר שתהיו לבד ובסופ"ש הנוכחות ערה יותר.
ואם אתם כבר שם חפשו את הלב - פסל האבן הרומנטי שנחצב בסלע, הוצב בין שמים למים והפך לאייקון מרגש שנישא לגובה 4.5 מטרים. את "לב הים" יצר האמן משה זורע, חבר הקיבוץ, שפיסל אותו מסלעים שמצא באזור והציב לתפארת בכניסה לחוף.
הגעה: בכניסה לקיבוץ פונים ימינה ונוסעים במקביל לרפת עד לכיכר. מהכיכר ממשיכים ישר עד למחסום הצהוב, מחנים והולכים לאורך הבריכות עד ללב, שם פונים שמאלה וצועדים על החוף עד לדקלים.
> עוד 20 מקומות רומנטיים בישראל
המפל הנסתר - עין שוקק, פארק המעיינות
כמה פעמים שכשכתם בבריכות, עמדתם מתחת למפל, התפעלתם ממי הטורקיז הבוהקים וחשבתם "כמה כיף שיש לנו את גן העדן היפה הזה"? לגן העדן הזה קוראים הסחנה (וגן השלושה בשמו הרשמי) ואתם כבר בטח מכירים. אז הפעם אנחנו לא בעניין הסחנה, שריק בחורף - וזה טיפ שתנצלו בהקדם, וגם לא בנחל האסי שזורם בין מדשאות קיבוץ ניר דוד, אלא בעניין עין שוקק - השכן הפחות סלב שלהם. ואם לדייק, במפל הנסתר של השוקק, וכן, דווקא בחורף, ובמיוחד כשקר וגשום.
שוקק הוא חלק מהמעיינות בשטח הפארק הגדול ובריכת המעיין שלו, ששוקקת בימים חמים, שקטה ובודדה בימים אלה. למרות היותו מוכר מעטים יודעים שבקצה השביל, בתוך סבך הצמחייה ומאחורי שרידי טחנת הקמח העות'ומנית, מסתתר מפל יפה. טמפרטורת המים במפל היא 28 מעלות והודות לקור הם מעלים אדים שמוסיפים לו מראה מכושף. היות שחום המים קבוע כל השנה הכניסה למפל כשקר בחוץ מאוד נעימה, וכיף לעמוד מתחת למים החמימים ולתת לזרימה החזקה לעסות לכם את הכתפיים. מעבר למפל שוקק הוא מעיין נהדר עם תעלת מים מתפתלת בין העצים, ממלאה את הבריכה המוקפת בחורש, ולצדה שולחנות שמזמינים לפיקניק רומנטי. ואם בא לכם עוד זרימות, פנו שמאלה ולכו מזרחה עד לתוואי "השביל הרטוב" המחבר בין שוקק לבריכת הטחנה, שבימים חמים מזמין להלך בתוך המים ובמבוך הצמחייה.
את הדרך לשוקק, וכן לנחל הקיבוצים וכל המעיינות בפארק, מלווים בימים אלה נופי גלויה של הרים גולשים לשדות הירוקים, פריחות צבעוניות ושמיים מנוקדים בעננים לבנים, שמעצימים את חוויית הטיול וההתמסרות ליופי ולשקט.
הגעה: רגלית, באופניים, בשאטל או בקלאב קאר שניתן לשכור במבואה לפארק. עד אפריל אפשר גם ברכב הפרטי, כשהחנייה מרוחקת כ-200 מטרים מהמעיין. לעוד פרטים.
יער מבוא חמה, רמת הגולן
היער הגדול ממוקם במרומי הרמה, חולש על פנורמה עוצרת נשימה. ברחבי היער שבילי טיול בין העצים ולאורך המצוק, בין תצפיות לבין פלגי מעיין עין תאופיק (עין עוקב). תאופיק הוא מעיין נגיש שניתן להחנות בצמוד אליו, סביבו הכשירו חורשה עם מתקני מנגל ושולחנות פיקניק בצל העצים, ושילוט לאורך השבילים. מי המעיין זורמים בתעלות לבריכה קטנה ובימים חמים, שהם לא סופ"ש, מזמינים לשכשך בשקט ובשלווה. מעל המעיין הקימו מרפסת שצופה אל מרחבי היער ומרחיקה עד לכנרת. אם אתם בעניין של ריחוק והתבודדות, סעו עד לקצה המצוק שם תגלו שביל עם ספסלים להתנחל ולהתמכר לנוף עוצר הנשימה של האגם הלאומי המשתרע למרגלותיכם, צופה אל עמק כינורות, חמת גדר, בקעת יבנאל, טבריה ויער שוויץ שמעבר לאגם.
אם הטיול פתח את התיאבון, ואתם בעניין של קפה, כוס יין וכריך טוב, סורו לעגלת חמה הממוקמת בקצה המצוק הנושק לקיבוץ מבוא חמה. מעבר לנשנושים טעימים ערן ונופר, הבעלים, דאגו לפזר בשטח הפתוח מחצלות ושולחנות מרוחקים זה מה כדי לאפשר לכם להתמסר לשקט ולנוף בפרטיות (ערן- 050-7250101). ואם אתם כבר שם, בסמוך לעגלה מתחיל השביל שיורד לעין שוקו.
יקב שדות, מושב שדה יעקב
בטרם הזמנו את המוסקט קנלי, התמכרנו לפנורמה המרהיבה ממרומי מרפסת היקב. כרמים שגולשים לשפת המאגר, שדות עמק יזרעאל, גבעות שייח אברק ורכס הכרמל שסוגרים עליו מסביב, הכי ציור של הטבע. שיירת סוסים שחלפה על פנינו הוסיפה לנוף והפסטורלי ויצרה תמונה יפה היישר לאינסטגרם.
שדות הוא יקב בוטיק נהדר השייך למשפחת לוי, שב-2009 עקרו את המטעים הסמוכים למאגר המים, נטעו כרמים ושלוש שנים אחרי בצרו את האשכולות הראשונים. מאז הכל היסטוריה טעימה ומרגשת, אליה הוסיפו גם מרכז מבקרים, מעדנייה ובראנץ' משובח שמושך את ההמונים. אנחנו, שהיינו בעניין התרחקות והשקט, התלבטנו בין שירז לסירה לטמפרניו ולבלאן דה-נואר, ובחרנו בסוף במוסקט הקליל שהתאים בול למטבלים ולגבינות שרכשנו במעדנייה, ולשמש שהאירה לנו פנים. עם כל הטוב הזה ירדנו לשפת המאגר, מצאנו זולה בין הגפנים, השקנו כוסות, ואחרינו המבול.
הגבעה של נפוליאון, תל אביב
פארק הירקון מזכיר לנו את הסנטרל פארק הניו יורקי, עם המגדלים מרקיעי השחקים שסוגרים עליו מסביב. הפארק הוא הריאה הירוקה בלב האורבני והוא יפה, נגיש ומזמין למי שרוצים להרגיש בחיק הטבע אבל בלי להרחיק מחוץ לעיר. על גדות הנחל מרחבים, מדשאות, חורשות וגנים יפים - גן קקטוסים, גן סלעים, גן טרופי עם ברבורים, שבע טחנות עם מפלונים, ברווזים שמטיילים חופשי על הגדות, וגבעה אחת שהיא נקודת נוף אסטרטגית שחולשת על גוש דן. הגבעה, ובשמה הרשמי תל גריסה, מוכרת כגבעת נפוליאון על שום האגדה האורבנית המספרת שנפוליאון חנה כאן בעת המצור שהתיל על יפו.
בראש הגבעה שרידים ארכיאולוגים של עיר כנענית אבל בואו, הם פחות מעניינים כרגע כי אנחנו בעניין רביצה בבדידות מזהרת. הגבעה בימים אלה יפה מתמיד, היא מוריקה, מלאה בפריחות ומספקת את מנת הרוגע שאנחנו כל כך זקוקים לו, ויפה שבעתיים בעת השקיעה, לאור ירח ובחסות החשיכה, כשאורות הכרך מנצנצים ומצדיקים את הטיפוס לראשה.
עץ ומים, בית זית
יש מקומות שאנחנו מתאהבים וחוזרים שוב ושוב. כזהו עץ ומים שעושה לנו את זה ביג טיים, אם לבד ובמיוחד בשניים, ומאפשר להשתחרר, להירגע, לשקוע ולהרגיש כאילו חזרנו לרחם הנעימה, הבטוחה, העוטפת.
זה מתחיל בירידה בשביל הירוק, ממשיך בגינה עם המרפסת התלויה מעל המאגר ומול ההרים, ומסתיים מאחורי דלת העץ, המסתורית. מעבר לדלת מסתתרת בריכת אינפיניטי מקורה שמימיה נראים כגולשים מטה אל המאגר. ההר והמאגר מתפרצים פנימה מבעד לקיר זכוכית ענק, שקרוע אל הנוף ומשרה רוגע עוד בטרם נכנסים למים החמימים. ביום קרני השמש והעננים משחקים על המים, בלילה אור הירח משתקף פנימה ומוסיף הילה קסומה שמתמזגת עם אור הנרות.
ברקע מתנגנת מוזיקה חרישית שמורידה הילוך, ובתוך המים מחכה מטפלת שתעטוף בנעימות ותעביר אתכם סשן של תנועה וציפה במים תוך כדי מתיחות, לחיצות וערסול, המזכירים תנועה של עובר ברחם. הטיפול מרפה, משחרר, מרגיע ומחדש את הגוף והנפש, בסיומו תרגישו מרחפים על ענן. בתום הטיפול תעברו לטבול ב-Hot Tub – חבית עץ מלאה במים חמימים, הממוקמת תחת כיפת השמים ומעל האגם, שתשלים את החוויה העוצמתית, המרגשת.
מעל המעיין, עין כרם
עין כרם היא הכי חו"ל שמזכירה כפר פסטורלי בפרובנס או ביוון, עם סמטאות ובתי אבן ציוריים, כנסיות, גפנים, עצי זית ובוגנוויליות בשלל צבעים. אלה ועוד, יקדמו אתכם בדרך לצימר המקסים שממוקם מעל מעיין מרים, אמו הקדושה של ג'יזס, בנוי בין טרסות ומפלסים מסולעים. הצימר נראה עתיק ואותנטי אבל למעשה נבנה בשנות ה-90 ועוצב עם כל מאפייני האזור – קשתות, גומחות וקירות אבן, שיוצרים את המראה הסמי עתיק כולל אמבט שנחצב באבן שיש. בחלל הגדול ריהוט כפרי שהותאם לו במיוחד - מיטה זוגית, פינת ישיבה ומטבח, עשויים מעץ, וכן ריצוף מחומם לימים הקרים.
בונוס 1 - גינה מקסימה מקושטת בפרחים, שופעת אשכולות ענבים (בעונה), עצי פרי, פרגולות ברזל ופינות ישיבה רומנטיות. בונוס 2 – הנוף, עמק ירוק ורכסי הרים שמכתרים אותו, וכיפות זהב המנצנצות של כנסיית המוסקובייה. הצימר הוא חלקת אלוהים קטנה ומבודדת, ובדיוק המקום השקט לברוח אליו ליום-יומיים של שינוי אויר ואווירה, ריפוי לנפש וחיזוק הרומנטיקה שנעלמה.
לעוד פרטים: 053-9425795
הספרייה הלאומית, ירושלים
ראיתם פעם ספרייה עם רובוטים ששולפים ספרים מהמדפים, מיצג אינטראקטיבי שמוקרן על מסך בגודל 20 מטר, פריטים מכושפים והקלטות נדירות של טקסים? זה בדיוק מה שתוכלו לראות אם תגיעו למשכן החדש של הספרייה הלאומית, וזו בהחלט הצעה ללוקיישן להרגעות אחרי טרפת החדשות והמסכים בחודשים האחרונים. בריחה אל השורות, אל המילים ודממת האלחוט, וגם אם אתם לא בעניין ספרים וספריות, וזה המקום האחרון שהייתם חושבים להימלט אליו, לכו! ולו רק כדי לראות את העיצוב המדהים של היכל הספרים האדיר, המשתרע על 11 קומות ו-46 אלף מ"ר, המרשים בעיצובו ובאוצרות התרבותיים שהוא מציג, כדי להלך בין "אותיות האור" המרגשות, שיצר הפסל מיכה אולמן, וכדי לספוג את השקט המאופק, האלגנטי, התרבותי, גם כאשר המקום הומה באנשים. על מאות מטרים של מדפים מוצבים ספרים נדירים, כתבי יד עתיקים, אלבומי צילומים, מפות ייחודיות, כרזות היסטוריות, ארכיונים אישיים, ואוספים מיוחדים של קרטוגרפיות ושל מוזיקה מגוונת, לשקוע בהם ולשכוח לשעה-שעתיים-שלוש מהעולם שבחוץ.
בשטח מגוון אולמות קריאה כשהמרתק שבהם הוא היכל של שלוש קומות בצורת ספירלה המתפתלת בחלל פתוח לגובה, ולצידו עמדות קריאה פרטיות. עוד בספריה: תערוכות, סיורים מודרכים, מסעדה ובית קפה שממוקם מול קיר כריות צבעוני באורך עשרות מטרים, המדמה מדפי הספרים – יצירת אמנות מדהימה של האמנית גלי כנעני.
בטרם תכנסו לספרייה, או לאחריה, תוכלו לתפוס אתנחתא בגן הנהדר הסובב את המבנה הייחודי, שמזכיר ספר פתוח, להשקיף על קריית הלאום ואל ירושלים, ולנשום מלוא הריאות אויר צלול כיין.
סוכה במדבר - מערבית למצפה רמון
יש מי שהבריחה אל המדבר ואל נוף הבראשית היא הרגיעון הטבעי שלהם. ואם מדבר אז להתחבר אליו בהכי ראשוני - סוכות במודל אבות אבותינו שהלכו בו 40 שנה. כזה הוא מתחם האירוח הייחודי שהוקם לפני 35 שנה כמודל לתיירות מדברית אקולוגית, והיה מהראשונים שהציעו חוויית אירוח במרחבים הצחיחים של הר הנגב, בסמוך למצוק מכתש רמון. המתחם מתפרש על שטח עצום בו נטועות 10 סוכות מרוחקות מאוד זו מזו כדי לאפשר לאורחים פרטיות, ניתוק, התבודדות והתמסרות מושלמת לנוף, לטבע, למרחב ולשקט, וכמו שהם נוהגים לומר – "מרחב לנשימה ולנשמה".
הסוכות שונות זו מזו בעיצוב ובגודל, והן משודרגות במעט מהסוכות שהקימו אבותינו אך כמוהם, וברוח האקולוגיה, כדי להתפנות תצטרכו להתמזג עם הטבע ולהשקות את אמא אדמה, או להרחיק לשירותים היבשים כשאת המים מחליפה נסורת. כאן אין טלוויזיה ולא קליטה לניידים, אבל יש תאורה סולרית, כיריים ותנור חימום ללילות הקרים, שבחורף קר מאוד הם גם מושלגים.
עוד בשטח: עצי בוסתן, פינת חי, בריכה אקולוגית, מטבח, מקלחות ושירותים משותפים, סוכת אירוח גדולה בה מגישים ארוחות צמחוניות, וסוכה נוספת לסדנאות ופעילויות.
נחל חצץ, רמת נגב
נרקיסים באמצע המדבר הצחיח? נשמע כמו פאטה מורגנה, ואם לא היינו רואים, ומריחים, היינו חושבים שאיזה אמן עם מוח קודח עיצב מייצג פורח, צבעוני ופוטוגני, בין הסלעים כדי להפתיע ולעלות לנו חיוך בים העצב. אבל לא כשמדובר בנחל חצץ, הנרקיסים שם הם לגמרי אמיתיים ובלי שום הכנה מוקדמת הם הפתיעו בקצה המסלול, רגע לפני שעשינו אחורה פנה וחזרנו לנקודת ההתחלה. אז בוא נתחיל מהתחלה.
מדבר הוא ה-מקום שמתקשר באופן אוטומטי למרחבים, לשקט ולהורדת הילוך, אז אחרי חודשיים של הסתגרות והתרחקות קל"ב, ארזנו מעיל, צעיף ונעלי הליכה ויצאנו להירגע במרחבים המדבריים של הר הנגב. בין סשן של מדיטציה וקערות טיבטיות בירוחם לסדנת יין במושב כמהין, בה השקו אותנו עד-לא-ידענו, צעדנו לאורך הנחל, שהוא מהיפים, הנגישים והקלים להליכה. תחילת המסלול הקווי במערות, שהן למעשה בורות מים שהנבטים חצבו בסלע הגיר כדי לאגור את השיטפונות ואיכשהו הפכו למערות התבודדות רומנטיות. הבורות מרשימים ביופיים והעצים והענפים המשתרגים ופורצים החוצה מבין הפתחים נראים כיצירת אמנות מופלאה של הטבע. מהבורות חזרנו למסלול, המסומן בשחור, הלכנו בקצב רגוע לאורך הערוץ ובין סלעים, טרסות, צמחיה מדברית וגב מים, עד שפגשנו אותן - מקבצים רבים של נרקיסים זקופים שנותנים מופע פריחה עד סוף פברואר. אם אתם אתגריים ומטיבי לכת תוכלו להמשיך הלאה דרך נחל דרוך, שמנקודת הנרקיסים הולכת ונעשית צרה, מסולעת ומאתגרת. לנו הספיק המסלול הקצר, עניין של 7 ק"מ הלוך וחזור.
הגעה: חניון נחל חצץ, מעט אחרי היישוב מרחבעם. לעוד פרטים
שביל המלח – חוף נווה זוהר, ים המלח
טיילת יפה באורך 4 ק"מ שנושקת למים, מוארת ומותאמת לחובבי ההליכה והריצה, ומחברת את רצועת החוף הדרומית בין עין בוקק לנווה זוהר. התוצאה, החופים הפכו לידידותיים ומונגשים עם שירותי הצלה, מקלחות, שירותים, פרגולות צל ומתקני משחקים, ספורט וכושר ולאורך הטיילת היפה הציבו עמודי תאורה וספסלי מנוחה, והיד עוד נטויה.
07:30 ורצועת החוף הדרומית של המקום הנמוך בעולם מלאה ברוחצים, יותר נכון בצפים על פני המים, שטמפרטורת המים הנעימה מושכת אליהם עכשיו הרבה צפים שנמנים על המוני המפונים המתגוררים ברצועת המלונות של עין בוקק. ולא רק במים, גם לאורך הטיילת היפה ורצועת החוף רואים תנועה ערה מתמיד גם בשל הסתדרתם של 16 החופים עם חול רך, פרגולות, מקלחות ושבילי דק שהונגשו אל תוך המים, שבחלקם "קצרו" את גושי המלח בקרקעית הים כדי להקל את ההליכה בתוך המים.
ואנחנו, שכאמור מחפשים לנו את חלקת האלוהים השקטה, המבודדת, הרחקנו מהטיילת צפונה, חלפנו על פני המלונות, חצינו את שפך נחל זוהר, את מרפסת התצפית מעליו, והדרמנו עוד כ-300 מטרים בהליכה על החוף הלא מוסדר עד לאחד מהשבילים היפים והייחודיים בעולם – שביל המלח. להבדיל מפטריות המלח הנחשקות, הסקסיות וכוכבות האינסטגרם בחוף הדרומי (מול מלון רויאל ים המלח), השביל שלנו, שבוהק בלובנו על רקע הכחול של המים והשמיים, פורץ אל תוך הים כלשון צרה וארוכה. רוחב השביל 4-5 מטרים ואורכו כ-400 מטרים שחוצים את המים ומתחילתו נראה כאילו הקצה שלו מגיע לקו האופק ומתחבר להרי מואב הירדנים. גם השביל הזה, עם הגבישים ופסלי המלח המרהיבים שנוצרו לאורך השוליים, הוא לא פחות פוטוגני מהפטריות אבל פה, להבדיל, אין צורך להיכנס למים ולדלג בין הפטריות מאחר והוא רציף לכל אורכו, ואם תביאו שמיכה תוכלו לפרוס אותה על המלח, להשתרע ולהתמכר לאוויר הצח, לשקט וליופי המהפנט. וגם כאן, כמובן, הזריחה, השקיעה ושעות הדמדומים, יעבדו עבורכם שעות נוספות כדי להעצים את יופיו של השביל.
הגעה: בוויזז - חוף נווה זוהר
הר יואש, אילת
אילת היא לא רק טיילת, שופינג ובטן-גב, היא גם מדבר, הרים, נחלים וקניונים, הרבה קניונים רק לא כאלה שמגהצים בהם כרטיס אשראי. הקניונים שלנו מסתתרים בין ההרים והם מרתקים ביופיים. אפשר לטייל בעומקם ברכבי שטח, אפשר ברגל, בשבילים מסומנים, ואפשר להעפיל ברכב לפסגות ההרים ולהשקיף עליהם מלמעלה. אחת מהנקודות המומלצות, המרהיבות, היא פסגת הר יואש - תצפית נדירה בגובה 730 מטר שמשקיפה על הנחלים יואש, גשרון ושלמה, על קניון חניכיה, אל הרי יהושפט, אסא וצפחות ועד להים האדום, ומרחיקה עד ארבעה הגבולות –– ישראל, מצרים, ירדן וערב הסעודית.
אם אתם מהרומנטיקנים ומשכימי הקום, תגיעו לקראת הזריחה, ואם דווקא שקיעות עושות לכם את זה תתייצבו לקראת שקיעה, ובכל שעה קרני השמש יטיבו אתכם ועם כל היופי העוצמתי, של הנוף הסובב את המקום, ויעניקו לכם את ההצגה הכי יפה, מרגשת, שקטה ומרגיעה בעיר – במיוחד עם אתם נמנים על קהילת המפונים במלונות, ששלושת החודשים האחרונים היו בשבילם מהמחרידים, הצפופים, והרועשים בחיים.
הגעה: מכביש 12. לעוד פרטים