במהלך הקורונה, בזמן שהתרחקנו ממלונות גדולים ויקרים, דפוסי החופשה של הישראלים השתנו בצורה די קיצונית: גילינו מחדש את הצימרים, הגלמפינג, לינת השטח וגם את ההוסטלים. "במשך הרבה שנים הוסטלים נתפסו כמשהו שישנים בו רק בדרום אמריקה, או משהו של רווחה", אומרת רוני ביתן, מנכ"לית ILH - קהילת הגסטהאוסים וההוסטלים בישראל. "בקורונה קרה שינוי חיובי וזה נכנס למודעות. זה שינוי שקורה עד עכשיו".
עמותת ILH (Israel Hostels) אמנם הוקמה כבר ב-2008, על ידי מי שהקים את אברהם הוסטלס, אבל בהתחלה היא לא היתה מספיק מפותחת בארץ. "היה ברור שצריכים להיפתח עוד מקומות ובמהלך הקורונה זה נכנס לתודעה של הקהל הישראלי כי המחירים היו גבוהים במלונות ולא היה אפשר לברוח לחו"ל. בנוסף, לפני הקורונה המקומות הכי רווחיים היו בתל אביב וירושלים ופתאום היתה צמיחה גם בפריפריה. אנשים רצו להתרחק מהמקומות הגדולים".
כמה הוסטלים יש בארץ?
"ב-ILH חברים 24 מקומות אירוח כרגע. נשארנו עם נבחרת מנצחת. עכשיו מורגשת מגמת התעוררות של אנשים שרוצים להצטרף".
יש הגדרות ברורות של מה הוא הוסטל כדי להצטרף לעמותה?
"יש סטנדרט מאוד ברור כדי להיות חבר. ציון נמוך מ-8 בבוקינג למשל לא מאפשר כניסה וצריכים שיהיה פסיליטיז כמו מטבח משותף, חלל מרכזי, ווי-פי. בערים המרכזיות צריך שיהיה חדר דורמס (משותף). אנחנו גם מקבלים חאנים למשל שעומדים בקריטריונים. המטרה היא לתת מענה למקומות אירוח אלטרנטיביים".
ומה לגבי המחיר?
"כל מקום שיש לו דורמס חייב להציע אפשרות ללינה ללילה ב-150 שקלים עם ארוחת בוקר. חדרים פרטיים יעלו מקסימום 800 שקלים עם ארוחת בוקר. זה חלק מהסטנדרט".
ואין הנחות או עיגול פינות?
"מי שלא עומד בסטנדרטים שלנו לא מצטרף. בעקבות הביקוש אנחנו עושים סמינר בינואר לפתיחת מקומות חדשים של יזמות וניהול של מקומות אירוח אלטרנטיביים, זה במטרה גם לשמר את הסטנדררט של האיכות, וטיפול בכל הבירוקרטיה וגם כדי להנחיל את ערכי התיירות האחראית שאנחנו דוגלים בה".
"האיכות של מקומות האירוח היא טובה, אבל לתייר יש קשיים בארץ"
מלבד המחיר והפרטים הטכניים, ב-ILH שמו לעצם למטרה לתת דגש על תיירות אחראית למקומות שנמצאים בעמותה. "תיירות אחראית מבחינתנו מדברת על 4 תחומים: ניהול אחראי, השפעה סוציו אקונומית, השפעה מארחת והשפעה סביבתית", מסבירה רוני. "אנחנו מנסים לחבר בין האחריות של בעלי העסק לבין התיירים המתארחים. למשל, להמליץ ללכת לאכול אצל מבשלת מקומית ולא במקדונלד'ס, לא להשתמש בכלים חד פעמיים, לשים עמדות מיחזור והדבר הבא זה שכל מקום יכין רשימת המלצות שתתמקד בעסקים מקומיים. זה גם אומר לתת תנאי העסקה הוגנים לעובדים. זה הכל דברים שאנחנו עובדים עליהם כל הזמן כדי להכניס אותם לסטנדרט של חברות בעמותה, זה אינטרס משותף של כולם שזה יקרה".
ומעבר לערכים, מקומות האירוח בארץ שמוגדרים הוסטלים הם באמת ברמה גבוהה?
"האיכות היא ממש טובה, יש בארץ מקומות איכותיים ומושקעים".
אנחנו יכולים להשוות עצמנו לדרום אמריקה?
"מבחינת המקומות כן. הבעיה שלנו אל מול העולם היא אחרת, למשל יוקר המחייה. תייר יתקשה לבחור בישראל לטיול ארוך ויעדיף לטייל במזרח. יש כאן גם בעיה של תחבורה ציבורית שמקשה על התיירים. מבחינת הקהל הישראלי אנחנו יותר ויותר עונים הסטנדרטיים ומשתווים לחו"ל. אמנם המחיר כאן עדיין גבוה, אבל אנחנו מצמצמים את הפער".
איזה ישראלים מגיעים להתארח בהוסטלים?
"הקהל הישראלי הוא מאוד מגוון. כולם מגיעים: חבר'ה צעירים שמחפשים זול, יש גם הרבה אנשים שמחפשים חוויה על פני פסיליטיז, הרבה משפחות ישראליות מגיעות, גם פנסיונרים. זה הרי לא רק דורמס, יש גם חדרים רגילים".
ואחרי שהקורונה תהיה זיכרון רחוק, את מאמינה שההוסטלים עדיין יהיו מבוקשים אצל הישראלים?
"הטרנד כאן כדי להישאר. גם כשהשמיים היו פתוחים הנתונים עלו. 73 אחוז מכלל הלינות היו של ישראלים. הישראלים עדיין מחפשים לנפוש בארץ בכל מיני צורות".