אף שהיום היא נתפסת כעיר מנומנמת ואפרורית, ההיסטוריה של נהריה הייתה שונה למדי ממה שאתם כנראה חושבים עליה כיום. עם הופעות של אומנים גדולים, בתי קפה שבהם התרועעו כל המי ומי, צימרים, אגם סירות פדלים, לונה פארק ומסעדות – תאמינו או לא, פעם נהריה הייתה אחת מהערים המובילות בתיירות בישראל. יצאנו לבדוק מה קרה לאורך השנים לעיר שנוסדה ב-1935 ואיך מתכננים להחזיר אליה את התיירים בעתיד.
אם זוג צעיר שהתארס יספר לכם שהוא מתכנן לבלות את ירח הדבש שלו בנהריה, אתם כנראה תחשבו שהוא השתגע. הרי מה יש לעשות כביכול בנהריה? אפילו מסעדת "פינגווין" המיתולוגית נסגרה השנה. ובכן, לא תמיד זה היה המצב של העיר.
>> היפהפייה הנרדמת: צפת היא כנראה העיר המפוספסת בישראל
>> הפוטנציאל קיים: כבר שנים שטבריה לא מצליחה להתרומם
>> כמו בסרטים: הגענו לנתב"ג וביקשנו את הכרטיס הכי זול לא משנה לאן
שדרה מלאה תיירים וכרכרות
"התיירות התחילה בנהריה עם הצימרים, כשהיה נהוג לצאת לירח דבש בעיר. חוף הים היה מפותח וזה משך הרבה זוגות. שנות ה-50 וה-60 היו תקופות חזקות מאוד", נזכר אילן אופנהיימר (75) מנהריה, דור שלישי למסעדת "פינגווין" המפורסמת שנסגרה השנה. "אחת לשנה כל מלכות היופי שנבחרו בתל אביב היו מגיעות ברכבת לנהריה, היו לוקחים אותן בכרכרות ובערב הייתה תצוגת אופנה על במה ב'פינגווין'. זו הייתה התיירות – אנשים שלא דרשו הרבה ונהנו מכל רגע מחוף הים, תצוגות אופנה ולהקות. נהריה הייתה מפוצצת, היא הייתה עיר הקיט של הצפון ובכלל בישראל".
ההיסטוריה התיירותית של נהריה מתחילה אפילו לפני קוּם המדינה, כשהייתה חלוצת ערי הנופש של הארץ. "נהריה ממקוממת בקו חוף טבעי מרהיב בצפון רצועת החוף הים-תיכוני הצפוני של מדינת ישראל, בעיר שרידים ארכיאולוגיים והיסטוריים חשובים, המיקום שלה מעניין – סמוך לקו הגבול הבין-לאומי עם לבנון – ויש לה שורשים של עיירת קיט מאמצע שנות ה-30", מתאר פרופ' אלון גלבמן, ראש התוכנית הבין-לאומית לתואר שני בניהול תיירות ומלונאות במכללה האקדמית כנרת. "נהריה הייתה מקרה חלוץ בהיסטוריה של התיירות בישראל, כשהחלו להציע במקום מוצר תיירותי בסיסי של לינה ואירוח בקרבת חוף הים. נהריה אופיינה במה שהיה קרוי בזמנו אירוח בפנסיון, מה שדומה לצימר של ימינו - לינה בחדרים פרטיים של אנשים, לעתים כולל ארוחות וקרבה לחוף הים".
ובעיר תיירותית שכזו – הנהר שחוצה אותה רק הוסיף להצלחה. "שדרות הגעתון של העיר לאורך הנחל היו מעין ציר פיתוח תיירותי אשר התמזג עם קו החוף. היו לידו כמה מסעדות מצליחות, והסוסים הרתומים לכרכרות שהציעו טיול בעיר לאורחים הפכו להיות אחד הסמלים הייחודיים של עיירת הקיט הייחודית והשונה בנוף של מדינת ישראל", אומר פרופ' גלבמן.
אופנהיימר זוכר את העיר כסיפור הצלחה גם בשנות ה-80 וה-90. "הקמתי בשיתוף פעולה עם העירייה טיילת, והיא הייתה מפוצצת. אני זוכר שראש עיריית תל אביב בזמנו צ'יץ' בא ואמר שזו טיילת אנושית, 'לא כמו בתל אביב, שהכל שם בטונים וכל אחד רב עם האחר'. אצלנו פיצה הייתה פיצה, בר היה בר, כל אחד ידע מה הוא מוכר. היו גם לונה פארק עם גלגל ענק, סירות ומכוניות מתנגשות, אגם סירות שפיתחנו וטיילת מדהימה עם עסקים רבים כמו קפולסקי. אחת ההופעות הראשונות של זהבה בן הייתה בטיילת בנהריה".
אופנהיימר מספר על דעיכה של ממש בשנות ה-2000. "אני ניהלתי את הטיילת, אבל ביום שזה יצא מהידיים שלי ועבר לעירייה, נשארו רק עסקים שמתחרים זה בזה. היום כל אחד מוציא רמקול גדול יותר מזה של האחר ומנסה להשיג עוד מקום לכיסא ושולחן. היום הטיילת קיימת, אבל היא לא כמו שהייתה", הוא מספר ומתאר, "היום אין לונה פארק, אין סירות מתנגשות, אין קפולסקי, אין כלום. יש רק דברים בנאליים שיש בכל טיילת בארץ. אפילו אגם סירות אין, כי ראש העיר הקודם החליט לבנות דק על האגם".
אז מה בעצם קרה לנהריה?
לדעת פרופ' גלבמן, נהריה נחשפה לקצב גידול מהיר יחסית ובמיוחד בניית שכונות צפופות יחסית לקליטת עולים, ואופי ההתפתחות של העיר התעלם מהחשיבות הרבה של שימור אזור קו החוף כרצועה פתוחה עם שימושי קרקע של תיירות קיט ונופש. "העיר סבלה לאורך תקופות ארוכות מהיותה עיר ספָר, קרוב לקו הגבול ולסכנות ביטחוניות. למעשה לעיר נותרה כיום רצועת חוף צרה יחסית, הגובלת בשכונות מגורים צפופות עם פוטנציאל מוגבל לתכנן ולפתח תיירות בת קיימה. כמו כן, מתקנים שונים שהקים ידי הצבא לאורך קו החוף, כדי למנוע הסתננות גורמים עוינים דרך הים או באמצעות גלשוני אוויר לעיר, הפכו לאלמנטים בולטים בנוף ופוגעים גם הם במראה הטבעי של קו החוף", מסביר פרופ' גלבמן. "ניתן לזהות כי מסוף שנות ה-80, כאשר החלה ההתפתחות המואצת של התיירות הכפרית בצימרים ביישובים החקלאיים הסמוכים לעיר, דווקא המושבים והקיבוצים באזור הגליל המערבי הפכו להיות אטרקטיביים לנופש באזור. הנופשים משלבים בין האירוח הכפרי לבין טיולים באזור. התפתחות זו הפכה להיות אלטרנטיבה מבוקשת יותר".
עם הזמן, הפנסיונים והמלונות בנהריה הפכו באופן אירוני לבתי אבות. "לאחר שהגבול הצפוני התחיל להתחמם הייתה עלייה של אתיופים ונשכרו בעבורם בעיר חדרים בבתי מלון. לבעלי העסקים זו הייתה הכנסה בטוחה, במקום לחכות לקטיושה שתגמור להם את העונה בהפסדים", מסביר אופנהיימר ומחדד: "הבעיה התעוררה כשההשכרה נגמרה והיו צריכים להתאים את המלון חזרה לתיירות. הייתה אז התלבטות אם להפוך אותם לבתי מלון או לבתי אבות, וכך הפכה נהריה לעיר של בית אבות. הרבה חושבים שזה מה שקלקל את כל התיירות בה".
על כל זה אפשר להוסיף גם את השיטפונות הקשים שפקדו את העיר בשנים האחרונות. "היום כבר פתרו את הבעיה באגמים קולטים בכניסה לגעתון, שצוברים את המים, והשנה לא היה שיטפון, אבל לפני כן היינו מוצפים. אני זוכר שהייתי מניח שקי קמח בכניסה ל'פינגווין'. אנשים הפסידו את הנשמה שלהם, עסקים נשטפו במים", נזכר אופנהיימר.
ולמרות כל מה שקרה הצליחה "פינגווין" לשמר את מעמדה כמסעדה מובילה עד שנסגרה השנה, לדברי אופנהיימר מסיבות אישיות. הסגירה שלה הייתה בעיני רבים סמל למה שקרה לתיירות בעיר. "עד היום קשה לי לעבור ברחוב ולשמוע אנשים אומרים לי, 'מה עשית? סגרת לנו את העיר. דפקת לי את המשפחה'. 'פינגווין' הייתה בית ומוסד לכל תושבי נהריה. מגיעות אליי אמירות קשות ולפעמים אני אפילו נמנע מללכת למכולת כדי שלא לשמוע את זה מאנשים. אני מסביר להם שבמשך 50 שנה לא הדלקתי נרות שבת עם המשפחה, ואז הם סולחים לי קצת ומבינים", הוא משתף ומדגיש, "זה לא שבגלל הסגירה של 'פינגווין' אין תיירות – אין תיירות כבר לפניה".
גם לדור השלישי, שגדל על סיפורי נהריה של פעם, קשה לראות את השינוי שעברה העיר. "אני רואה את עצמי כדור השלישי למתיישבי העיר, וזה נוגע לי בלב בנקודה מאוד רגישה. המתיישבים בנו את ענף התיירות בעיר בעבודת כפיים, בידיים שלהם, בזיעה ובדם. הקדמה שעוברת העיר מוחקת את כל ההיסטוריה הזו, עם מגדלי בטון של מגורים ועירייה שעוסקת בעיקר בהכנסות מארנונה ממגורים ולא באמת במהות של להחזיר את העבר של נהריה", אומר זאב קראוטהמר (38), פעיל חברתי מוכר בעיר. "אני לא מתבייש לומר שאני ממש בוכה על זה. זה למחוק כל זכר למי שהקים בידיים שלו את העיר הזו. אני בטוח שסבא וסבתא שלי וגם אבא שלי מתהפכים בקברם כשהם רואים למה נהפכה נהריה".
"העיר בהחלט יכולה לקום מהקרשים"
ולמרות כל מה שהעיר הזו עברה, עדיין יש לה תקווה. "לנהריה פוטנציאל תיירותי גבוה, העיר הצפונית בישראל לאורך קו החוף, בין עכו לראש הנקרה. אזור קסום, קו חוף יפהפה, פוטנציאל לספורט ימי, נחל טבעי שחוצה את העיר, מזג אוויר נוח יחסית וכל הנתונים התומכים לתיירות קיט וים", מתאר יובל קליין, מייסד ומנכ"ל שותף ב-JLM יזמות, מומחה בפיתוח עירוני, ניהול אתרי תיירות ומסחר וכן בפיתוח כלכלי וחברתי של ערים בצמיחה. לדעת קליין, יש כמה פתרונות למצב: "פיתוח הנחל הטבעי ושימוש בו כמחולל שינוי ומושך תיירות בעיר, התאגדות של העיר עם ערים נוספות כאשכול אזורי כדי למשוך השקעות ממשלתיות ולהקים יחידת ניהול עצמאית, רזה, יעילה, שתטפל בערים במרחב ותפתח אותן תיירותית וכלכלית, פיתוח תוכן ותרבות עירוניים והקמת אזור תעשייה מפותח שימשוך חברות להקמת מפעלים ומשרדים".
פרופ' גלבמן מאמין שהעיר צריכה להתעורר מהחלום הרחוק של מה שפעם היה בה: "הפיתוח התיירותי בנהריה מתאפיין בפרויקטים ייעודיים כמו פיתוח הטיילת לאורך קו החוף או עידוד יזמות מקומיות כזו או אחרת, ובמידה רבה התרפקות על הימים הטובים שלה כעיר קיט ונופש בעבר. יש צורך בהכנת תוכנית אסטרטגית מקיפה המביאה בחשבון את האילוצים הקיימים ואת הפוטנציאל שעדיין ניתן לממש, ולאתר – נוסף על ציר קו החוף – צירים פוטנציאליים נוספים שיכולים להיות מרחבים מתאימים להקמת מלונות ושירותי תיירות ונופש בעיר".
עם הגידול המשמעותי באוכלוסייה בעיר שבגליל המערבי, יש צורך גם בהתאמות. "הגידול באוכלוסייה בנתונים משמעותי. בשנה האחרונה גדלה האוכלוסייה ב-5.3% ויש בעיר יותר מ-65 אלף תושבים, פי שלושה יותר מבשנות ה-70. מדובר בגידול מרשים מאוד, אבל בחיים מה שחשוב הוא לא רק הכמות אלא האיכות בעיקר", מסביר עמית דובקין, יועץ תקשורת ואסטרטג בתחום הנדל"ן זה 30 שנה ולשעבר דובר משרד הבנוי והשיכון. "אתה לא יוצר עיר כמזון מהיר, אתה רוצה מזון גורמה. למשל נתניה, יש שם בתי מלון שנבנו יפה, החוף מטופח, יש בתי קפה, ולכן זו עיר שמגיעים אליה תיירים מהארץ וגם מחו"ל. גם לנהריה יש נתונים כאלה. האם זה בר תיקון? תשובתי היא כן. אני הייתי עובד על שני פרויקטים: מחזיר עטרה ליושנה, ומתכנן תוכנית לבניית בתי מלון בשדרה המרכזית ולאורך ציר הים. צריך לפתח, לתת רישיונות עסק ולתת תמריצים. דבר אחר שיכול לסייע הוא כביש חוצה ישראל, שמגיע רק לקרבת עכו. התוכנית היא שבתוך כחמש שנים הוא יגיע קרוב יותר לכניסה לנהריה. הייתי גם מציע שלא בכל מחיר לפתות ולהגדיל את האוכלוסייה, אלא קודם כל לשים את הדגש בתשתיות, במוסדות ציבור ובאפשרויות תעסוקה איכותית כמו אזור הייטק קטן. נהריה בהחלט יכולה לקום מהקרשים ולהחזיר עטרה ליושנה".
ואולי הבעיה היא בכלל לא בנהריה עצמה – אלא בכל אזור הגליל המערבי? "נהריה סובלת מבעיה משותפת לכל הגליל המערבי, או כמו שאנו קוראים לו, 'הגליל הים-תיכוני'", מסביר אבי קורנס, מקבוצת תיירות העוסקת בייעוץ שיווקי בהתמחות בתחום התיירות. הוא מאמין שהבעיה היא היצע המלונות: "אין שום מניעה שנהריה תהפוך להיות מוקד נופש, כפוף לכך שתבנה היצע ראוי של מלונאות. אין לאף אחד יותר מדי סטיגמות נגדה, היא פשוט לא על המפה". ב-2017 גיבש קורנס עם שותפיו תוכנית אסטרטגית למיתוג האזור, תוכנית שהזמין אשכול הגליל המערבי במשרד הפנים, אך לדבריו היא עוד לא קרמה עור וגידים. "התוכנית האסטרטגית כללה פרק של מיתוג, דחפה למלונאות ככל האפשר והמליצה על יצירת דרכים תיירותיות ממותגות. לא קרה יותר מדי עם התוכנית כי שנתיים וחצי מתוך התקופה הייתה קורונה. וגם כי באזור פועלים המון ארגונים, שכולם רוצים לעשות טוב, אבל יש בעיה ארגונית. בסוף תוכנית היא תוכנית, אבל בלי תקציב היא תעשה מעט מאוד", הוא אומר.
מחזירים עטרה ליושנה
בעיריית נהריה מספרים על מאמצים להחזיר עטרה ליושנה, עם שמונה בתי מלון ובהם 496 חדרים. "אנחנו פועלים כדי לקדם את האזור כולו. נהריה מעודדת יזמות של צעירים הן בקולינריה והן במלונאות", מספרת אושרת זהבי, מנכ"לית עמותת התיירות גליל מערבי, "לדוגמה, 'המעפילים 34' הוא מלון על חוף הים שהוקם בחודשים האחרונים כחלק מצמיחה ורצון שהצעירים יחזרו הביתה. יש הרבה מאוד יזמות, עשייה ותמיכה בחבר'ה צעירים. המטרה היא שהם יחזרו לקדם את העיר ולפתח אותה ואת הווייב שלה, כדי שהיא תהיה תוססת יותר".
הם מבינים שיש חשיבות בבניית מלונות נוספים. "ייעוד הקרקע של האזור הצפוני בעיר הוא מסחר ומלונאות. אנחנו מחכים להתחיל פרויקט שיתפתח די מהר, ובנוסף יש לנו עוד כמה שטחים של רמ"י (רשות מקרקעי ישראל), שאנחנו מנסים לקדם יחד. כידוע, לבנות על חוף הים זו לא משימה קלה בישראל, אבל יש שם שטח לשני מלונות גדולים", אומר טל אלמוג, עוזר ראש העיר נהריה, ומוסיף: "פרויקט התכנון מתקדם מאוד. בשלוש השנים האחרונות פיתחנו את הטיילת הצפונית, שנבנתה מאפס ולא הייתה קיימת. אנו בשלב תכנון מתקדם להמשיך אותה עד לאכזיב, ואני מקווה שזה יקרה כבר בשנתיים הקרובות".
השניים מספרים גם על התפתחויות במתחמי הבילוי. "העשייה בנהריה בכל הכיוונים. יש התפתחות קולינרית גדולה של מסעדות לצד מוזיאונים, דוגמת בית ליברמן, השקעה באתרי עתיקות כמו המקדש הכנעני והאתר הביזנטי. הכל מתבצע בשיתוף ותיקים מהעיר שמכירים אותה לאורכה ולרוחבה וזוכרים אותה כעיר התיירות המובילה. הם רואים עצמם כשליחים להחזיר עטרה ליושנה", אומרת זהבי, ואלמוג מוסיף: "העטרה כבר חזרה ליושנה – מספר המבקרים מטורף והתפוסה במלונות גבוהה".
מה לגבי שדרות הגעתון? "בשנתיים האחרונות יצאנו לתחרות בין-לאומית בשיתוף משרדי ממשלה וקרנות שונות לתכנון אדריכלי חדש. התחרות נמשכה כמה חודשים, ובדצמבר 2022 נבחר המשרד. הוא בתהליך קידום התוכנית. היום הנחל מופרד כמעין תעלה פתוחה, והמטרה היא לחברו לעיר ולאפשר גישה של עוברי אורח, שיוכלו לשכשך רגליים במים", אומר אלמוג. "בכל מבנה שנמכר או משתדרג היום באזור אנחנו מחייבים בנייה של חדרי מלון לאורך שדרות הגעתון. במקום מסעדת 'פינגווין' למשל, יקום מבנה חדש ובו הקומה הראשונה תהיה קומת מסחר, מעליה חדרי מלון, ורק מעליהם חדרי מגורים. ככה תהיה כל השדרה".
זה לא הכל לדבריהם. "נהריה זכתה להיות העיר היחידה בישראל שתוכל לפתח מרינה, מתוך חמש ערים, בתמיכת הממשלה. המרינה תאפשר לנו לפתח אפילו קו תיירותי לקפריסין, בתקווה ליעדים נוספים", מגלה אלמוג, וזהבי מוסיפה: "יש פסטיבלים רבים ומופעים של אומנים, שמביאים המון תיירות ואלפי אנשים. נפתחים פארקים חדשים, למשל טיילת הנחל שתחבר בין פארק 'הלב' לחוף הים. נהריה בקפיצת מדרגה עצומה. הרשות שמה לעצמה למטרה לקדם ולפתח את זרוע התיירות כמנוף צמיחה כלכלי שיביא בסופו של דבר את הדור שעזב, כדי שיהיה לו לאן לחזור".
משרד התיירות: נהריה בדרך למימוש החזון
"משרד התיירות אופטימי לגבי עתידה התיירותי של נהריה, כפועל יוצא מהמגמה החיובית והמבורכת של הפיתוח המלונאי בעיר, ובזכות מיקומה בנוף המרהיב של הגליל המערבי. העיר בדרך הנכונה למימוש חזונה התיירותי, לפי תוכנית המתאר, כעיר חוף ונופש בעלת היצע של כ-4,500 חדרי מלון. עם זאת, המשרד מודע לפוטנציאל התיירותי שטרם מומש במלואו, ולכן הקצה המשרד ועוד הוא מקצה עשרות מיליוני שקלים לשדרוג, טיילת החוף מכיוון דרום נהריה ועד לצפון העיר, לשיקומה ולפיתוחה, כדי ליצור רצף טיילות מראש הנקרה עד לנהריה.
"שני מקטעי הטיילת – הצפוני והמרכזי, שכבר שודרגו – בוצעו ברמת פיתוח גבוהה מאוד, והטיילות מתוחזקות בצורה ראויה. כל זאת לצד מאמץ להגדלת היצע חדרי המלון ולעידוד יזמים להשקיע בעיר, באמצעות מענקים וליווי מקצועי מהמשרד, בוועדות התכנון בצפון. בהתאם לכך, לפני חודשים מספר נפתח מלון 'מעפילים' סמוך לטיילת, ועוד שני בתי מלון בשלבי תכנון מתקדמים לקראת קבלת היתר בנייה. מלון 'שטרקמן' הוותיק הגיש בקשה להרחבת מספר החדרים – דבר המעיד על ביקוש ואופטימיות".