לדבריו, מדריך הטיול לא שלט בשפה האנגלית, מה שגרם לכך כי ההסברים יהיו כושלים. אבל גם רמת הידע שלו, לטענתו, לקתה בחסר. "לי זה הרגיש שהמדריך מסתמך על נסיונו בעבר ולא שינן כנדרש את מסלול הטיול, מה שגרם לכך שדבריו היו דברי ההבל שהוא ליהג על מקומות, אירועים היסטוריים ועוד. לא רק שההסברים לקו בחסר, הוא גם ניסה להסתיר מהמטיילים כי הוא קורא את החומר מהסמרטאפון שלו. והחמור מכל הוא שבשני מקרים לפחות, עלולים היו מספר מטיילים ללכת לאיבוד כשהמדריך השאירם מחוץ לקבוצה".
אבל זה עוד לא הכל. הראל טוען, כי בכל מהלך הטיול, בצד כל ההתנהגויות שתוארו, לא הפסיק המדריך להתחנף, ללקק, להחמיא ולהזכיר שוב ושוב את מסירותו לקבוצה ואת מחויבותו לתוכנית הטיול, כשהוא רומז למטיילים על הטיפ שהוא ראוי לו בסיום הטיול. את שלל התלונות הללו ועוד הפנה הראל לשירות הלקוחות של החברה בה הזמין את החופשה, ורק לאחר זמן רב וטלפונים אין ספור הוא זכה, לדבריו, "למכתב שכולו 'מכבסת מילים', מאיימת, דוחה ולא עיניינת שעוד חוזרים ומציינים בו כי המדריך הוא 'המדריך הטוב ביותר שלנו מזה שלושים שנה".
הסיפור שקראתם עכשיו איננו נדיר. שוק המדריכים הישראלים לטיולים בחו"ל, מסתבר, הוא פרוץ לחלוטין, בלי כל חובת הכשרה למדריכים בחו"ל. כן, גם אתם יכולים להיות מדריכי טיולים בחו"ל - גם אם לא עסקתם בכך מימיכם ואין לו זיקה לתחום. "בישראל אין חוק שמחייב לעבור הכשרה על מנת להיות מדריך טיולים בחו"ל. לעומת זאת, על מנת להיות מורה דרך בישראל יש לעבור קורס תחת פיקוח והנחיות של משרד התיירות," אומר אלי רוזנר, רכז ארצי של קורס מדריכי טיולים בחו"ל של בית הספר לתיירות באוניברסיטת חיפה. הטענות בדבר רמת הידע של המדריכים הישראלים אינן חדשות לו, "אני נאבק עם הסטודנטים שלי על מה שאני קורא 'מדריכי וויקיפדיה'. עומדים ומקריאים משהו מוויקדפיה שזה משעמם, לא מעמיק והכי גרוע שהם גם לא מבינים מה כתוב שמה. בעוד שהקורס אצלנו שווה ערך לחצי שנה לימודים באוניברסיטה, עם לימודי רקע כללי באומנות, דתות, היסטוריה וגיאוגרפיה, וגם מה עושים איך מתנהלים, איך פותרים בעיות. בסוף הקורס אנחנו מעניקים תעודה של מלווה קבוצה או 'טור מנג'ר'".
רוזנר מסביר כי העניין הוא החוקיות בארצות השונות. "יש מדינות שמקפידות שרק המדריך המקומי ידבר והמדריך הישראלי יתרגם אותו ויש מדינות שלא אכפת להם מי מעביר את ההדרכה," הוא מספר, ומוסיף כי גם אם יש הכשרה נאותה אולי יש, פיקוח על גובה הטיפים אין, גם לא על החברות ששולחות את המדריכים - כך שאם תרצו להתלונן צפו לכך שלא בטוח שתמצאו אוזן קשבת. "אין פיקוח, הולכים לבית משפט לתביעות קטנות, מספרים כמה הטיול היה רע והכל תוי במצב הרוח של השופט באותו היום" הוא מסכם.
"המדריך היה עייף ולא הקשיב לבקשותינו"
גם מבט בערוץ הטיולים בפורום "חיים טוב" לא מעלה תמונה אופטימית. רפרוף קל על מה שכתבו גולשים על חברות הטיולים מעלה תמונה עגומה על חוסר הפיקוח ומצבם העגום של נותני השירות בתחום. "יצאנו לטיול עם חברת XXX, לא ממליצים להתקרב אליהם. נסענו עימם לסיציליה, המדריך הוחלף ברגע האחרון למדריך שאינו מכיר את המקום, והחברה לא נתנה מענה לקבוצה הן בטיול והן אחריו", כתב א' בפורום.
לימור, מספרת בפורום דבר דומה: "המדריך היה עייף ולא הקשיב לבקשותינו, ההסברים לקו בחסר, הידע ההיסטורי היה דל, רצנו ממקום למקום למרות שהיה מספיק זמן וחזרנו למלון מוקדם. כתבתי מכתב תלונה לחברה והיא כמובן שיבחה את המדריך ולא הראתה שום כוונה להפיק לקחים. בנוסף לכך, רמת השפה העברית של המדריך הייתה מתחת לכל ביקורת. אין לי כוונה לנסוע יותר עם XXX. עדיף לעשות טיולים עצמאיים עם מדריכים מקומיים ההנאה מובטחת!
וגם הנוסע יוסי התלונן: "הגולשים מוזהרים שלא לנסוע בחברת XXX לארה"ב בכלל ובהדרכתו של XXX בפרט. אנו, קבוצת עובדים של התעשייה האווירית "אכלנו" את סיפור הנסיעה (שעלתה הון עתק) בקיץ 2013 בגדול, בהדרכתו של מדריך מזעזע , מטומטם, שקרן פתולגי, איפנטיל בור ועם הארץ שהוגדר קודם לנסיעה "כמדריך הטוב ביותר" שיש להם. נו באמת... ראו הוזהרתם!
אבל מסתבר, שגם חלק מהמדריכים עצמם מסכימים עם הבעייתיות שבחוסר הפיקוח על המקצוע. "אני מכיר תלונות כאלה על מדריכים שיושבים עם הספר ומקריאים. אבל הוא לא אשם מי שאשם הוא מי שהגדיר אותו", אומר מוטי בלושטיין, מדריך טיולים ותיק שעובד בתחום כבר משנת 1970. "תפקידו של המלווה הוא לתרגם את המדריך המקומי, אבל הוא צריך גם להדריך. בחברות התיירות הישראליות נוצר מצב שחברה רושמת מדריך וחברה ב' רושמת מלווה כמדריך משום שזה יותר משתלם לה - אבל האזרח לא יודע. מי שנפגע הוא המטייל".
בלושטיין מספר כי כיום, מאוד קשה לעבוד על המטיילים, שיכולים לבדוק את דבריו של המדריך בתוך שניות בגוגל. אצלו, הוא מעיד, כל המידע שנצבר מצוי בראש. "אנשים באים לראות אם אני קורא מחומר כתוב, אבל אני קורא מהראש. מדריך טוב לא יכול לזייף ומאוד חשוב שהוא ישקיע - אם הוא רוצה לשמור על שמו הטוב. בנוסף, מדריך צריך להיות כל הזמן זמין לאורחים שלו. למשל, כשהוא מגיע בארבע למלון הוא עדיין זמין למטייל ולא מסתגר בחדרו."
אז איך בדיוק החברות השונות בוחרות את מדריכי הטיולים שלהן? סימקה זלצר, אחראית הכשרות על מדריכים לחו"ל בחברת רימון, מסבירה כי אצלם המדריכים עוברים סטא'ז בטרם צאתם לטיול. "בסטא'ז מתבקשים המדריכים לעתיד להכין סקירה שכוללת מידע היסטורי ומידע על המסלולים אל היעד אליו הם נדרשים לטוס על מנת לבחון את ידיעתם", היא מספרת. "יש לנו מדריכים שעובדים הרבה שנים. כולם בוגרי קורסים, לרוב קורסים שלנו. אנחנו מראיינים את המועמדים, מדריך מתחיל צריך לעשות הגשות וסטאז' ואז קובעים אם הוא מתאים או לא מתאים. מי שנבחר, לרוב פנסיונרים של צה"ל או של משרד החינוך, עובר הדרכה טרם צאתו לדרך". ובכל זאת, הדרך היחידה לבדוק את טיבו של המדריך היא באמצעות המשובים המחולקים לנוסעים בסוף הטיול. "לא נתקלנו בתלונות יוצאות דופן כנגד מדריכים, אני אישית בודקת את המשובים, המעטפה חוזרת אלינו חתומה וסגורה כך שאי אפשר פה לרמות. אנחנו מאד קשובים לתכני המשוב," אומרת זלצר.
"הטיפ הוא מרכיב חשוב בשכרו של המדריך"
המחיר המינימלי לטיול מאורגן מתחיל מ-600 דולר ויכול להגיע עד אלפי דולרים - תלוי בזמן וביעד של הטיול, כשהיעדים האטרקטיביים ביותר בקרב הישראלים הם היער השחור בגרמניה, צפון איטליה, מרוקו ודרום אמריקה. גודל הקבוצות לא קבוע ונקבע בהתאם למשתנים רבים כגון: זמני נסיעה באוטובוס, המדינה אליה נוסעים ועוד. "יכולות להיות קבוצות של עשרה, חמישה עשר וגם ארבעים איש. זה תלוי בהרבה משתנים. יש מקומות שאנו מגבילים את הכמות, כמו לדוגמא במזרח - לשם לא יוצאים יותר משלושים ושמונה איש. זה תלוי בגודל האוטובוסים, בזמני הנסיעות וכו'" מסבירה סימקה זלצר, אחראית הכשרת מדריכים בחברת רימון. "העונה מתחילה באפריל ומגיעה לשיא בחודשים יוני, יולי ואוגוסט, אז יוצאות בערך שלוש מאות קבוצות". אומרת זלצר.
בדרך כלל קיימים שני הסדרי תשלום לטיול המאורגן. בראשון, הכל כלול ומשולם עוד בארץ, לעומת טיול שבו לא הכל כלול והוא פתוח לשינויים בחו"ל. כלומר, הגעתם למלון ואתם רוצים להמשיך להסתובב עם המדריך - שלמו לו ישירות שם על 'טיול אופציונלי'. מוקד חיכוך כספי נוסף הוא כאמור הטיפים. החברות לא כוללות את הטיפים בתשלום הכולל לטיול, ולרוב הן ממליצות על גובה הטיפ הנהוג לתת למדריך. אבל בסופו של דבר הטיפ הוא לא חובה. יחד עם זאת, הטיפ הוא מרכיב חשוב בשכרו של המדריך. מדריך שביקש לא להזדהות בשמו סיפר לנו כי הוא מכיר מלווי טיול לחו"ל שבפגישה המקדימה הציגו למטיילים את גובה הטיפ אותו הם רוצים. תלונות רבות של מטיילים כפי שמצאנו בפורומים שונים הופנו כלפי מדריכים שלא פעם הזכירו את הטיפ המגיע להם במהלך הטיול.
איך בכל זאת תוכלו למנוע אכזבה מהמדריך?
אז מה בכל זאת אפשר לעשות לפני על מנת שלא נחווה מפח נפש ברגע שנגיע לטיול, "יש הרבה תוכניות והצעות ומאוד חשוב לקרוא בין השורות", אומר בלנשטיין. "חשוב לקרוא את כל הסעיפים, לבדוק אם טיפים נגבים מראש, לברר מה בדיוק מגיע לכם, מה כלול וגם היכן הגבול. לגביי המדריכים, השאלה מה המטייל רוצה להשיג מהטיול - אם כיף והנאה עומדים בראש, או ממש למידה ורכישת ידע. חשוב לתאם ציפיות עם עצמכם ועם המדריך. אני מציע להתייעץ עם אנשים שכבר חוו, לברר על המדריך - אפשר הכל באינטרנט, אם אפשר לשוחח איתו לפני ולהתרשם, איפה טייל ומה ההכשרה שלו. ובעיקר, לא לרוץ למה שזול, כי מה שזול בסוף יוצא ביוקר".
