בחצר שלי יש ארבעה עצי זית, וכמו ילדיי, הגם שהגיעו ממקור אחד, הם מאוד דומים אבל כל-כך שונים: האחד משחיר מהר מדי וצובע את השבילים בכתמי סגול-שחור; השני מחזיק מעמד בגוני הירוק עד דצמבר, וגם אז מחליף צבעים לאט כמו רכבת העמק; לשלישי יש פרי גדול, אבל דליל; ולאחרון פרי קטן שדומה לצימוק - וגם מתנהג כך - כאילו נעלב מהטבע. יש שנים שבהן כמות הפרי מצדיקה מאמץ מסיק משפחתי, צנצנות הזיתים במטבח הן עדות לשנים יפות כאלה.
תרפיה מזן ריפוי בעיסוק
מסיק הוא פעולה הדורשת מאמץ וסבלנות. הפרי הקטן - חמקמק ומהתל, מבקש מהמוסק ריכוז ותשומת לב, ובעידן הפרעות הקשב והריכוז - מדובר בתרפיה מזן ריפוי בעיסוק. לכבוד העונה שהחלה, תוכלו גם אתם להיות מוסקים ליום אחד, ולהתנסות בעבודת חקלאות אותנטית. בסוף היום אפשר לחזור הביתה, ולהרהר בכך שהמוסקים של פעם היו צריכים לעזוב את בתיהם בתקופת המסיק וממש לגור בשדות ובכרמים, כדי להיות קרובים לעבודה.
בכמה מיערות קק"ל יש כרמי זיתים עתיקים המשומרים ומטופחים ביד אוהבת. לצד ההבטחה לארץ זית שמן ולצד הכבוד למורשת מפיחים בקק"ל חיים במסורת הקדומה, והמטיילים מוזמנים לחוויית מסיק מעשירה. אפשר להגיע לאחד היערות ולמסוק בחדווה באופן עצמאי. את התוצרת תיקחו הביתה ותוכלו לפאר בה צנצנות לרוב (בצפון: יער לביא ופארק אדמית, במרכז: יער בן-שמן ויער חולדה, בדרום: יער להב ויער יתיר). מי שנשמת בוטנאי פועמת בו יוכל לבקר בסטף בהרי ירושלים, ולפגוש במורדותיו אוסף מיוחד של מגוון זני זית מרחבי הארץ. האתר היפה הוא למעשה בנק גנים לעצי זית, ומתאים גם לטיול משפחתי של שבת סתווית נעימה.
קשר עמוק בין האדם לאדמה
קק"ל חברה גם לפרויקט יפהפה של ארגון אונסק"ו ושל מועצת אירופה, שהכירו בערכים שמסמל הזית, ובחרו לכונן באגן הים התיכון את "דרך עץ הזית". הרעיון בבסיס הפרויקט הוא ההכרה שכרמי הזיתים הם מאפיין נופי מובהק בלבנט, ומסמלים מלבד היסטוריה גם תרבות וקשר עמוק בין האדם לאדמה. הדרך, לתקוותם, תקדם שיח תרבותי, פיתוח בר קיימה (כזה שאינו פוגע בסביבה אלא להפך), תיירות, ואפילו חינוך לשלום.
ישראל הצטרפה לפרויקט, וקק"ל מפתחת את הדרך החולפת בכמה נתיבים בגליל (חוות חנינא בין כרמיאל לטבריה, המרכז הארכיאולוגי בצומת כברי ובית הבד במעיליא), במרכז (תל חדיד, יער בן-שמן והסטף) ובנגב (קיבוץ רביבים). גם אם לא נצמדים במדויק לנתיביה של דרך הזית הרשמית, יש בארץ הרבה אתרים הקשורים לזית ולשמנו, עצים עתיקי יומין, בתי בד קדומים, ואפילו אמנים שהופכים את עץ הזית מחומר גלם ליצירה. לפרויקט חברו מועצת הזיתים, משרדי ממשלה, מועצות ועיריות, ובימים אלה צפויים לצועדים בנתיביו מפגשים אנושיים עם החקלאים המוסקים, משפחותיהם ופועליהם, ובכלל חוויה מקרבת לאדמה, שבאירופה כבר מזמן זכתה לכינוי תיירות חקלאית (agrotourism). (אתר מרשים בעשר שפות: www.routedesoliviers-israel.com)
אקשן ומסיק
פעילות של מסיק משלבת עבודה פרטנית ושיתוף פעולה. ההרכב הזה מצוין למשפחות עם ילדים - מצד אחד יש עצמאות, ומצד שני גם לומדים לעבוד בצוות. בבית הבד שמנא, במושב חגור, מציעים מדי שבת (09:00-14:00) חגיגת מסיק שכזו, משופעת באקשן. כאן תוכלו לעקוב אחר גלגולו של הזית מהעץ ועד לפח השמן: כל אחד ימסוק זיתים באופן ידני, ויתנסה במסיק מכני באמצעות ה"מנערת" - מכשיר המטלטל את העץ בעוצמה ומשיר ערימות זיתים בתוך דקות. אחר כך תכבשו את הזיתים בצנצנת למזכרת, ובהמשך תיהנו מביקור מודרך בבית הבד המתקדם טכנולוגית: הפעלות, טעימות, שירים וסיפורים סביב העץ ופריו. משך הפעילות כשעתיים והיא מתאימה מגיל 3 (30-40 שקלים, בהרשמה, טל' 03-9033380).
בחוות בל עופרי במושב קדמת צבי ברמת הגולן, ימי החקלאות בשיאם. אחרי שסיימו את עונת הבציר התפנו הידיים לעבודת הקודש - המסיק. החווה משחזרת כפר תלמודי עתיק שפעל במקום בעבר, ומשמרת פעילויות חקלאות מסורתיות קדומות. במרחבי החווה נבנו על טהרת המיחזור וההתחשבות בסביבה בית בד, גת, באר מים, תנור אפייה ועוד. כל פינה שכזו טומנת בחובה שפע של סדנאות והפעלות, ובימי פסטיבל הזית מעלים אותם על ראש שמחתם.
האורחים מוזמנים למסיק בכרם המקומי, כיבוש זיתים והפקת שמן בבית הבד בשיטה עתיקת יומין - עם חמור, אתון למען הדיוק, אף שקוראים לה 'חמוריקה' דווקא. כדי להשלים את הערכים התזונתיים בסיור, יש גם סדנאות לאפיית לחם - שיהיה מה לטבול בשמן הזך, והכנת גבינת עזים שהולכת מצוין עם לחם, עם זיתים דפוקים ועם שמן טרי.
גבינות ויין להורים
בזמן שהילדים מתנסים, ההורים יכולים לצאת לסיור מודרך מרתק בחווה, לטעום יין וגבינות, לראות את עבודת הכפיים שהשקיעו במקום תמי ובבי, ואת ההתחשבות במשאבי הטבע. הסדנאות יתקיימו עד סוף נובמבר (שישי-שבת 10:00-17:00, 30-35 שקלים, טל' 052-8805026 www.bellofri.co.il ).
פסטיבל שמן הזית יתקיים גם בחצר הישנה בקיבוץ עין שמר. כאן, בנוסף לאוסף ההפעלות הבלתי נדלה (שהציג המדור לפני חודשיים), חוגגים את העונה במסיק זיתים, ואחריו - בהפקת שמן. על הפעולה אמון בית בד, מכני אמנם, אבל מהוותיקים שפעלו בארץ על דיזל שגילו מאה. המתקן זכה לטיפול ולשימור על-ידי עובדי סדנת השימור בקיבוץ, וכשהוא עובד יש אמנם המון רעש, אבל התוצאה מרגשת. כדאי להביא את הזאטוטים ב"בגדי עבודה" שאפשר ללכלך בלי נקיפות מצפון (19.11, 10:00-16:00, 40-45 שקלים, טל' 04-6374327, אינטרנט: www.courtyard.co.il).
