כשמדינת ישראל קיבלה את הכרתה באו"ם, ממש היום לפני 70 שנה, אף אחד לא חשב לבוא לטייל בארץ הקטנה ששוכנת בין אינסוף מדינות אויב במזרח התיכון. עוד לא יישבנו את המדבר, לא ייבשנו את הביצות ותל אביב עדיין הייתה בהרצה. והנה, 70 שנה אחרי, אנחנו חוגגים את התייר ה-3 מיליון שמגיע לארץ הקודש והיד עוד נטויה.
לרגל ציון כ"ט בנובמבר החלטנו לצאת למסע, לא ברגל, באינטרנט, כדי לבדוק איך מצטיירת המדינה הקטנה שלנו במדריכי הטיולים הכי נחשבים שיש. האם גם 70 שנה לאחר שרוב המדינות אמרו לנו "כן", אנחנו עדיין מצליחים לקבל ביקורות חיוביות גם באתרי התיירים? ולאיפה בכלל ממליצים ללכת לטייל?
Tripadvisor
"אלוהים, כשראיתי את המבנים העתיקים והמדהימים שמספרים היסטוריה של אלפי שנים, לצד החיים המודרניים מסביב, חשבתי שזה קסום", אמר המנכ"ל המייסד של אחד מאתרי הטיולים הכי גדולים בעולם, סטיבן קאופר על ביקורו בישראל. "זה היה ונשאר הטיול הכי טוב שיצאתי אליו". אנחנו כבר בעדו.
עם זאת, מספרים על קאופר שהוא אדם שנוטה לצאת מעט מהבית ושומר על סגנון חיים צנוע, מטייל מעט ועובד הרבה. אולי זה מסביר למה האתר שלו מדרג את הרצליה ונתניה כיעדים מושכים יותר מטבריה ועכו בעלות ההיסטוריה. נכון, אלה ערי חוף "תוססות", אבל היינו שמחים לשמוע את הקייס לדירוג רעננה מעל ראש פינה וקיסריה. למרות מלון "פרימה מילניום" ברחוב התדהר.
האתר, כידוע, מבוסס על ביקורות גולשים ולא על חוות דעת מומחים. לכן, אין קו מערכתי שאפשר לחלץ מבין הדפים, וכל דבר שעומד לביקורת נכנס למעגל הדירוגים – יותר ביקורות מובילות ליותר מבקרים שחוזרים לכתוב ביקורות וכן הלאה. אולי בגלל זה קיבלנו כאוס בהיררכיית הערים.
בקטגוריית "דברים לעשות" - 6 מתוך 10 ההמלצות הראשונות מתייחסות לירושלים (5 בעיר העתיקה ומוזיאון ישראל). עוד בעשירייה אפשר למצוא את מצדה, העיר העתיקה ביפו, מצפה רמון והגנים הבהאיים. במורד הרשימה נמצאת גם הטיילת בתל אביב וכמובן את מוזיאון הפלמ"ח – האטרקציה השנייה בחשיבותה בעיר.
בקטגוריית "אטרקציות הפרימיום" היה קצת מאכזב ללמוד ששלוש האפשרויות הראשונות הן בכלל טיולים לפטרה, ורק אז נכסי צאן ברזל כמו סיורי סכסוך בחברון, סיורי תורה בארץ הקודש וחצי יום עם מדריך פרטי בתל אביב ב-1,500 ש"ח.
בין ביטויי החובה שכל תייר בישראל צריך לדעת ישנם, אחרי המובנים מאליהם, "איפה השירותים?" ומעט אחריו, גבוה ברשימה, "אל תגיד לי שטויות". בעמוד הנימוסים וההליכות מצוין שישראל ברובה מאוד מודרנית וברובה מתלבשים ממש כמו במערב, אז אין מה לדאוג, אלא אם מגיעים למאה שערים. בכביש, מזהירים החברים בטריפ-אדווייזור ש"יכול להיות שתחוו קצת אגרסיביות. אבל הכי חשוב, לא לקחת את זה אישית".
Lonely Planet
המדריך הוותיק, שנולד במהדורות קשיחות לפני 45 שנים, כבר פיתח נוכחות די מרשימה ברשת, אבל לא איבד מהרצינות והכבדות שאפיינה אותו גם לפני עידן המידע. עמוד הבית של ארצנו הקטנטונת באתר נושא את הסלוגן הספק מחמיא: "Israel is a step back in time" ("ישראל היא צעד אחורה בזמן") על רקע מגדל השעון וחוף ים. מתחת לכותרת הזו יש הקדמה דרמטית שנועדה כנראה לסנן את מי שמתלבט אם להגיע או לא: "דבקות דתית של יהודים, נוצרים ומוסלמים מניעה את מרקם החיים, ולא תצליחו לבקר בישראל מבלי לשמוע מגוון דעות פוליטיות מורכבות". ממש עושה חשק.
כאן, דירוג החוויות שישראל מציעה כבר נראה מעט יותר ריאלי, עם ים המלח במקום הראשון והמוצדק, חופי תל אביב, מצדה, הגנים הבהאיים, נצרת ועוד הכרחיים אחרים. לעומתו, דירוג האתרים המומלצים (מה ההבדל?) כבר מראה סימנים של מוזרות כשהפארק הלאומי של בית שאן דורג במקום השלישי.
במדור המסעדות של המדריך לא נרשמו הפתעות מרעישות מחוץ למיינסטרים, אבל בהחלט אי אפשר להגיד שהמטיילים מוכוונים למלכודות תיירים, אם כי לביקורי חובה. מדוכני שוק הכרמל או שוק מחנה יהודה, ועד לסאלוף ובניו בפלורנטין והקוסם בתל אביב.
אגב, שמו המלא של המדריך באתר הוא Israel & The Palestinian territories, דבר שבטח הרים כמה גבות, אבל מפת הארץ המופיעה באתר לא כוללת את אותן "טריטוריות", ובניגוד לטריפ-אדוויזור, סיורים לחברון לא עולים בעמודי החיפוש הראשונים. עמוד בנושא ביטחון ובטיחות מציע לדבר עם המקומיים כדי להבין את המצב הנפיץ, שיכול להשתנות מיום ליום. "אל תופתעו אם ישאלו אתכם אם יש לכם נשק. תתפלאו כמה מהר תתרגלו לזה".
משרד התיירות
כן, אנחנו יודעים, אין הנחתום וכו', אבל זה לא הזמן להצטנע. לפי עמוד הבית של משרד התיירות, כל הבנות בארץ הן שיר אלמליח, שאוהבת לגלוש, לצאת לנשפים מול העיר העתיקה בירושלים ולהניף את הידיים ליד חוף הים. הסלוגן שמתנוסס בעמוד הבית הוא "Beyond Belief" ("מעבר לאמונה") – ככל הנראה משחק מילים שמבקש להגיד שיש כאן דוסים, אבל לא רק דוסים – ולא ממש עובר לאנגלית. חבל, אם כבר גרוע, היינו הולכים על "Faith No More".
National Geographic
באתר הטבע הנחשב קצת פחות לוקחים אותנו ברצינות כנראה. אם חשבתם שישראל ניצבת על שלושה יסודות: תורה, עבודה וגמילות חסדים? אז לא. רק על שניים: סיורים בירושלים העתיקה והמלון של בנקסי בבית לחם. אפור. משעמם. אין ים.
Worldtravelguide
זה מה שנכתב עלינו מתוך מדריך העסקים והתקשורת: "הישראלים מדברים לעניין ויעריכו את זה אם תדברו פשוט". וגם: "אם את אישה, חכי שהגבר יציע ללחוץ את ידך". ולקינוח: "כל כלי התקשורת בישראל בבעלות פרטית ואין התערבות ממשלתית בשיקולי עריכה". אוקיי.
Rough Guides
וככה סיכם את ישראל מדריך הטיולים הבינלאומי: "המזרח התיכון הוא לא רק מדבר, מדבר, מדבר". אז מה כן? אם אתם לא רוצים לתל אביב, "העיר שיש בה הכל", אתם מוזמנים "להדוף את חתולי הרחוב בשטחים", "ללכת בעקבות ישו לנצרת" או פשוט להידפק אם יש לכם חותמת של מדינה ערבית בדרכון.