אז למה צימר?
בגלל שזה בית - זוגות צעירים שהולכים לצימרים מרגישים ומבינים מה זה באמת לגור ביחד שלושה ימים רצופים. הוא צריך להוכיח את עצמו בהדלקת גחלים והיא צריכה להוכיח את עצמה בהסקת עצים (תכלס, בסוף לשניהם הוא דואג). יש משהו כיף ורומנטי בהרגשה שהצימר הזה שייך לכם. אתם בעלי הבית הזה ואתם לוקחים את התפקיד ברצינות. מסמנים טריטוריה ומשתלטים על המטבח, הכלים, המרפסת, הערסל, המקלחת והסדינים (בעיקר הסדינים אני מקווה) ומשחקים אותה זוג צעיר נטול דאגות, שכל מה שאכפת לו ממנו זה אם יש מספיק בועות בג'קוזי. כמו שצריך.
בגלל היוקרה - אין מה לעשות, יש משהו פלצני בצימר (בכל זאת, לא מדובר בטיול כינרת עם אוהלים ושירותים משותפים ל-200 איש, תודה לאל כמובן). ביום יום אתם, ככל האדם, נעזרים בקופונים, מתפשרים על מסך 30 אינץ', מסתפקים באייפון 3 יד שנייה ומשתדלים לא לאכול יותר מדי בחוץ. לא כך הדבר בצימר שבחרתם. שם אתם מגשימים את פנטזיית העשירון העליון וחשים כאילו באמת יכולתם להרשות לעצמכם במשך כל החיים לשלם שכ"ד של בקתת עץ חלומית עם אח, ג'קוזי וארוחת בוקר למיטה. גם הצימר הכי פשוט מלא בקונפטי, יין ועיצובים מרשימים. היוקרה הזאת מדחיקה את המחשבה על הדירת חצי מטר שלכם במרכז עם הקירות הקלופים והברז השבור (וגם זה אחרי שההורים שלכם עזרו).
בגלל הפסטורליות - למקרה שיש כאן מישהו שלא יודע על מה אני מדברת: דמיינו לעצמכם פינת ישיבה שמהחלון הענק שלה אפשר לראות אין סוף הרים מוריקים, יערות צפופים ועצים יותר גבוהים מעומרי כספי. בין לבין מטיילים להם שפני סלע ושלל חיות בר מרשימות. אני יודעת, זה נשמע כאילו מינימום ראיתי חד קרן ופוני ורוד מעופף, אבל באמת שאין תחליף לתחושת הטבע הרומנטית הזו. להתחבר לטבע עושה לנו יותר טוב מאשר להתחבר לפייסבוק (טוב, אולי קצת הגזמתי).
בגלל הפרטיות - את כולכם תפסו על חם לפחות פעם אחת בזמן שנמרחתם חצי עירומים (או יותר) על בן/בת הזוג שלכם. ההורים נכנסים באמצע, האחים דופקים לכם על הדלת ומבקשים שתנמיכו את הווליום והשכן קולט אותכם מהחלון מתקלחים ביחד. בצימר אין עוד אף אחד חוץ מכם. נכון שבדרך כלל יש עוד שניים שלושה צימרים קרובים אליכם, אך יש מרחק ובאורך פלא לא תיתקלו בזוגות האחרים. אתם רשאים להגשים כל פנטזיה מינית שעולה על דעתכם מבלי לפחד מהשלכות (חוץ מאילו הפיזיות).
בגלל השירות האישי - לעולם לא אשכח שלפני כמה שנים, בזמן שאני ואקס נחרנו למוות בצימר, מישהי דפקה מוקדם בבוקר על הדלת בלי הפסקה. כמובן שהבחור קם לפתוח את הדלת (אני זקוקה לשינה שלי) ובדק מי היא ומה היא רוצה לעזאזל. הבחורה דיברה אליו כאילו הרגע שלפו אותה מסרט של דיסני "הנה ארוחת בוקר חלומית ואגדית לך ולנסיכה שלך" (נסיכה? היינו יותר בכיוון של שרק ופיונה). טרפנו את ארוחת הבוקר, התקשרנו לבעלת הצימר להודות לה (כי מסתבר שלשלם על זה 120 שקל זה לא מספיק) והרגשנו שכולם נמצאים כרגע בצפון רק כדי לעשות לנו טוב, כולל בעלה שרץ בשש בבוקר לתקן לנו את המים החמים במקלחת, השכנים שלה שעזרו לנו למצוא מסעדות באיזור וחידושי אספקה בצימר שהגיעו לפי צורך אישי. בעלת הבית הייתה לשירותינו 24/7.
בגלל האווירה - האמת היא שכל הסיבות למעלה הן אילו שיוצרות את האווירה, אותה תחושה של אינטימיות ורומנטיקה. גם הציניקנים הכי גדולים הופכים לילדה בת חמש עם צמות ברגע שהם מגיעים לצימר. אי אפשר שלא להנות ממה שמציעים לנו ולהתענג על האווירה הרגועה, כזאת שלעולם לא תהיה במשרד שלכם, בלימודים או בטיילת באילת (ולא משנה על איזה חודש בשנה מדובר).
אז למה מלון?
בגלל השלט - יש משהו יותר ברור מהשלט "נא לא להפריע"? אולי זה כל מה שכתוב עליו, אבל למטה, ממש בקטן, אתם תמצאו שרשום המשך "כי אנחנו עומדים לעשות סקס פרוע בכל ס"מ בחדר הזה". זה משפט שאף אחד לא באמת רושם אבל ברור לכולם שהוא נמצא, מה שתורם לתחושה הקינקית שלכם. החדרנית מתרחקת, האורחים האחרים במלון מקנאים ואלה שבאים עם משפחות מרחיקים את הילדים לצד השני. וטוב שכך. כולם יודעים מה עשיתם לפני שעה, אבל מחייכים אליכם בנימוס בחדר אוכל.
בגלל האטרקציות - ואני לא מדברת על צוות הבידור וחדר הילדים. בניגוד לצימרים, בתי המלון מצוידים היטב בכל אטרקציה, כשהכל נמצא במרחק חמש קומות במעלית או ממש מסביב לחנייה. יש ספא, מגרש כדורגל, מגרש כדורסל, טניס שולחן, שולחנות ביליארד, בריכה, פאבים וחדר כושר (כמובן שאת עיקר שריפת הקלוריות אתם אמורים לבצע בחדר שלכם). בקיצור, לא משנה מה, תמיד תמצאו מה לעשות.
בגלל הבר בלובי - שבע שנים אחרי ואני עדיין מתגעגעת לבר הלובי של מלון בטורקיה, בו חגגתי את סוף לימודי התיכון עם כמה מהחברים הטובים. אני והטקילה עשינו היכרות (יותר מאוחר היא הכירה לי גם את תכולת הקיבה שלי) וחגגנו ביחד עד השעות הקטנות של הלילה. או שמא זה היה בוקר? בכל מקרה, לא היה צריך לדאוג לאלכוהול. אני והאקס ניצלנו כמו שצריך את מפלי האלכוהול שהבר הציע לנו. רציתם קוקטייל? יש, רציתם שמפנייה? יש, רציתם יין חגיגי לחדר? יש ובשפע. קחו איתכם, תחזרו לחדר ושימו חזרה את השלט "נא לא להפריע".
בגלל האוכל - משהו צריך לספוג את כל האלכוהול של הלילה הקודם ומה יותר טוב מאשר מיליון סוגי חביתה, מאפינס, עוגות, מאפים, פירות, יוגורט, מוזלי, שקשוקה, פנקייקים וקפה משובח? אה כן, מציעים לנו גם מיץ תפוזים ושוקו, ומישהו אחר מפנה ושוטף את הכלים. אין הגבלה, לוקחים כמה שרוצים, טועמים ביס אחד וזורקים ואולי גם עוטפים איזה קרואסון קטן לדרך. אנחנו ישראלים ואנחנו אוהבים שפע, מציעים לנו לאכול כפי יכולתינו וזה בדיוק מה שאנחנו עושים. היא תתענג על דברים שהיא לא מרשה לעצמה בבית והוא יבחן את יכולות הקיבולת שלו.
בגלל החדרנית - היא זו שעושה את כל ההבדל. היא יודעת בדיוק מה עשיתם בחדר שלכם לפי הממצאים והיא דואגת להסתיר את הראיות. אתם יוצאים לחצי שעה מהחדר, חוזרים אליו ומגלים שקיבלתם חדר חדש מהניילונים, לפחות זו התחושה. הסדינים ישרים וחזרו להיות לבנים, שאריות של אריזות דורקס נעלמו כלא היו ובאמבטיה מחכה לכם סט חדש ונקי של מגבות וסבונים. כן, מדובר בגיבורת על.
בגלל הנוף - העובדה המצערת היא שלזוג הישראלי הממוצע אין ולא תהיה את היכולת לקנות דירה מרוהטת בקומה ה-49 של מגדלי מידטאון תל אביב (או לצורך העניין גם לא באקירוב, מגדלי שרונה, גינדי, מתחם ג'י, מגדלי טיילת דוד, להמשיך?). אלה ששפר עליהם מזלם- כל הכבוד ובכיף שיהיה לכם (התכוונתי: תמותו), ואלה שלא- חווית המלון באה לשרת בדיוק את הפנטזיה הזו. משהו בגובה הזה ובנוף המטורף תורם לתחושת ההצלחה, הרומנטיות והסקסיות שיש לחדר שלכם להציע. תזמינו שירות חדרים (תותים ושמפנייה כמובן) ותשבו לכם במרפסת הקומה ה-20 בנחת. כמה שיהיה לכם יותר גבוה- ככה תהנו יותר משיכרון החושים.
לכל זוג יש דברים שונים שחשובים לו בחופשה שלו. תשבו ביחד ותחשבו מה הכי מדבר אליכם וממה תהנו יותר. בכל מקרה, לא יודעת מה איתכם אבל לי זה כבר עשה חשק לתכנן את החופשה הרומנטית הבאה שלי. אני רק צריכה ללכת לחפש בן זוג.
