אבטיח שאתה מקבל מזרים גמורים במעיין, יהיה האבטיח הטעים בעולם. זה עובד גם עם ענבים ואפילו עם סתם ביסקוויטים פשוטים.
זוהי אמת מוחלטת, ורק ציידי מעיינות מכירים אותה היטב. בקרוב, אולי גם אתם תיווכחו בכך. כי מבלי להיכנס לקלישאות (ברור שניכנס), מעיינות בלב הטבע גורמים גם לטיפוסים הנוירוטיים ביותר להוריד הילוך - ולחייך.
לחייך לעצמם, לעולם. ושוב לעצמם. ועם החיוך, מגיעה נדיבות בין זרים. ועם הנדיבות, מגיע פלח האבטיח. הטעים בעולם. אבל רגע, חכו עם המעיין הזה. בואי נתחיל באופן מסודר.
דווקא בגלל שהוא לא מנסה להתחנף אליך, הגולן הוא חבל ארץ כל כך יפה ומסעיר. הוא טרשי במידה, פרוע במידה, וגם אינסופי במידה (פרדוקס? לא בטוח).
אחד המקומות היפים שבהם תוכלו לקבל "גולן מזוקק" מבלי להתאמץ יותר מדי, הוא "שביל הבוסתנים" בשמורת סוסיתא שבדרום הרמה.
השביל מתחיל את חייו במרומי מצפה השלום, דרומית לכפר חרוב. זהו אחד ממצפי הנוף המרשימים בצפון הארץ, ומכאן, נדמה שכל העולם פרוס בפניכם – מהרי הגליל דרך התבור, עמק הירדן, החרמון כמובן הכנרת, שמנצנצת שם למטה. מכאן קל גם לזהות את טבריה, ואפילו את צפת, גבוה מאחוריה.
מהמצפה עצמו יורד בתלילות גרם מדרגות מתכתי, הישר אל סבך צמחייה, עדות לעובדה שבימי הקורונה החורפיים, אף אחד לא טייל כאן - מה שגרם לטבע לנגוס בציוויליזציה.
ברגע שגרם המדרגות מתפוגג מאחוריכם, מתחיל לו שביל טיול מהסוג שאי אפשר לסרב לו. שביל שלוכד אותך, לופת אותך – ולא מרפה. אל תתנגדו לו. התמסרו, זה ישתלם לכם.
עוד צעד, עוד נוף מרהיב של הכנרת והרי הגליל – והנה מופיעה לה בריכת מעיין. מאיפה היא צצה? כך פתאום? בלי הכנה, בלי שלט מסודר, בלי שידעתם שהיא ממתינה רק לכם.
אתם יכולים להציץ, להגיד שלום ולהמשיך הלאה, ואתם יכולים להתמסר שעה ארוכה לשכשוך רגליים או סתם לבהייה חסרת פשר במים ובסבך שמחביא את הבריכה מעיניים זרות. שזה מעולה, כי בהייה חסרת פשר היא פעולה מחתרתית מומלצת כנגד תרבות הקניות, הבינג' והאטרף הכללי שמסחרר את כולנו.
השביל עצמו ממשיך על גבי המצוק, ומספק בכל צעד וצעד נופים חדשים שיפצירו בכם לצלם אותם. מכאן אפשר לשוב לנקודת ההתחלה באמצעות השביל המעגלי, אך קחו בחשבון שבשלב מסוים, הקוצים משתלטים מעט על הדרך. כדי ללכת על בטוח, פשוט חיזרו באותה הדרך כאשר נמאס לכם.
לא יימאס לכם, אבל בכל זאת.
להגיע ושאר עניינים
שמים בווייז "מצפה השלום" ליד כפר חרוב, מחנים ברחבת החנייה המסודרת ומתחילים לצעוד. השביל הוא חלק זעיר משמורת הטבע סוסיתא, המשתרעת על פני 18,000 דונמים, ובה עולם חי וצומח עשירים.
מהמצפה יורדים כאמור במדרגות הירוקות, המובילות אל שביל בסימון שבילים שחור. תוך זמן קצר, חוברים לשביל הכחול, שייקח אתכם אל בריכת האבן הבנויה שאותה ממלא מעיין (שימו לב שלא להחמיץ אותה – היא חבויה מימין לכם). בהמשך השביל המעגלי פוקדים תצפיות נוף נוספות, ולאחר שהשביל פונה מזרחה, ניתן להחליט אם חוזרים באותה הדרך או צועדים בין הקוצים אל חלקו המזרחי של השביל, שבו בוסתנים פוטוגניים.
אורך השביל כולו כ-1.5 ק"מ. מומלץ להגיע בשעות הבוקר המוקדמות או בשעות אחר הצהריים הנעימות. מאחר ומדובר בשמורת טבע אין ללון במקום או לשהות בו בשעות החשיכה, אין להדליק אש ויש להשאיר את השטח נקי בסיום ביקורכם במקום. אל תשאירו את שקית הזבל בשטח אלא קחו אותה עמכם כדי שלא תתפזר ותהפוך למזון לא בטוח לחיות הבר.