התלונה על יוקר המלונות היא לא דבר חדש. בכל שנה עולה הדיון בנוגע למחירים הגבוהים של הארץ לעומת העולם, במיוחד בתקופת החופשות של פסח, הקיץ והחגים. מנגד, הטענות החוזרות של המלונאים הן על בירוקרטיה מתישה ומתערבת שגורמת לכך שלוקח 10 שנים לבנות מלון, יוקר המחייה הכללי והצורך באבטחה, כגורמים המשפיעים מאוד על יוקר האירוח בארץ.
> "הקהל הישראלי מרגיש שניצלו אותו בציניות"
בתוך כך, טיעון נוסף שתמיד חוזר על עצמו כגורם ישיר המשפיע על מחירי המלונות בארץ, הוא עניין הכשרות. בכנס וועידת ישראל למלונאות ולתיירות, שנערך במאי האחרון במלון וולדורף אסטוריה וכללה את בכירי ענף המלונאות בארץ ושר התיירות היוצא, יואל רזבוזוב, התעסקו לא מעט בעניין הכשרות, כגורם המקשה על המלונאים.
"הרבנות מאוד מעורבת במגוון הירקות והפירות בארוחת הבוקר", אמרה אז יעל דניאלי, מנכ"לית התאחדות המלונות. "בנוהל הרבנות מצוין במפורש שאין כניסה למטבח לתירס, תותים, אספרגוס ברוקולי תאנים ושאר מזיקים. לעומת זאת, הם מאפשרים בסלט רק עלים מגוש קטיף ואת החביתה להכין רק מליקר ביצים. למה? ככה".
עם השנים, כך טוענים גרומים בענף, החדר לכל משגיח הפך לשני חדרים, ושני החדרים הפכו לכאלה עם דלת שמקשרת ביניהם. זה אמנם לא כתוב בשום מקום, אך ברור לכולם שזה מה שצריך להיות
בנוסף, עלו תלונות על נוהל שהתקבע עם השנים, וכיום הפך לנורמה מחייבת שזכה לכינוי - "חופשה לכל משגיח". הנוהל קובע שכל מלון בארץ (כ-500) שמעוניין לקבל כשרות של הרבנות הראשית, צריך לעמוד במספר פרמטרים ובתוכם להקצות לכל משגיח 2 חדרים לו ולבני משפחתו, בהם הם יוכלו להתארח בכל סוף שבוע וחג, כ-4 חודשים בשנה.
זה התחיל מחדר אחד והתפתח לשני חדרים על דלת מקשרת
היסטורית, הנוהל של "חופשה לכל משגיח" לא הייתה קיימת, והוא התחיל דווקא בגלל שהמלונות עצמם נתנו את האופציה למשגיחים כדי להקל עליהם, אך מאז זה הפך לעובדה קיימת שרק הלכה וגדלה.
כיום, הנוהל מעוגן במסמך אותו ניסחו ברבנות ועל פיו פועלים המשגיחים השונים בתי המלון בארץ, כאשר לכל משגיח יש גם את החוקים והקווים המנחים שלו בנוסף למסמך. במסמך נכתב: "בערב שבת יוקצה חדר אורחים הולם למשגיח ולמשפחתו לכל המאוחר שלוש שעות לפני שבת, ועד לשעה לאחר מוצאי שבת (החדר יהיה באותו מלון בו הוא משגיח)".
עם השנים, כך טוענים גרומים בענף, החדר הפך לשני חדרים, ושני החדרים הפכו לכאלה עם דלת שמקשרת ביניהם, והיו מקרים שגם ביקשו שלושה וארבעה חדרים. זה אמנם לא כתוב בשום מקום, אך ברור לכולם שאם המשגיח מבקש, זה מה שצריך להיות. בעלי בתי מלון מציינים שמי שמגיע לרוב לחדר הנוסף אלה הבן של המשגיח או האחיין שלו, ביחד עם משפחתם הגרעינית.
"אני יכול להבין שנותנים חדר למשגיח כשרות בשישי-שבת...אבל הדרישה לשלושה וארבעה חדרים להם ולמשפחותיהם היא מוגזמת"
לאורך הזמן עלו לא מעט טענות על כך שמשגיחים שרצו לצאת לנופש במלון שלא באחריותם או בתחום שיפוטם, פשוט היו מחליפים עם משגיח מעיר אחרת. כך למשל, בעל מלון מירושלים גילה בסופ"ש שמשגיח מצפת הגיע להתארח בחדר שהוקצה למשגיח הקבוע, זאת מבלי שידע על כך מראש. כשמנהל המלון תהה על הדבר, הוא קיבל איום שתישלל ממנו הכשרות. זה נגמר בשתיקה.
"זו תופעה פסולה", אומר גורם בכיר במערך הכשרות. "אני יכול להבין שנותנים חדר למשגיח כשרות בשישי-שבת, יש לו אחריות כבדה מאוד לבדוק שהכול תקין מבחינת הכשרות במטבחים, שלא מבשלים בטעות אוכל בשבת, שפועלים על פי כל כללי הכשרות. אבל הדרישה לפעמים של משגיחי כשרות בשבתות וחגים לדרוש מבתי המלון גם שלושה וארבעה חדרים להם ולמשפחותיהם, היא מוגזמת, לא ראויה ולא הוגנת בעיניי".
הוא ממשיך: "שמעתי על מקרים שמשגיחי כשרות שדרשו וקיבלו שניים ושלושה חדרים למשפחות שלהם בחגים, ניצלו לרעה את מעמדם והמלונות נאלצו להסכים בלית ברירה. הם לא יכולים להתווכח איתם כי מלון לא יכול להתנהל ללא תעודת כשרות. למלונות מגיעים אנשים דתיים, מסורתיים וחילונים שלרובם חשוב שיש משגיחים והם כשרים".
כבר לפני כשש שנים נערך דיון בכנסת בוועדת הרפורמות בנוגע למערך הכשרות בארץ. בדיון נכחו גם מסעדנים, ומלונאים שתקפו את התופעה שמשגיחי הכשרות דורשים כמה חדרים כתנאי להגעתם למלון לבצע את עבודתם. ישי ברנע, הבעלים של מלון יהודה בירושלים ויו"ר התאחדות בתי המלון בעיר, תקף באותו הדיון את התופעה: "הרבנות מתערבת בדברים שאינם קשורים להכנת דברי אוכל שמתרחשים במלון, ללא סמכות. מעבר לעלות, האם ייתכן שמשגיח צריך לקחת למלון שלושה חדרים לחג שלם? כל זה רק כי הוא יכול לדרוש ואין אפשרות לבחור בתאגידי כשרות אחרים. יש המון חילול השם בתחום שלנו".
"אם המשגיח מקבל חדר או שניים לכל היותר עבור בני משפחה קרובים שיהיו איתו, המלון לא יקרוס כלכלית. אם אין במלון משגיח כשרות שסומכים עליו, אורחים לא יגיעו"
גם יו"ר התאחדות בתי המלון בים המלח בזמנו, ליאור גבאי, סיפר בכנס שנערך בשנת 2017, כיצד משגיח כשרות אמר לו שאם הוא לא יקבל חדר בזמן, הוא לא נותן כשרות. "אנחנו מוחזקים כבני ערובה, זה מעלה לנו את ההוצאות. עם ישראל מסורתי ורוצה כשרות, אבל יש כאן הכבדה גדולה על המלונות", הסביר.
מנגד, ישראל כהן עיתונאי בתחנת הרדיו החרדית 'קול ברמה', טוען כי למרות הבעיות הנקודתיות, צריך לזכור שעניין הכשרות בבתי מלון הוא דבר חשוב. "כולם מרוויחים מעניין הכשרות והעסקת משגיחי כשרות. בשנים האחרונות יותר ויותר חרדים טסים לחו"ל ומחפשים מלונות או אתרי נופש שיש להם משגיח כשרות שהם מכירים וסומכים עליו. אז בית המלון מרוויח אורחים חדשים שלא היו לו קודם לכן. אם המשגיח מקבל חדר או שניים לכל היותר עבור בני משפחה קרובים שיהיו איתו, המלון לא יקרוס כלכלית", הסביר כהן. "יש ביקוש גדול לכשרות בבתי מלון בארץ ובעולם מצד הציבור הדתי-מסורתי-חרדי. הם לא יהיו יגיעו לחופשה אם אין במלון משגיח כשרות שהם סומכים עליו".
הרפורמה החלה ואז נעצרה
הכנס שהתקיים במאי האחרון, היה חלק משינוי אותו החל להוביל בזמנו סגן שר הדתות, מתן כהנא, שמטרתו היא לפתוח את הכשרות לתחרות. בבתי המלון המשמעות היתה שכל בית מלון יוכל לבחור האם להמשיך לעבוד עם הרבנות הראשית או להתחיל לעבוד עם רבני ערים מוסמכים.
כהנא אמר בעניין: "היו בעיות שונות, שהחלו בשירות של מפקחי כשרות והגיעו עד למצב של 130 סוגי התנהלויות שונות בכשרות וזה הזמן להגיד: נגמר המונופול של הרבנים ושל הרבנות לכשרות וב-2023 רבנים יוכלו להתחרות על מתן שירות לכל גוף, והרבנות תהיה הסמכות לאשר את אותם רבנים, בפיקוח על. עכשיו הכוח עבר למלונאים והם יכולים לבחור את רמת השירות של הכשרות שיקבלו בכל מקום בארץ".
חלק מבתי המלון החלו לעבוד עם משגיחים עירוניים, אך כעת, לאחר שהממשלה החדשה נכנסה, הרפורמה נתקעה והשלב השני שלה, שהיה אמור להיכנס בינואר האחרון, לא יצא לפועל. נכון לעכשיו לא ברור אם כל הרפורמה תבוטל והרבנות תחזור להיות הכשרות הבלעדית של בתי המלון בארץ, או שבתי המלון שכבר עשו את השינוי יוכלו להמשיך בו. כך או כך, נראה שנוהל "חופשה לכל משגיח" לא הולך לשום מקום.
מהרבנות הראשית, האחראית על נושא הכשרות, לא נמסרה תגובה.