הגיע הזמן לחשב מסלול מחדש לאזור צפון הנגב. רובכם כנראה מכירים את המקום כמיצג של שני אירועים מרכזיים שגורמים לו להיות בחדשות: "צבע אדום" כשיש מתיחות באזור קו העימות ו-"דרום אדום" כשיש פריחת כלניות בינואר-פברואר.
אנחנו נסענו לצפון הנגב דווקא בשיא הקיץ, זה לקח לנו כשעה נסיעה מתל אביב, לא היתה מתיחות ביטחונית כלשהי שהצריכה מאיתנו "לחזק את הדרום" וגם מרבדי כלניות עדיין לא נראו באופק. חזרנו עם המלצה לטיול מפתיע שצריך וכדאי לעשות דווקא עכשיו, בתקופת החגים, או רגע לפניה אם יהיה סגר, כשהתושבים והתיירנים רק מחכים למבקרים וכשחו"ל עדיין לא חזר לגמרי לחיינו.
>> לעוד מידע על תיירות צפון הנגב
צפון הנגב מורכב למעשה מחמש מועצות אזוריות שחברו יחדיו כדי למנף את התיירות המקומית, אך כפי שכולם הקפידו לציין במהלך הביקור שעשינו באזור: "גבולות הגיזרה לא חשובים, מה שחשוב זו האווירה". ואיזו אווירה מחכה למי שמגיע? של תיירות כפרית וחקלאית, של מרחבים אינסופיים ושל תושבים שצמאים לארח בכל תקופה ועונה שהיא. כך זה נראה:
תיירות חקלאית
תיירות חקלאית, פנים רבות לה. היא כוללת קטיפים עצמאיים, תרבות ה-Farm to Table שקירבה את הייבולים לצלחת וסיורים מודרכים במטעים ובחממות עם גידולים שונים ומיוחדים. מדובר בטרנד עולמי שהלך וצבר תאוצה בשנים האחרונות ובצפון הנגב תמצאו אותו בגירסתו הישראלית ובכל פינה.
שביל הסלט, תלמי יוסף
אורי אלון הגיע ביחד עם אישתו, שולי, למושב תלמי יוסף לפני 20 שנה והקים משק חקלאי בחצר ביתו. עם השנים, לאחר שצבר ניסיון, הבין שיש לו "זהב" ביד, הפך את המשק הביתי למתחם של סיורים חקלאיים והעניק לו את שמו המתבקש - "שביל הסלט".
כל מי שיגיע לכאן יוכל לסייר, וכמובן לקטוף, בחממות העגבניות, התבלינים השונים, התותים, הגזרים, תפוחי האדמה ועוד. היות ולכל גידול יש את העונה שלו, בשביל הסלט דאגו שלאורך כל השנה יהיה מספיק מגוון לכל מי שמגיע. בנוסף, אורי מגדל יוני דואר והן הפכו להיות חלק מהסיור החוויתי.
הסיור עצמו לוקח כשעתיים, המחיר מתחיל מ-35 שקלים לקטיף עצמי ועולה ככל שמוסיפים עוד אטרקציות במקום. קבוצות שמעוניינות יכולות לאכול מבישוליה של שולי שמשתמשת בתוצרים שהיא ובעלה מגדלים. כי אם כבר קוטפים במקום, אז אין כמו לטעום את התוצרים ישר מהצלחת.
משק 77, מושב תקומה
עצרו רגע ותנסו לחשוב איך אננס גדל. רמי טרבלסי, שמגדל במשק שלו - משק 77, שלל גידולים מיוחדים, יודע טוב מאוד והוא מזמין את מי שרוצה לבוא לראות במו עיניו את הגידול בחממות ואז לקנות אננסים מעולים שגדלים ממש כאן.
במשק 77 מגדלים גם תותים, פטל ובננות כך שבסוף הסיור בין החממות השונות, שנעשה על טרקטור ולוקח כ-40 דקות, אפשר ומומלץ לקנח בשייק מושלם שנקטף ישר מהשדה.
מי שהסיור פחות מתאים לו, מוזמן רק לעצור לרגע בחנות המשק ולשטוף את העיניים בשלל הפירות הצבעוניים שגדלים כאן, ממש מתחת לאף שלנו.
מחלבת צאלה
הרושם הראשוני שמקבלים כשמגיעים למחלבת צאלה הוא שנחתתם באוסטרליה, או יותר נכון - בסוף העולם. המשק, שנמצא בסמוך למושב עין הבשור, יושב על שטח גדול בו מתגוררת צאלה גורודנצ'יק ביחד עם שני אחיה (לכל משפחה בית בנקודה אחרת בשטח). האחים דואגים לגידולים ולגידול הכבשים במקום (אמרנו אוסטרליה, לא?) והיא אחראית על הצד התיירותי של משק הבודדים המרשים זה.
המשק בבעלות המשפחה כבר 50 שנה וצאלה ואחיה גדלו כאן כל חייהם. בהתחלה הם גרו באוטובוס שהוסב לבית מגורים ועם השנים החווה התפתחה והשתכללה. את הסיורים החקלאיים צאלה מעבירה ב-12 השנים האחרונות.
יש כאן סיורי חליבות כבשים, סדנאות להכנת גבינות, סיורים חקלאיים של גידולים שונים, טעימת גבינות, ארוחות לקבוצות וסלסלות פיקניק שאפשר לקחת ולאכול בחווה עצמה או בנקודות מומלצות באזור.
הסיורים השונים מתחילים ב-25 שקלים וסלסלת הפיקניק עולה החל מ-175 שקלים.
אטרקציות
הגדת חבל ימית, מושב דקל
מושב דקל שבמועצה האזורית אשכול הוקם על ידי משפחות שפונו מחבל ימי בשנת 1982, אך רק לפני 10 שנים קם במקום מרכז המבקרים "הגדת חבל ימית". מרכז המבקרים מספר את סיפור הפינוי ובעיקר מפנה זרקור למשפחות שעזבו את ביתם וכעת יכולות לשתף במה שעבר עליהם והחלום שהשאירו מאחור.
את הסיור שלנו במקום העבירה זהבה שקד, שגרה בזמנו בימית. זהבה, ביחד עם עוד מספר מתנדבים, מעבירה כאן סיורים לכל מי שמגיע, והתיאור של השתלשלות האירועים ממקור ראשון היא מרתקת. המתנדבים הם גם אלה שהקימו את המקום ודואגים לתחזק אותו.
הסיורים בתיאום מראש, לוקחים כשעה ועולים בין 15-20 שקלים.
הגלריה של שוש, כפר עזה
במשך שנים עבדה שוש שגב בקיבוץ, אך לאחר שהופרט נאלצה לחשב מסלול מחדש ופתחה את הגלרייה השמחה והצבעונית הנושאת את שמה.
בגלריה, לצד עבודות האומנות והציורים שלה, אותם אפשר לקנות, ניתן לעשות סדנאות שונות של ציור או פיסול בעיסת נייר. מי שיגיע יוכל לצאת מהביקור שלו בסטודיו עם יצירת אומנות שעשה בעצמו, כשההתמחות של שוש היא יצירת מיצגים שהתחילו את דרכם כבקבוקים וקיבלו חיים חדשים לגמרי.
מה אוכלים?
גילו לי
מסתבר שהקלישאה של "אוכל טוב עושים באהבה" היא נכונה, וב"גילו לי", בית קפה שהוקם בבית הספר הישן של המועצה האזורית אשכול, הצמוד ליישוב צוחר, תוכלו להיווכח בכך בעצמכם.
תחילתו של המקום, שנפתח רק לפני שנה וחצי, הוא בטרגדיה שעברה גלית בשארים, שאיבדה את בנה, גיל, למחלת הסרטן, כשהוא רק בן 10.
באותה הנקודה בחייה גלית ידעה שהיא חייבת להתחיל משהו חדש והקימה בית קפה קטן, מקסים ומלא באופטימיות. גלית מספרת שבית הקפה היתה הבחירה המתבקשת מכיוון שהרגישה שזו היתה צוואתו של בנה שביקש שמשפחתו תמיד תהיה שמחה, והיא עצמה הרגישה שהיא צריכה להיות בסביבת אנשים אחרי מה שעבר עליה. "בימים רגילים שהם לא קורונה הייתי מחבקת את מי שהיה מגיע למקום", היא מספרת.
מלבד אווירה קסומה תוכלו למצוא כאן גם אוכל טעים כמו ארוחות בוקר, קישים, שקשוקה, מאפים וכריכים. הכל נעשה כמובן באפייה אישית ותוך שימוש בגידוליםם מקומיים.
ואם זה לא היה מספיק מקסים עד עכשיו, בבית הקפה קם מיזם בשם "מנה במתנה" בו הסועדים יכולים לשלם על מנות לאורחים שבאים למקום אך לא יכולים להרשות לעצמם לשלם או על מנת לשמח אנשים שהם אינם מכירים.
בית הקפה פתוח בימים שני עד רביעי עד השעה 15:30, ביום חמישי עד השעה 19:00 וביום שישי עד השעה 14:00. פשוט תגיעו ותעשו לכם ולמישהו אחר טוב.
גרין פאב, קיבוץ ניר עם
הגרין פאב (Green Pub אם תרצו) הוא מוסד. הפאב שנמצא בסמוך למגורי הסטודנטים של מכללת ספיר בקיבוץ ניר עם, התחיל כמובן כמקום המפגש הקבוע והידוע של הצעירים, אך עם השנים הלך והשתכלל והצליח לשמר עצמו כמקום שיודע לארח אורחים מקומיים לצד מבקרים מבחוץ. כאלה שמחפשים לאכול טוב וגם את אלה שרק רוצים לשתות משהו.
הקונספט של המקום היום הוא שהוא פועל כמסעדה עד השעה 21:00 ולאחר מכן משנה כיוון ומתתחיל לתפקד כפאב פר אקסלס. במסעדה תוכלו למצוא המבורגרים, נקניקיות, פיצה, גרין רייס וסלטים. בגזרת האלכוהול תוכלו למצוא כאן פשוט הכל.
בתקופת הסגר הראשון של הקורונה הקימו במקום דק חיצוני שהגדיל את כמות המבלים במקום (תוך שמירה על הנחיות התו הסגול כמובן) והעניקו לו עוד קצת קסם. המקומיים מספרים שהאווירה כאן כל כך טובה ונעימה שבעבר היו מקרים שהושמעה אזעקת "צבע אדום" וכולם פשוט נשארו לשבת ולשתות את הבירה שלהם.
איפה ישנים?
כיאה לאזור של תיירות חקלאית, בצפון הנגב יש לא מעט אפשרויות לינה שלא כוללות בתי מלון, אלא צימרים, לינה קיבוצית או לינה בשטח.