מתוך עשרות הפסטיבלים שבהם התברכה הארץ, יבלוט השנה פסטיבל יוצא דופן, צעיר (שנה שנייה) ובעל נושא לא שגרתי – הכירו את גג עדן, פסטיבל גגות, שמציג את השימושים היצירתיים השונים שניתן לעשות בגגות עירוניים ובפוטנציאל שלהם להפוך לגגות ירוקים ולמרחבי תרבות מזמינים.
בניין כלל, בטבורה של ירושלים, ידע ימים יפים יותר אבל כשעולים אליו מחכה הפתעה מרוממת. המעלית קצת איטית, כמו גם קצב החיים הירושלמי, בקטע טוב, וגרם מדרגות קצר מוביל אל 'המרפסת של מוסללה'. הבניין, שהיה הבטחה עסקית/נדל"נית, כשל ועמד כמעט נטוש, והגג הועבר לידי עמותת מוסללה בכדי לנסות להפיח בו חיים ולהשיב אותו לציבור. קצת כמו סיפור סינדרלה הצליחו בעמותה להפוך אותו ממדבר אפור משמים לגן ירוק פורח ומטופח, המבוסס על קיימות ותרבות מקיימת בתקווה שהפעילות בגג תחזיר עטרה ליושנה. העמותה מטפחת את המקום כבר שבע שנים ומתייחסת אליו כמעבדה לחקר עיר שבה בוחנים מה אפשר לעשות אחרת ואיך. השאיפה היא לייצר אבי טיפוס לפרויקטים מקיימים שיהוו מודל השראה ויועתקו לגגות אחרים ובעזרתם יפריחו את שממת הגגות.
אם תדמיינו לרגע שאתם ציפור שעפה מעל עיר, מה הייתם רואים במעופכם? בעיקר גגות לבנים/אפורים, ריקים ושוממים, מרחבים שזכו לכינוי "מדבר גגות". שלא כמו מדבר שיש לו סיבות אקלימיות, למדבר העירוני יש סיבות תכנוניות, אבל מסתבר שהשיממון הוא לא גזירת גורל ויש גישות ותפיסות חדשות שרואות במרחבי הגגות 'קרקע' לפעילות חלופית ומוכיחות שאפשר גם אחרת. מתן ישראלי, מנכ"ל מוסללה, טוען שגגות הם 'בליינד ספוט' בחברה העירונית, מעין כשל עירוני-תכנוני, ויחד עם זאת יש בהם פוטנציאל למימוש אלטרנטיבי מהפכני. לדבריו, גגות הם שכבה עוטפת רכה בעיר ומתוך המצוקה של השטחים הפתוחים הם יכולים להוות תחליף ראוי ולהפוך לפארקים ולטבע עירוני ירוק ותוסס לרווחת התושבים. כאשר הורסים את פני השטח בעיר לטובת הקמת בנייני מגורים, אפשר להחזיר את הטבע למעלה על הגג. לכן הפרחת גגות היא לא רק אלמנט אסתטי שמוסיף יופי, אלא יוצרת שינוי תודעתי ותפיסתי, שמוביל לשינוי התרבות והחיים בעיר, ואלה יוצרים מודל הצלחה עירוני חדש התורם לחיזוק העירוניות.
"ההיי לייט בגג הוא אזור הקמפינג. מדובר במוצר תיירותי שהוא בעיני כוכב עולה"
השימוש בגגות כמרחבים פעילים, הוא צעיר במונחים של זמן ומרחב, וגגות ירוקים הם חלק ממסורת אירופית שהחלה כנראה בסקנדינביה במטרה ליצור שכבה ירוקה לאיטום ובידוד. האמן היהודי - אוסטרי הונדנטוואסר, אשר תכנן מבנים ירוקים וכונה 'המרפא של העירוניות', היה חלוץ בתחום וגרס שגגות חייבים לשמש לצורכי טבע. הוא זה שטען כשציפור שעפה בעיר אמורה לראות ירוק ולכן המישור העירוני המאוזן צריך להרגיש כמו בטבע ומכאן הצורך בהפרחת הגגות. למרות שהיה פעיל משנות ה-80, העקרונות שלו מתקיימים עד היום והבניינים שתכנן הפכו לאתרי מורשת ואטרקציה אדריכלית תיירותית. ברוטרדם שבהולנד יצרו קטלוג גגות ירוקים עם 129 דגמים שונים של חיפוי גגות אם בגנים, חלקות חקלאות, שילוב גופי מים, מתקני שעשועים ועוד. ישראל מצטרפת בשנים האחרונות לגל המבורך שמבין את הצורך בשינוי תפיסת הגגות בערים, ולוקחת חלק במורשת עולמית שפועלת ותורמת לניצול שטחי גגות בעיר לשימושים נוספים.
לעשות קמפינג על גג בלב העיר זו חוויה מומלצת
בחזרה לגג של מוסללה, שכדי להבין אותו לעומק, צריך להצטרף לסיור מודרך. המרחב מחולק לאזור סגור ופתוח. בחלל הפנימי יש מרחב עבודה משותף, תצוגה של הדגמים מרוטרדם, מטבחון ספריה ופינת ממכר לשתילים. בחוץ זו אופרה אחרת לגמרי והדבר הבולט הוא הירוק בעיניים. השטח גדוש בעצי פרי במיכלים עם חיפוי עץ ממוחזר והמון צמחים, פרחים וצמחי תבלין במגוון מצעי גידול על טהרת הקיימות. בפינה אחת משתלה הבנויה מחלונות ישנים ובה שתילים שהצילו ממשתלות שנסגרו, יש במה למופעים ופינות שמדגימות פרויקטים שונים, חלקם סטארט אפים בתחומי הקיימות: ירקות הגדלים במתקן הידרופוני, מערכת ביו גז לייצור גז מהשירותים, קירות ירוקים בכמה שיטות, מכוורת ועוד. בין לבין יש פינות ישיבה, פסלים וכאמור המון צמחיה שיש לה גם אפקט של צינון. כמתחם בעל משמעות חברתית קהילתית תרבותית, יש כאן צוות מתנדבים פעיל מאוד, המון אמנות שהופכת אותו למעין מוזיאון פתוח ושפע של פעילויות לאורך כל השבוע, חלקן נתמך על ידי העירייה. בין היתר מתקיימים בגג מופעים, מסיבות, סדנאות, סיורים, שיעורי יוגה ועוד כך שיש התרחשות מתמשכת שפתוחה לכל דיכפין. לרבות מהפעילויות יש שורה תחתונה משולשת הכוללת ערך סביבתי כלכלי וחברתי, ובפרויקטים השונים מנסחים רעיונות ראשוניים וחלוציים כדי שישוכפלו ויזלגו לעולם.
"השנה מתרחב הפסטיבל גם לגגות בתל אביב ובחיפה שהם חלק מרשת של חלוצי גגות ויתקיים סביב יום הגג הבינלאומי"
ההיי לייט בגג הוא אזור הקמפינג. למרות שמדובר בחלקה צנועה, זהו מודל שבוחן ניצול שטחי גגות לצורכי תיירות ונופש. יש בו שני אוהלים וקפסולה לצד מטבחון, שירותים ומקלחת. על אף שכל האלמנטים בנויים על טהרת המיחזור, לאסתטיקה יש תפקיד חשוב וכל פרט עשוי בטוב טעם, השטח שופע צמחייה ומאיר עיניים. ניתן לומר שזהו כנראה הקמפינג הראשון בעולם על גג ירוק וכרגע בוחנים את המודל הכלכלי שלו כדי לשכפל בשטחים נרחבים יותר. אמנם לא דמיינתי שאי פעם אחווה לילה על גג בניין בקפסולה זעירה, אבל אני מודה שזו הייתה חוויה מרחיבת לב, ומדובר במוצר תיירותי שהוא בעיני כוכב עולה – ממליצה לכם לנסות. המרפסת סגורה בסופי שבוע, למעט הקמפינג שפועל גם בשבתות.
למרות שבנין כלל נחשב לברווזון המכוער של ירושלים, פרויקט המרפסת הפך אותו לאווזה יפהפייה שיכולה להטיל ביצי זהב, וכדי להגביר את המודעות לפוטנציאל הטמון בגגות העיר ולמקום שהם יכולים לתפוס בעירוניות המתחדשת, יזמו לפני שנה את פסטיבל גג עדן שהתקיים במבחר גגות בירושלים. השנה מתרחב הפסטיבל גם לגגות בתל אביב ובחיפה שהם חלק מרשת של חלוצי גגות ויתקיים סביב יום הגג הבינלאומי שיצוין ב-70 ערים ברחבי העולם. המטרה היא לחגוג את התהליך שמחזיר את תשומת הלב לגגות הפעילים ולמגוון הרעיונות היצירתיים שניתן ליישם ולמצות בכל גג, קטן או גדול, גבוה או נמוך. הפסטיבל יתקיים בכעשרה גגות בירושלים, ויכלול מופעי מוסיקה, אירועי קולינריה, סיורים, הדרכות וסדנאות, הקרנות סרטים, מפגשים קהילתיים ואירועים מיוחדים.
כדי להכיר נקודות נוספות, יצאתי לסיור בין כמה גגות פעילים במרכז ירושלים, השותפים לפסטיבל. הגג של אכסניית אברהמס הוסטל, שנמצא במרחק דקות הליכה, פעיל כל השנה ומשמש את אורחי ההוסטל דרך קבע. יש בו פינות ישיבה, נדנדה כיפית ובר. גם הגג של דה פוסט הוסטל, נמרץ ופעיל ומארח מסיבות ושלל אירועים. מכאן יש נוף אורבני מקומי של לב העיר. נוף מהפנט כמעט 360 מעלות יש מהגג של מלון My Jerusalem view, השוכן בקומה ה-14-15 של אחד הבניינים הגבוהים בלב העיר. נקודת המבט כאן מעלפת, רואים את כל חלקי העיר שחוברה לה יחדיו וביום טוב אפילו את ירדן. זהו גג מטופח מאוד, לרוב משמש את אורחי המלון הבוטיקי האינטימי, ומהווה דוגמא לניצול אפקטיבי של השטח. הגג של סינסילה, במוזיאון על התפר, הוא האח התאום למרפסת של מוסללה אבל במזרח העיר והדגש הוא הכשרת נשים בתחום הדבוראות וייצור דבש. הגינה של סינסילה שופעת בפרחים צופניים לעידוד ייצור דבש והיא מתוקה במיוחד.
פסטיבל גג עדן יתקיים בתאריכים 6-9 ביוני, כל אירועי הפסטיבל באתר
את הפסטיבל יזמה עמותת מוסללה ושותפים לו הקרן לירושלים, עיריית ירושלים, הרשות לפיתוח ירושלים, פורום ה-15 ותומכים נוספים