יוני 1984, ה'לונה גל', פארק המים הגדול בישראל, נפתח בחוף גולן בצדה הצפון מזרחי של הכנרת בהשקעה של עשרות מיליוני שקלים. בהתחלה היו ליזמים חששות כבדים (חמישה יישובים ברמת הגולן היו שותפים להקמתו) שהם לא יצליחו להחזיר את השקעתם ושהמיזם הגרנדיוזי ייכשל. אבל החששות התפוגגו מהר מאוד. תוך ימים ספורים תורים ארוכים מאוד של נופשים השתרכו בכניסה למקום. בעלי המקום נאלצו לשכור מאבטחים כדי לשמור על הסדר ולאפשר כניסה חלקה של האנשים. הישראלים גילו את הלונה גל והוא הפך במהרה לסמל הקייטנות והחופשה בצפון.
"כל קיץ היינו נוסעים כל המשפחה ללונה גל, זה היה חובה. לא היו אז פארקי מים בארץ, זה היה משהו חדשני עבורנו כילדים. זה היה וואו, משהו חדש, מטורף", שחזר אורן, תושב באר שבע. "נכון שזה היה רחוק מאוד אבל היינו נשארים לישון בחופי הכנרת, מבשלים אוכל בפתיליות, אוכלים בטבע. זו הייתה חוויה מדהימה. כל עם ישראל היה בלונה פארק".
בשיאו, המקום אירח 1,500 מבקרים ביום, כ-300 אלף ישראלים בשנה. כולם הכירו את המתקנים: אבובים, החור השחור, הטייפון, הקמיקזה, טייפון ועולם הילדים.
עם השנים, תחזוקת המקום החלה להידרדר והקושי הכלכלי החזקתו הפך להיות קשה יותר ויותר. ב-2017 אף הוצא צו סגירה בעקבות ליקויי תברואה. בספטמבר 2019 העונה נגמרה, המקום נסגר, הקורונה הגיעה והוא לא נפתח יותר. בספטמבר 2020, אחרי שנה שלא פעל, יצאה ההודעה שהוא נסגר לצמיתות.
"זה נס שהמקום שרד שנים כל כך רבות"
היום, כאמור, הלונה גל שומם ונטוש. את אלפי הנופשים החליפו חיות הטבע שהחליטו להפוך את המקום לביתם הקבוע. המגלשות מיותמות והצבע האדום התקלף לו מהשמש השרבית. הבריכות ריקות ממים וחול עוטף אותן. עשבים שוטים השתלטו על המקום ומסמנים יותר מכל את מותו של האייקון.
"זה עצוב לראות את הלונה גל סגור אבל הכתובת הייתה על הקיר בעיקר בשנים האחרונות שלו", טוען יריב המאירי, שניהל את המקום בין השנים 2006-2010. "לאור המצב בארץ של פארקי המים זה נס שהמקום שרד שנים כל כך רבות. עלויות התחזוקה של המקום עלו מידי שנה, כולל דרישות משרד הבריאות שגרמו להוצאות נוספות. לא הובאו מתקנים חדישים, פחות נופשים הגיעו אלינו ולא פחות חשוב העובדה שהוקמו פארקי מים במרכז הארץ כמו שפיים, ימית 2000' והמימדיון, גרמו עם השנים לירידה דרמטית בהכנסות כי אנשים העדיפו לנסוע לאתרי מים במרכז הארץ".
ההחלטה להקים את פארק המים בחוף גולן הייתה אחד הדברים הכי דרמטיים בשנות השמונים. בצל מלחמת 'שלום הגליל', הבורסה התרסקה ונסגרה זמנית, אנשים איבדו את כספם והקמת הלונה גל הייתה דבר מרענן בבליל הכותרות השליליות שהציפו את כלי התקשורת באותם ימים.
השנים הראשונות היו טובות כאמור אבל לאחר מכן התחילה הנפילה. המקום חווה ירידה דרסטית בהכנסות והוא הועבר לידי כונס נכסים. מושב כנף וחברת דוגל השקעות רכשו את הלונה גל מתוך הנחה הוא יחזור לגדולתו. כך, המקום התייצב כלכלית, הבעלים החדשים הביאו עמם משב רוח מרענן והמקום שוב והתמלא בנופשים. כדי לשדרג את המקום מעבר לנופשים שהגיעו בקיץ הוא החל לשמש ביחד עם החוף הצמו לו גם לאירוח אירועים גדולים: גמר 'הכוכב הבא', מסיבות לבני נוער, כשהאפיפיור הגיע לארץ בשנת 2000 כ-7,000 צליינים לנו בחוף שצמוד בלונה גל.
"מצאנו כל מיני דרכים יצירתיות להשאיר את הלונה גל בתודעה של הציבור", נזכר המאירי. "ערכנו אירועים גדולים, באו לפה קבוצות של תלמידים בטיולים שנתיים לבלות במקום, המקום היה פתוח גם בשעות ערב לעובדים ממוסדות ציבור שהגיעו לבלות פה. ערכנו פסטיבלים גדולים. המקום הפך להרבה יותר מלונה גל. דאגנו שרמת הניקיון והתחזוקה יהיו ברמה גבוהה מאוד. היה חשוב לנו שאנשים ייהנו מכל רגע".
במקום פארק מים - בית מלון
ואז באו השנים הפחות טובות ולא רק ללונה גל. פארק המים בבאר שבע נסגר, אחריו הפארק "אטרקציה" בקליה, הפארק בצמח ואשקלונה. הלונה גל ניסה להשאיר את הראש מעל המים אבל דרישות משרד הבריאות והתחזוקה היקרה, מול ירידה במספר הנופשים הביאו את בעלי חברת 'דוגל יזום והשקעות בע"מ' לסגור בגלל חוסר כדאיות כלכלית.
כעת, היזמים מתכננים להקים עליו בית מלון חדש שיכלול 269 חדרים על פני שלוש קומות. "אני חושב שזה רעיון בכלל לא רע שיכול להצליח", ציין המאירי. "יש פוטנציאל גדול של מטיילים באזור הזה ואפשר יהיה לשלב בו גם תיירות וחקלאות ולהחזיר את המקום לימיו הטובים, אבל הפעם כבית מלון מוביל".
