סיפורו של נחל אלכסנדר יכול לעורר קנאה גדולה בקרב נחלים שגורלם לא שפר עליהם כשלו. במשך שנים הוא סבל מזיהום ומהזנחה, עד שנכנס, בעקבות הירקון, לתוכנית שיקום אינטנסיבית. התוכנית הצליחה מאוד, וסחטה מחיאות כפיים ורגליים שהסתערו עליו בחדווה. בשבילנו, ביקור בנחל הוא התשובה לשבת שהתחילה בפיהוק מאוחר, ונחמה שגם במעט שנותר ממנה אפשר ליהנות ולטייל. עם הזמן גילינו בו כמה פינות חן שכיף לחזור אליהן. אל תשכחו מפת סימון שבילים מספר 7 (השרון ומערב השומרון).
שורשי הנחל טמונים בשומרון, ותופסים תאוצה מערבה וצפונה. בראשיתו הוא תלול וזורם רק בחורף, אבל כשהוא פוגש את מישורי השרון הוא מתמלא בחיים ובמים - בעיקר מי קולחין מטוהרים. בדרך גם מצטרפים אליו חברים צעירים - יובלים קטנים שמוסיפים לו גאווה - בעיקר באירועי גשם סוחפים. ב"צעירותו" היה הנחל גודש וגולש, ועמק חפר ידע שיטפונות וביצות כאילו היה עמק החולה. זו הסיבה העיקרית לכך שהערוץ הורחב ונמנעו הצפות.
מרגע שתזהו זרימה של מים, כדאי לפקוח עיניים ולגלות את הצבים. כל ילד יודע שבנחל אלכסנדר יש צבים, אבל עוד לפני הגשר המפורסם בצבי הענק, חיים לאורכו צבים קטנים שנעמדים על הגדה או על סלעים הבולטים מהמים, שוזפים את ראשיהם ומותחים צוואריהם אל מול השמש המלטפת.
אחרי המאגר הראשון שמשמאל יש בדרך כלל שדה בוטנים שבימים אלה כבר נקטף, ותמיד נמצאים בו מלקטים שנהנים משיירי הקומביין. באחד הטיולים הגענו רכובים על אופניים, והילדים התמוגגו כשאפשרנו להם לרוץ בשדה החרוש, לאסוף פליטים של אגוזי אדמה, לבקע את התרמיל ולזלול בכיף. על הדרך הם קיבלו שיעור בחקלאות ובתזונה.
האפיק הזורם ובריכות הדגים מושכים לאזור עופות מים, ותמיד אפשר לראות בו אנפות צחורות, שלדגים בוהקים בטורקיז ודורסים משחרים לטרף. באחד הפיתולים שחוצה את הנחל, המתינה לנו פעם הפתעה מעניינת. למרגלות הגשר נח על המים מקבץ ענק של יקינתון מים מרהיב הפורח בקיץ ובסתיו בסגול. אבל אליה וקוץ בה. הצמח נחשב ל"פולש", כיוון שמקורו בכלל באמריקה הדרומית. כיוון שזו אינה סביבתו הטבעית, הוא הגיע לארץ ולנחל בסיוע האדם.
אמנם יש לו סגולה (תרתי משמע) לטהר מים, והוא סופח אליו מזהמים, אבל הוא גם תופס נפח, חוסם את האוויר למים ומאט זרימה לכדי מים עומדים. כך נוצר בית גידול נוח ליתושים ולשאר חולירות. רשות הטבע והגנים מודעת לבעיה ומטפלת בה, ועד אז אפשר ליהנות מהיופי. טיפול שורש ניתן גם לאמברוזיה, צמח גדה פולש נוסף מסוכן לא פחות.
אחרי שתי בריכות הדגים חוצה גשרון את הנחל, והשביל מתעקל ימינה. לפני כן כדאי לפנות שמאלה להפסקה קלה. שולחן וספסלים הונחו תחת עץ גדול, שבין ענפיו הוקמה מעין בימה וסולם קרשים מוביל אליה. הילדים כבר מכירים את "בית העץ", ומיד מטפסים לתצפית נוף בחברותא. זה הזמן להוציא גזייה ולהתענג על קפה ועל בריזה.
מכאן שבים לקטע האחרון במסלול המתחבר לכביש 4 בצומת חפר, שממנו יש שתי אופציות המשך: רגלית וממונעת. באופציה הרגלית פונים שמאלה ונכנסים לכיוון קיבוץ מעברות. מימין יש חניון גדול, שממנו יוצא שביל יפהפה לאורך הנחל הנקי והשופע צמחייה. לאורכו תמצאו פינות שעשועים, ישיבה ומנוחה, בוסתנים זעירים, ודרך טובה לאופניים ואפילו לרולר בליידס.
ברכב - ממשיכים מערבה, ולפני כפר ויתקין פונים ימינה אל גשר הצבים. אחרי צפייה בצב הרך הענק שעוד נותר בנחל (מבלי להאכיל אותו), חוצים את הגשר ופונים שמאלה לשביל הצמוד לנחל (בוצי עד בלתי עביר בחורף). אחרי מסילת הרכבת השביל שאינו מסומן פונה ימינה ואחר כך שמאלה, לגן הלאומי נחל אלכסנדר. בגן חורשות ופינות פיקניק, ובמי הנחל אפשר לראות נמיות ושפמנוני ענק. במרכזו ניצב על גבעה מבנה עתיק, חורבת סמרה, תחנת מכס מימי העות'מאנים, הצופה מערבה לים ואידיאלית לשקיעה רומנטית. משם קצרה הדרך לקצה המסלול הסמוך לשפך הנחל. אפשר לצעוד אליו, לטבול בים, ולחזור דרך מחלף ינאי לכביש 2.
