שנים שג'סר א-זרקא (הגשר הכחול) נחשב לכפר נידח, שכלוא בין הווילות המפוארות של קיסריה לבין הבתים ובריכות הדגים של קיבוץ מעגן מיכאל. כשחולפים על לרוב מעקמים אף למראה עליבותו, ותוהים מה הקטע שלו ושל הבתים הכחולים, אבל לא סוטים מהדרך ונכנסים לראות. אך מסתבר שהכפר 'הכלוא' הוא מאלה שתחפשו כמוהו מעבר לדיוטי, בעיקר באיי יון, ואז בוודאי תגידו "כמה אותנטי, כמה בתולי, כמה יפה", תמהרו לצלם ולעלות לאינסטוש.
>>לעוד עדכונים היכנסו לעמוד הפייסבוק של mako חופש
ג'יסר, בפי המקומיים, הוא כפר הדייגים היחיד בארץ. כפר ערבי, עני, שמודרג נמוך בסולם הסוציו-אקונומי (אשכול שני מתוך 10 ועד לא מזמן באשכול הראשון), וסובל כאמור מתדמית שלילית ומרתיעה. ראשיתו ב-1834 אז התיישבו בו פליטים שהגיעו ממצרים, מסודן ומעמק הירדן. ב-1924 הם פונו ממקומם למרגלות זכרון יעקב ועברו להתגורר בסמוך לים. התושבים התפרנסו מדייג בים הפתוח ובביצות כבארה, מעבודות קדרות ומאריגת מחצלות מצמחי הגומא שקטפו בגדות נחל תנינים. כל השנים הילכו מעל ראשם סיפורים על מוצאם, מה שגרם לערביי הארץ להסתייג מזיווג איתם ולכן התחתנו בינם לבין עצמם.
יודעי דבר ושביליסטים, שהלכו על שביל ישראל העובר בכפר, נחשפו אליו ואל האוצר שלו – החוף הכי אותנטי בארץ. מעבר לחוף יש בו עוד מקומות מעניינים והפוטנציאל לפיתוח התיירות הוא גדול, אבל הדרך עוד רבה וארוכה. כבר שנים שמדברים על תוכניות מתאר וגיוס משאבים ממשלתיים כדי לגאול אותו ממצוקתו, אך נראה שדיבורים לחוד ומציאות לחוד עוד יותר. ועדיין, משהו בכל זאת קורה בו ובשנתיים-שלוש האחרונות נרקמים מיזמים ופרויקטים תיירותיים עם התושבים. כל היוזמות הן פרי שיתוף פעולה בין יהודים לערבים, ונכון יותר חיבור בין אנשים לאנשים – הראשונים מביאים את היוזמה, השניים מתגייסים ברצון ובאהבה וביחד מעלים את הכפר על מפת התיירות.
הסנונית הראשונה הייתה "ג'וחא" – הגסטהאוס המקומי. בהמשך הגיע המיזם של צביעת הבתים בכחול, אחריהם נולד פרויקט "הגשר הכחול" - סיורים מודרכים בכפר ואנשים שמארחים בביתם. הסנונית האחרונה שנחתה בכפר היא ה-Beachub - מיזם לקידום תרבות הנוודות הדיגיטלית, שהתמקם על החוף.
אז מה עוד עושים בכפר? מטיילים בין הבתים הכחולים; מבקרים במסגד האוריינטלי; משקיפים אל בריכות הדגים של הקיבוצניקים; הולכים לאורך נחל תנינים עד לשפכו לים; מטפסים על התל שחולש על פנורמה מרהיבה; מתנחלים בחוף היפה ואוכלים באחת מהמסעדות הקטנות שמגישות אוכל מסורתי ו"על האש" – ארוחות מלאות במחיר פלאפל ושווארמה בעיר.
איפה מטיילים?
אפשר לטייל לבד אבל אז מפספסים את הסיפורים והמקומות הידועים למקומיים ואת המפגש המרתק עם התושבים. ההמלצה היא להצטרף לסיור בהנחיית מרעי גורבן, תושב הכפר. מרעי הוא מורה למדעים בתיכון, מדריך טיולים ומנהל את התיירות באמצעות "תיירות הגשר הכחול" שיזם.
פגשנו אותו בגבעה הסמוכה לשמורת נחל תנינים, מעל ביצות כבארה שיובשו. הגבעה חולשת על האזור ועל הנוף, שם סיפר על הקמת הכפר על ידי פליטים שהיו עבדים ומנודים מהחברה הערבית, על היותם מובלעת מנותקת בין ישובים יהודיים, ועל המסורת, המנהגים והתרבות המוסלמית, המקומית. מהגבעה יוצאים לטייל בין רחובות הבתים הכחולים, ומשם למסגד המרכזי המרשים ביופיו - תקרתו גבוה ומצוירת ביד אמן וממרכזה משתלשל שנדליר ענק. מהמסגד נוסעים להפסקת קפה, עוגיות ונרגילה בביתו של מרעי, שמגג ביתו תצפית נוף מרהיבה אל הים ובריכות הדגים.
המסלול ממשיך במקטע שביל ישראל, המקביל לשפך הנחל ושרידי גשר האבן, שנבנה ב-1898 לכבוד ביקורו של הקיסר וילהלם בקיסריה. בנקודה בה הנחל מתמזג לים מטפסים על קרוקודילופוליס (תל תנינים) שבראשו שרידים מהתקופה ההלניסטית והביזנטית, ופנורמה המרחיקה דרומה לארובות חדרה וצפונה למורדות הכרמל ומפרץ חיפה. ההפתעה הגדולה מתגלה בירידה מהתל – נמל דייגים קטן שנראה כמי שנתקע בזמן. סירות עץ מתנדנדות על המים, מגדלור מחליד, בקתות רעועות, דייגים שמחלצים דגים מהרשת ושחפים צווחניים שחגים מעל, מחכים לנקר שאריות דגים. פשטות אותנטית וזה סוד הקסם.
במהלך הסיור נכנסים גם למתנ"ס ופוגשים נשים העוסקות ברקמה אריגה וקליעת סלים. אם תרצו יש אפשרות לסיים בארוחה בביתה של אחת מהבשלניות במקומיות.
לפרטים: מרעי גורבן,058-4309887 . בתשלום
הבתים הכחולים
לפני כשנתיים צצו בכפר בתים כחולים בדרך המקבילה לכביש החוף. הבתים הזכירו לנו את ג'וזקאר (Júzcar) - כפר ספרדי בחבל אנדלוסיה שעבר מהפך כשכל בתיו הלבנים נצבעו בכחול לרגל השקת הסרט "הדרדסים". הכפר הפך מיד לאזור תיירות ייחודי ולאתר עלייה לרגל לסקרנים. עוד אטרקציה כחולה, מושכת עין ותיירים, היא שפשוואן (Chefchaouen), עיירה ציורית בצפון מרוקו, שכל בתיה צבועים בגווני כחול-תכלת. העדויות מספרות שעל כחול העיירה אחראים היהודים שהחליטו לצבוע את בתיהם בכחול להרחקת עין רעה.
האם ג'וזקאר ושפשוואן היווה השראה לצביעת הבתים הכחולים גם בג'סר? לא, אם שואלים את ענת כהן הלוי - אדריכלית, מעצבת פנים ויזמית פרויקטים חברתיים, שעומדת מאחורי היוזמה המקומית. ענת ראתה את הבתים האפורים, המוזנחים ועלה בראשה רעיון כחול – לצבוע את בתיו בצבעים שיבלטו למרחוק ויעוררו סקרנות. היא נפגשה עם פרנסי הכפר שאהבו את הרעיון, שהיה מבחינתם קלף מנצח כי הוא מתכתב עם שמם – זרקא (כחול) ומיקומם מול הים. ענת גייסה לפרויקט את חברת "נירלט", שתרמה 4,000 ליטר צבע, את משרד התיירות, שמימן את העבודה, ואת התושבים שנרתמו למלאכה. הצבע הספיק לצביעת 23 בתים בלבד ועכשיו היא מנסה לגייס תרומות להשלמת היעד – צביעת 200 בתים. השינוי החיצוני, כצפוי, מעורר עניין ומאז נצבעו הבתים עלה מספר המבקרים והחלה תנופת פיתוח וקידום יוזמות תיירותיות נוספות.
עובדים ונהנים
מורן שטיאסני שמש היא נוודת דיגיטלית, ואומר מי שיכולה לקחת את הלפטופ ולעבוד מכל מקום בעולם. את הנוודות הזו היא מיישמת ב-Beachub - מיזם לקידום תרבות הנוודות הדיגיטלית וה-remote work הראשון בארץ, אותו הקימה בחוף של ג'סר. הרעיון דומה ל- wework, רק שבשלה אין קירות, אין מסדרונות, אין קיובים ואין חדר ישיבות אלא מרחב עבודה פתוח, חוף וים. הרבה ים. לכאן מגיעים לעבוד בתנאי סתלבט, ובווייב של סיני, ועל הדרך נהנים מהמקום ומהים. בהאב יש שולחנות וכסאות משרדיים, פינת מנוחה עם ספות נמוכות, wifi ושקעי חשמל. גם מקומה של 'פינת הקפה' המשרדית לא נפקד רק שאת מכונת האספרסו מחליף פינג'ן עם קפה שחור שמתבשל על הגז. ויש גם עוגיות, נשנושים וארוחת צהרים, רק בלי ה'תן ביס'. כל דיכפין יטה ויבוא לעבוד, ובעיקר מי שרוצה לשנות אויר ואווירה ולשלב את נוחות המשרד עם החופש של הים. בין כתיבת תוכנית לסגירה עסקה אפשר לקפוץ למים, לחתור בסאפ, לתרגל יוגה או סתם לתפוס שנ"צ על הערסל. מאידך אפשר להזמין את ה- Board ולערוך ישיבה בלוקיישן קצת פחות מעונב.
הפרויקט הייחודי הוא מימוש חזונה של מורן לקדם תיירות דיגיטלית בכפר, להוות מקור השראה לקהילה המקומית ולעודד קידמה, טכנולוגיה וחדשנות שישנו את פניו, ייצרו אימפקט חיובי וישפרו את תדמיתו. להקמת האב היא רתמה את נימר ג'ורבאן, הבעלים של המקום, שהאמין בה, פתח את דלתו וליבו והתגייס למיזם. "נימר ואני הפכנו לחברים טובים בזכות הפרויקט המשותף שהקמנו בשש ידיים – של בעלי, שלו ושלי" היא אומרת בגאווה. "בשבילי הכפר הוא הזדמנות למצוא פשטות וחיבור לטבע, לאנשים, לרעיונות ולחלומות, והאב הוא הזדמנות לעבודה ועשייה ברגליים יחפות ואפשרות לחוות את המקום מזווית אחרת מתיירות רגילה".
הביץ' האב הוא שלב ב' בהגשמת החזון התיירותי של ג'סר. מורן מעידה שבשלושת החודשים שהאב פתוח הגיעו אליהם 200 אנשים שלא הכירו אותו. הם הגיעו לשעתיים ונשארו ליום שלם - עבדו, למדו לגלוש בים, אכלו ושתו מתוצרת מקומית וחלקם נשארו לישון בגסטהאוס. בכלל, נראה ששיתוף הפעולה עם התושבים הוא מוצלח ומטרתו לקדם את העסקים המקומיים, למשל את באסם ממסעדת הדוקטור. באסם מכין לאורחי האב ארוחה צמחונית שכוללת מקלובה, מג'דרה, סינייה כרובית עם טחינה וחומוס שהוא טוחן במקום. בנוסף לעבודה אפשר לערוך במקום סדנאות צילום, יוגה ודיגיטל על כל שלוחותיו, ללמוד ערבית או גלישה, לשכור סאפ ולהתנדב בגסטהאוס.
לפרטים: מורן שטיאסני - 054-4515990
שמורת נחל תנינים
בסמוך לכניסה לכפר ממוקם מפעל מים עתיק שהוקם מעל הנחל. האתר שוחזר והוא כולל אגם קטן, סכר רומי מרשים באורך 190 מטר, אמת מים, מפעל צינורות וטחנות קמח שפעלו באמצעות גלגלים שהסתובבו בתוך המים והניעו אותן. באתר נערכים סיורים מודרכים במסגרתם מדגימים את פתיחת שערי הסכר והפעלת טחנת הקמח.
לפרטים: 04-6265151. בתשלום
איפה אוכלים?
אירוח ביתי - במסגרת השותפות האזורית של יד הנדיב נוצר שיתוף פעולה בין תיירות הגשר הכחול לבין יעל קורלנדר, מי שהקימה את המיזם PLP (People love people) – קהילה ארצית של מארחים ביתיים. עם הקהילה נמנות בעיקר נשים שהן אמניות, בשלניות, מנחות סדנאות ובעלות סיפור אישי מעניין. גם אנשי הכפר חברו לקהילה ויעל לימדה והכשירה אותם לארח מטיילים ותיירים בביתם ולהנגיש את המסורת והפולקלור שלהם. חלק מהמארחות הן נשים שעוסקות במלאכת הרקמה והאריגה והאחרות בשלניות שמגישות אוכל ערבי אותנטי, החל מארוחות בשרים ודגים (מהדגה המקומית) ועד לארוחות צמחוניות וטבעוניות. בין המארחות: חמדה עמאש שמכינה קובה מיוחדת; פטמה עמאש שמתמחה במקלובה מפוארת; חנין ג׳ורבאן שאוהבת להכין מתוקים, ומיסון עמאש שמבשלת אוכל טבעוני בשילוב בישול ערבי מסורתי.
לפרטים: 058-4309887
מסעדת אלהנא - ברחוב הראשי יש כמה פלאפליות ומסעדות משפחתיות בהן מגישים בעיקר חומוס, שיפודים ותבשילים אותנטיים. אחת מהמומלצות היא אלהנא, השייכת לזוג הניה וחביב עמאש. השניים מבשלים, הבן ממלצר ומגיש קישואים ועלי גפן ממולאים, מקלובה בשרית, חומוס טוב ומאפים שנשלפים מהטאבון,
רח' עומר בן אלח'טאב 119 (מול המסגד). לפרטים: 04-9995754
מוסא הדייג - לחוויה יותר אותנטית סורו למרפסת של מוסא הממוקמת על החוף, מול הנמל. בשישי-שבת הוא מגיש דגים מטוגנים לצד חומוס-טחינה-צ'יפס-סלט כרוב, גזר וירקות קצוצים. האוכל נחמד והבונוס הוא ריח הים, הבריזה והנוף הממכר.
לפרטים: 052-6360082. מומלץ להתקשר ולבדוק אם פתוח
איפה ישנים?
ג'וחא גסטהאוס (Juha's Guesthouse) הוא סיפר מעניין על יוזמה חברתית-קהילתית-תיירותית, ושיתוף פעולה ערבי-יהודי בין נטע חנין, שנטשה את עריכת הדין לטובת מיזמים חברתיים, לבין ג'וחא - אחמד ג'ורבאן, תושב הכפר. השניים הקימו לפני כחמש שנים את האכסניה הראשונה והיחידה בכפר, שהפכה למבוקשת בקרב מטיילים, תיירים והולכי שביל ישראל, גם בשל מיקומו הסמוך לנמל ולחוף הים היפה.
באכסניה 5 חדרים, בהם זוגיים ו-Domitori עם 8 מיטות קומותיים, חלל אירוח, מטבחון, שירותים ומקלחת משותפים. האירוח הוא ידידותי, האווירה ביתית ובקבלה מארגנים סיורים בכפר, סדנאות ללימוד ערבית, סדנאות בישול, וארוחות בבתי התושבים. לצד האכסניה פועלת גלריה המציגה תערוכות מתחלפות.
מחיר: החל מ-85 שקלים ללילה בחדר של 8 אורחים ועד 350 שקלים בחדר זוגי. לפרטים: ג'וחא גסטהאוס - 052-6146265