ותר מ-70 אלף נוסעים חולפים מדי יום בנתב"ג - מספר שצפוי לגדול בחודש אוגוסט. רובם נערכים מראש לעומסים ולתורים, ומתייצבים בשדה הרבה לפני מועד הטיסה. רבים מצוידים רק בטרולי (סוגיה שהופכת מאתגרת בפני עצמה), חלקם ימריאו בעיכוב וחלקם לא ימריאו בכלל, ואת העומסים הם יפגשו גם בנמלי התעופה שבהם הם נוחתים ומהם ימריאו חזרה לישראל.
מצוקת כוח האדם בענף התעופה מצריכה פתרונות גם בישראל - מצ'ק אין מקדים ועד טכנולוגיה מחויבת המציאות. רמת היישום משתנה, בהתאם לתנאים בשטח.
1. צ'ק אין לא רק בנתב"ג
לפני מספר חודשים אמר שמואל זכאי, מנהל נתב"ג שיסיים בסוף השנה את תפקידו, כי אחת מהדרכים להקל על העומסים היא לאפשר לנוסעים לעבור תהליך צ'ק אין מוקדם במוקדים שונים בארץ, וכך ביום הטיסה הם יוכלו להגיע לנתב"ג היישר למסלול המהיר עם כבודת יד בלבד.
אל על מאפשרת לנוסעים לחלק מיעדיה לעשות זאת כבר כעת - נציג משפחה יכול להגיע עם כל הכבודה והמסמכים הרלבנטיים לנתב"ג יום לפני הנסיעה, ולעבור את הליך הביטחון והצ'ק אין. במתכונת דומה מבקשת רש"ת לאפשר צ'ק אין מוקדם בנמל התעופה בחיפה.
השירות צפוי להתחיל לפעול ב-17 ביולי, בשלב ראשון לטסים עם אל על בלבד ולאחר מכן כנראה גם לחברות נוספות. במה זה תלוי? כוח אדם. להוציא אל על, שאר חברות התעופה נעזרות בדיילי קרקע של חברות חיצוניות. בכדי לאפשר צ'ק אין ממוקד אחר, עליהן להציב שם עובדים. אלה כידוע, מצויים במחסור עצום, ולכן סוגיה זו מעכבת את התוכנית שהתשתיות לה בנמל התעופה בחיפה כבר מוכנות.
2. מענקים לעובדים חדשים
ממחסור של אלף עובדים הצליחו ברשות שדות התעופה לצמצם את הפער בין הרצוי למצוי למספר שמסתכם בכמה מאות. התקציב של רש"ת לטובת גיוס עובדים יעמוד על 30 מיליון שקל: 22 מיליון שקל לגיוס עובדים לנתב"ג ו-8 מיליון שקל לגיוס ותגבור עובדי ביטחון במעברי הגבול. התקציב כולל מענקי חתימה ומענקי התמדה.
הרשות יצאה בקמפיין לגיוס עובדים במקצועות שונים, כשבדומה לנהוג במדינות אחרות, היא מנסה למשוך עובדים פוטנציאליים דרך מענקים, מ-2,500 שקל מענק לבודקים, עבור ב-5,000 שקל מענק חתימה למאבטח ביחידת מגן, 9,500 שקל למאבטח בוגר קורס ועד מענק של 30 אלף שקל למאבטחים שהוכשרו ומגיעים אל המסופים.
עם זאת, ברשות יודעים כי ככל שעובדים פוטנציאליים שרואים את תמונות העומסים נמשכות - גם המענקים עשויים לא להוות טריגר מספק. יתרה מכך, בענף מספרים על נטישה שנובעת בדיוק מאותם עומסים.
גם במלונאות קיים מחסור בעובדים, ושם מקווים לקבל אישור להגדלת מכסות להעסקת עובדים זרים (בעיקר מהפיליפינים). בענף מקווים שבממשלה יבינו כי אם יאפשרו לעובדים ממדינות אחרות להגיע ארצה הם יוכלו להשתכר, המלונות יוכלו לשפר את רמת האירוח שנפגעה, והאורחים יקבלו תמורה הולמת בעד כספם.
במקביל, במשרד התיירות יצאו השבוע בהכרזה על "מהלך שיפתור את מצוקת העובדים בתיירות ובתעופה". מאחורי הכותרת המבטיחה הזו עומד אתר אינטרנט, שיקבץ ויציע "שלל משרות מתחומי התיירות". האתר יפורסם וישווק על ידי משרד התיירות ומשרד התחבורה.
3. עבודה מועדפת
המענק לחיילים משוחררים שמצטרפים לענף המלונאות מילא בעבר את בתי המלון בעובדים, ששמחו לקבל את דמי הנסיעה שלהם לטיול שאחרי הצבא (כיום עומד הסכום על 10,000 שקל למי שמתמיד חצי שנה). אלא שהיום, גם בעבודות מועדפות משוועים לעובדים.
עם זאת, העוסקים בענף התעופה סבורים שהכללת הענף במסגרת זו תאפשר להגביר את קצב המגויסים. לדברי מנכ"ל ישראייר, אורי סירקיס, "בכל שרשרת הייצור חסרים עובדים, מהמוקדים ועד מעמיסי המזוודות. הממשלה יכלה לסיים את המשבר בקלות באמצעות הגדרת עובדים כעבודה מועדפת בענפי התעופה והתיירות, ומתן מענק חד פעמי של 12 אלף שקל לחיילים משוחררים שיעבדו בענפים הללו במשך 10 חודשים לפחות.
"אם מדובר במחסור של אלף עובדים, עלות מענק כזה היא כ-5 מיליון דולר, וכך אפשר היה לחסוך שעות של המתנה לנוסעים, עיכובים וביטולי טיסות". הנושא הועלה בפני משרדי הממשלה.
בדיון חירום שנערך לאחרונה בוועדה המיוחדת לפניות הציבור בכנסת עלו רעיונות נוספים, לרבות גיוס עולים חדשים, עובדים מהמגזר החרדי, אזרחים ותיקים, בני נוער וסטודנטים. זכאי אף אמר כי 400 עובדים עברו לאחרונה הסבה לבודקים ביטחוניים לצד גיוס של בני נוער, וסיפר כי פנה לאוצר בבקשה לאשר השתתפות בשכר לימוד אוניברסיטאי לסטודנטים שעובדים בנתב"ג. "זה גיים צ'יינג'ר שאנחנו זקוקים לו", ציין.
התייחסות האוצר לדרישה לתקציבים לגיוס עובדים לענף התעופה: "במסגרת השיח הטוב והפורה שמתנהל בין רשות שדות התעופה לאגף השכר והסכמי עבודה בעניין המצב בנתב"ג, אגף השכר בוחן לאשר לרשות כלים נוספים מעבר לאלו שאישר בתקופה האחרונה על מנת להמשיך לסייע לרשות להתמודד עם האתגר בנתב"ג".
4. שירות VIP
השירות התקצר, המחיר התייקר, ועדיין, כמעט בלתי אפשרי להשיג שירות לקיצור תורים לפני המראה בנתב"ג. השירות, שקיים זה שנים ועד כה שירת בעיקרי תיירי פרימיום שעוזבים או נוחתים בישראל, הפך למצרך המבוקש ביותר בימים אלה.
"בכל פעם שיש כתבה על העומסים בנתב"ג הטלפון שלי לא מפסיק לצלצל", אומר אביעד רודן, בעלים ומנכ"ל חברת עלית שירות VIP, העוסק בתחום זה 25 שנה. "הגענו למצב שאנשים מוכנים לשלם כל מחיר ויותר מזה, כדי 'לזכות' בשירות שיקצר להם את התורים". אגב, אין הבטחה לזמן קיצור מוגדר מראש לנוסעים המשלמים.
שלוש החברות שמפעילות שירותי קרקע בנתב"ג עבור חברות התעופה (למעט אל על) - לאופר, QAS ואירוהנדלינג - קיבלו מרש"ת היתר להציע שירותי ליווי בתשלום לנוסעים. כל חברה משלמת לרשות שדות התעופה עבור הרישיון להציע את השירותים הללו. עלית ויזרעאל טרנספורט, המציעות אף הן את השירות, משמשות כקבלן משנה ונעזרות בדיילי שלוש החברות.
מחירי השירות מתחילים בכ-200 דולר למכסה של עד 6 נוסעים. לנוכח מחסור בנציגים, השירות כיום קוצר והוא כולל ליווי בשלב הביטחון ובשלב הצ'ק אין, ופרידה מהנוסעים לפני שלב הבידוק הביטחוני. הנוסעים יכולים לרכוש חבילות משופרות (ויקרות יותר), הכוללות שהות בטרקלין בזמן שדייל יעמוד עבורם בתור ואף הסעה בשטח האווירי עד למטוס.
שירותי VIP לנוסעים קיימים בנמלי תעופה רבים בעולם. כך, למשל, בהית'רו הלונדוני, פרנקפורט, שארל דה גול בפריז ועוד. בארץ, אגב, המחירים זולים יותר (בהיתרו המחיר ההתחלתי עומד על 400 דולר). "קשה להגדיר את השירות כ-VIP לנוכח מה שקורה היום, או לקרוא לזה שירות לקיצור תורים, כי גם זה לא תמיד מצליח", אומר גורם באחת החברות.
"השירות מוגדר כליווי, ובעולם הוא מוגדר כ-meet and greet, כלומר משהו שאמור להפוך את התהליך בשדה לנעים יותר - לנוכח מה שהוא הפך להיות". תגובות הנוסעים מעורבות - יש כאלה שמרוצים, ואחרים מאוכזבים.
כך או כך, ליולי-אוגוסט כמעט שלא ניתן להשיג את השירות, שסובל מביקוש יתר. "לפני הקורונה היו מספיק אנשי ביטחון, ועכשיו אני חושש למכור שירות לחלק מהמועדים לאוגוסט, כי אני לא יודע איך נתב"ג יכיל את מה שהולך להיות שם", אומר רודן. נציין כי השירות אינו תקף עבור הממריאים מטרמינל 1, בשל מצוקת העובדים.
5. פתרונות טכנולוגיים
העומסים בנמלי התעופה בעולם מעודדים את התובנה כי אמצעים טכנולוגיים יהוו פתרון משמעותי לקיצור תהליך טרום הטיסה עבור הנוסעים. בין הפתרונות נמנים מערכות לזיהוי פנים, מערכות המאפשרות לבצע צ'ק אין עצמאי ותהליכים ביומטריים שישפרו גם את הליך ההגירה והמכס.
בנמל התעופה חמד בקטאר מיישמים תוכנית "נמל תעופה חכם", באמצעים הכוללים למשל הסתכלות ב-3D על כל המתרחש בו זמנית בשדה התעופה, במטרה להפנות משאבים תפעוליים למקומות "פקוקים".
טכנולוגיות מתקדמות יהיו גם מנת חלקן של חברות התעופה, שמבקשות להקל על הנוסעים והעובדים - אמריקן איירליינס למשל השיקה תעודת זהות דיגיטלית לנוסעים כפיילוט בחלק מנמלי התעופה שבהם היא פועלת בארה"ב. אמצעים אלה אמנם מבטיחים כי אינם מתפשרים בתחום הביטחוני, אולם נדמה כי חזון המימוש בנתב"ג עדיין רחוק.