המאבק על נחל האסי, שהחל עוד בשנת 2012, התלקח מחדש והיה הדבר הכי "חם" בקיץ של 2020. כך, בדיוק כשהיינו בין סגרים, הוא היה לתקופה של כחודש הדבר שכולם דיברו עליו חוץ מהקורונה. למי שבמקרה פיספס, זה תקציר הדברים על רגל אחת: נחל האסי המרהיב, שעובר בתוך קיבוץ ניר דוד, הפך לסמל המאבק לפתיחת הטבע לכלל הציבור, לאחר שהקיבוץ בו הוא עובר מסרב לאפשר גישה חופשית אליו וסוגר את השער. למעשה מי שרוצה ליהנות ממנו מחוץ לקיבוץ יכול לעשות זאת אם הוא מתארח בבתי הנופש שבו. תושבי האזור, שדורשים גישה חופשית אליו, הקימו תנועת מחאה בשם "המאבק לשחרור האסי". אנשי הקיבוץ מצידם, לא מעוניינים שחצר ביתם תיהפך לאתר קמפינג ותיירות לאומי, על הלכלוך, העשן והרעש הכרוכים בכך, וטוענים שהם אלה שהשקיעו בו במשך שנים והפכו אותו להיות יפה ומבוקש כפי שהוא היום.
בשיא המאבק, באוגוסט, תושבי הקיבוץ שכרו חברת אבטחה שתשמור על שער היישוב והגדר ההיקפית שלו, לאחר שלא מעט תושבים חיצוניים הגיעו, דרשו שיכניסו אותם לתחומי הקיבוץ ולא פעם אף פלשו אליו בכוח. במהלך הקיץ נרשמו גם אירועי אלימות בין אנשי הקיבוץ ואנשי המאבק, נוקבו צמיגים וכל צד האשים את האחר במצב שנוצר.
כעת, לאחר שהקורונה בכלל והסגר השלישי בפרט השכיחו והשקיטו את הרוחות, ניתן לצאת מחדש לטבע ונראה שתנועת המחאה מתחילה להתארגן מחדש ואנשי הקיבוץ נכנסים לכוננות. "המצב לא השתפר ולא השתנה. היתה קורונה והיו לא מעט סגרים ולאחר מכן גם היה את החורף ובמשך הזמן הזה היו לא מעט ניסיונות להיכנס דרך המים" אומר שלמה גלזר, חבר קיבוץ עשרות שנים רבות ומזכיר הקיבוץ לשעבר, בשיחה עם mako. "כרגע אין חדש ואיני יודע איך הסכסוך הזה ייפתר. תומכי המחאה ממשיכים להשמיץ אותנו ברשתות החברתיות ואומרים משפטים כמו: 'ניר דוד מלבינה את הכסף שהתנועה הקיבוצית לוקחת'. כל הזמן מנסים להשמיץ ולפגוע ואנחנו שגדלנו כאן מנסים להמשיך את חיינו. אנשי המחאה פועלים באלימות, מטפסים על גדרות ופורצים בכוח שערים, מפעילים מוסיקה עם מגפונים ומנסים להפר לנו את שלוות החיים כי הם לא מקבלים את המצב הקיים".
לדעת גלזר, הסכסוך ייפתר רק בעזרת בית משפט. מבחינתו ומבחינת תושבים נוספים בקיבוץ, "אין אפשרות לקיים יישוב בתוך פארק ציבורי. אין חניות, אין שירותים, אין שירותי ניקיון ולכן שיפסיקו לבוא אלינו. בנוסף, בסופו של דבר, אי אפשר לעשות הסכמים עם אנשים פרטיים, עושים הסכמים עם מדינה. בסוף יהיה סיכום שיקבל תוקף של בית משפט ושל המדינה".
בסוף הנחל יונגש לציבור?
כיום, ולאחר חורף מנומנם במקצת, פעילות המחאה מתחדשת ומתעוררת. במהלך חול המועד פסח האחרון התקיימו משטים של פעילי המאבק בנחל, משטים להנגשת הנחל לציבור הרחב. כך, מטה המאבק הצטייד בסירות מתנפחות ופעילי המאבק קיימו פעילות של השטת ציבור המטיילים, משפחות וילדים בנחל.
ניצן, שנולדה בטבריה וגדלה בקיבוץ דגניה, מאמינה שמדובר בשקט שלפני הסערה המחודשת: "מבחינת המחאה, אני מאמינה שאנחנו ממש קרובים לשחרר את האסי, זה פשוט לוקח זמן כי תמיד מנסים לתקוע לנו מקלות בגלגלים, בין אם זה דרך בירוקרטיה משפטית, חסימות שערים ליוצאים ותביעות השתקה. אנחנו, חבורה של צעירים מהפריפריה אל מול תאגיד שמגלגל מיליונים בשנה. זה קשה, מורכב ולוקח זמן, אך זה אפשרי. אנחנו גם רואים שמבחינת הניסיונות לבלום את המחאה, אף אחד מניר דוד לא מנסה לפנות לבג"צ כדי שישנו את חוק מקרקעין הייעוד או את בג"צ חופים כי גם הם מבינים שהצדק הולך לרוב עם מי שרוצה לשמור על הטבע".
עו"ד אלעד סויסה, היועץ המשפטי של עמותת "משחררים את האסי" מספר ש"לאחרונה הוגשה עמדת המדינה בעתירה המנהלית שהגישה ש"ס, כאשר נראה שטיעוני הקיבוץ בדבר היעדר זכות הגישה לנחל האסי והיעדר דרכים סטטוטוריות (דרכים ציבוריות המובילות לנחל) מתאיידות. בדיון האחרון שהתנהל בעתירה, מתחה השופטת שרון-נתנאל ביקורת רבה על הקיבוץ ובעיקר על המדינה שלמרות התרעמות הציבור והזכות לגישה לנחל, לא טרחו להסדיר את הגישות עד כה והשיהוי כה רב. השופטת הורתה לרשות מקרקעי ישראל להשיב האם היא מתכוונת להגיש תוכנית להסדרת הגישה וכיצד יש להסדיר גישה (רגלית, חלקית, ללא מוסיקה, ללא על האש וכו'). אם שואלים אותי נראה שהסוף הידוע מראש זה שהנחל יונגש לציבור".
עו"ד סוויסה מוסיף: "למיטב ידיעתי, הפעילות בשטח הולכת להתעצם בקיץ ובחופש הגדול הן בהפגנות בשערי הקיבוץ ובקיבוץ עצמו ובמשטים. מכיוון שהקיבוץ הקיף עצמו גדרות ושערים כפולים, ולמרות שחלק מהכניסות של הפעילים מתבצעות דרך הנחל, אנחנו מתעקשים שהזכות החשובה ביותר היא כניסה לכל האנשים והמשפחות דרך היבשה באופן מכובד וללא מכשולים. ככה פשוט כי זו זכות יסוד של כולנו ועל כך לא נוותר".
לביא מאירי, מזכיר קיבוץ ניר דויד אמר: "להערכתי הדבר המשמעותי שהשתנה הוא שקהילת ניר דוד התחזקה והתגבשה מאד במהלך המאבק שנכפה עליה. קשה לדעת אם משהו ישתנה בקרוב, לנו יש אורך נשימה ואנחנו נאבקים על הבית שלנו. מבחינתנו הפתרון צריך ויכול להימצא מחוץ לקיבוץ ואנחנו עושים מאמצים רבים שכך אכן יהיה. בכל מקרה, כל הסדר יקבע רק על ידי בתי המשפט ולא מול קבוצת מוחים כזאת או אחרת שכל פשרה שאפשר להשיג איתה תשמש כנקודת פתיחה לקבוצת המוחים הבאה."
הפתרון של שנות ה-70
בין הצדדים השונים נמצאת עיריית בית שאן, אשר הקיבוץ נמצא בסמיכות אליה ולטענת האנשים שעובדים בה הם פועלים ופעלו לא מעט על מנת ליישב את ההדורים. ראש העיר, ז'קי לוי, אומר כי הוא החל לקדם פרויקט בעניין כפי שהיה נהוג בשנות ה-70. "החלתי לקדם פרויקט להשבת מי נחל האסי לזרום בבית שאן, כפי שהיה עד שנות ה-70, יחד עם שיקום נחל חרוד. הפרויקט, לו שותף ראש המועצה האזורית יורם קרין, יובל ע"י המשרד להגנת הסביבה בתמיכת קק"ל ומשרדי ממשלה נוספים. מדובר בפרויקט שאומנם מורכב מבחינה תכנונית ותקציבית אך הוא מהווה פתרון הוגן וראוי לתושבי העיר ולכל מי שיגיע לבקר בה."
"אני מאמינה שהמאבק יסתיים בפשרה מכובדת וכי מאבק האסי יהווה אבן בוחן לכלל החברה הישראלית שבה אנו אומרים שב-2021 לא נשלים עם פריוולגיות והדרת הציבור", אומרת פרח חדד מבית שאן, פעילה ושותפה בניהול קבוצת הפייסבוק, "משחררים את האסי".