מסופר על רבי שמעון בר יוחאי שכשיצא מהמערה שבה הסתתר במשך שנים עם בנו אלעזר, הגיע אל העיר טבריה ושם חלקו לו תושבי המקום כבוד רב. שאל רבי שמעון בר יוחאי כיצד יוכל להשיב להם כגמולם. פרצו התושבים בבכי, וסיפרו לו כי על עירם חלה טומאת מתים, שכן הורדוס אנטיפטס (בנו של הורדוס הבנאי) חטא בכך שהקים את טבריה על שרידי בית קברות, בניגוד להלכה היהודית הדורשת לקבור את המתים מחוץ לעיר מחשש טומאה.
ביקשו התושבים משמעון בר יוחאי לטהר את העיר ממתיה האנונימיים, הקבורים בתחומיה ואיש אינו יודע היכן. רבי שמעון ביקש מהתושבים לפזר ברחבי עירם זרעים של תורמוסים ושל חרציות. וראו זה פלא - עם בוא האביב סייר בין בתי העיר, וכשנתקל בריכוזי צמחייה צפופים וגבוהים במיוחד הורה לתושבים לחפור ולהוציא את המתים הקבורים תחתם.
לאגדה זו ישנו בסיס בוטני מסוים. גם היום עולים תורמוסים וחרציות בהמוניהם מדי אביב בקרבת בתי הקברות ואזורי החפירות הארכיאולוגיות בעיר. שני הצמחים הללו חובבי חנקן מושבעים, והחנקן כידוע הוא אחד החומרים שנוצר בתהליך ההתמזגות של חומר אורגני באדמה. לכן תורמוסים וחרציות עולים ומתפתחים יפה במיוחד מעל מזבלות ובשאר קרקעות עשירות בחנקן. בעונה זו, כשהארץ מתהדרת בשלל פריחות, זוהי גם שעתם היפה של שדות התורמוסים.
לצאת אל התורמוסים
רמות מנשה: עכשיו, כשרמות מנשה הולכות וננגסות תחת שיני הדחפורים שמכשירים את תוואי סלילת הקטע ה-18 של כביש חוצה ישראל, מצטמצמים כאן השטחים שבהם ניתן לראות תורמוסים. לאורך כביש הגישה לקיבוץ רמות מנשה יש ריכוז גדול של תורמוסים. השטח אמנם מגודר ולכן לא ניתן להלך בין הפרחים, אך ניתן לראותם מקרוב.
איך מגיעים: נוסעים בכביש 70 דרך ואדי מילך, עד מחלף אליקים. במחלף פונים ימינה בכביש 672. בצומת הראשון פונים ימינה, לעבר קיבוץ רמות מנשה (מפת סימון שבילים מס' 4, "הכרמל ורמות מנשה". מהדורה אחרונה ומעודכנת ביותר הודפסה בשנת 2008).
מורדות הגולן - עמק החולה: מדי שנה מתכסים מדרונות הגולן שבין נחל עורבים לנחל חמדל בשדות צפופים של תורמוסים. לא רחוק מהשדות נמצאים כמה מעיינות - טחונת א-דרבשייה ועיינות נוטרה - שגם בעונה זו יפה לבקר בהם.
איך מגיעים: ניתן לצאת מקיבוץ גונן דרומה בכביש 918, התוחם את עמק החולה ממזרח, ולהתרשם מהפריחה לאורך הדרך. בהמשך נמצאים המעיינות טחונת א-דרבשייה ועיינות נוטרה (מפת סימון שבילים מס' 1, "החרמון, הגולן ואצבע הגליל", מהדורה אחרונה ומעודכנת ביותר הודפסה בשנת 2006).
גליל תחתון - נעורה: דרומית לכפר נעורה, השוכן מזרחית לגבעת המורה, ישנם שדות עצומים של הסגול-הסגול הזה.
איך מגיעים: מעפולה נוסעים צפונה בכביש 65 לעבר כפר תבור. חולפים על-פני עפולה עילית וממשיכים. ניתן לפנות שמאלה, לעבר אחוזת ברק, ולתור את הקצה המזרחי שלה, שם פורח שדה גדול של תורמוסים. מומלץ מאוד להמשיך הלאה, לפנות בכביש 716 לעבר תמרה ונעורה, לפנות ימינה לכפר נעורה, וממש בכניסה לכפר לפנות שמאלה, בדרך עפר המובילה אל השדות (מפת סימון שבילים מס' 3, "הגליל התחתון, העמקים והגלבוע". מהדורה אחרונה ומעודכנת ביותר הודפסה בשנת 2006).
בקעת הירדן: מעט מפתיע לגלות שגם בבקעה יש ריכוז גדול של תורמוסים.
איך מגיעים: שני קילומטרים דרומית לאנדרטת שיבלי (הנמצאת בין הקילומטרים 349-350 של כביש 90) פונים בדרך סלולה מערבה, לעבר מוצב "גביעונית". כעבור חצי קילומטר מגיעים אל פנייה רחבה ימינה. כאן חונים, וממשיכים רגלית כחצי קילומטר בדרך הממשיכה מערבה (שמאלה). הדרך מתעקלת, ואחרי העיקול הראשון, משמאל לדרך, נמצא שדה גדול של תורמוסים ולצדם גם ריכוז של אירוס הגלבוע (מפת סימון שבילים מס' 5-6, "בקעת הירדן ומזרח השומרון", מהדורה אחרונה ומעודכנת ביותר הודפסה בשנת 2005). הערה: המקום נמצא בשולי שטח אש והכניסה אליו אפשרית רק בסופי שבוע!
עמק האלה - תל שוכה: בשוליים הדרומיים של עמק האלה מתנשא תל שוכה, המזוהה כמקום שבו התקבץ צבא שאול על מנת להיערך לקרב עם הפלשתים שישבו בעזקה. מדי אביב מתכסה התל כולו בשדה צפוף של תורמוסים. מכאן, לאחר שלא הצליח להניף את החרב שנתנו בידו, יצא נער אדמוני עם יפה עיניים לעבר גוליית הענק. בנחל האלה ליקט חלוקי נחל, וכשהקלע בידו המשיך לעבר אויבו.
איך מגיעים: פונים מכביש 1, ירושלים-תל אביב, דרומה במחלף שער הגיא. נוסעים דרומה בכביש 38 עד צומת האלה. פונים בו שמאלה, בכביש 375. כעבור 2.5 קילומטרים מגיעים אל פנייה ימינה של דרך עפר מסומנת שחור. הגבעה משמאל לדרך היא תל שוכה. השביל הנוח ביותר מעפיל אליה מדרום (מפת סימון שבילים מס' 9, "מבואות ירושלים", מהדורה אחרונה ומעודכנת ביותר הודפסה בשנת 2006).
