2019 הייתה טובה לתיירות, טובה לישראל (4.5 מיליון תיירים) ובעיקר טובה לתל אביב, שמרחפת עדיין על אדי תהילת האירוויזיון. עובדה, בחודש שעבר היא הוכרזה כמי שהפיקה את האירוויזיון הכי טוב בעשור האחרון, כשגולשי האינסטגרם העניקו לה דוז פואה. בתוך כך, ראויים לציון הסדרי התחבורה הציבורית שהופעלה בסופ"ש (שהוכיחו שאפשר גם בשבת, לטובת המטיילים, למשל) וכן עיר האוכל השמחה, שהוקמה לאורך הטיילת העירונית שהביאה מאות אלפי אנשים. מה ששלה שלה

>>לעוד עדכונים היכנסו לעמוד הפייסבוק של mako חופש 

ואם בלפרגן עסקינן, באוגוסט פרסמה חברת התיירות הבריטית Slotsia את רשימת ערי המסיבות הכי טובות בעולם. על פי הדירוג תל אביב התברגה במקום ה-35. ולמה רק 35? כי על פי הפרמטרים שנבדקו - לינה, מונית, בירה וההמבורגר במקדונלד'ס,יצא שהיא הכי יקרה, ועדיין יש לה, לדבריהם, מסיבות טובות שהצדיקו את כניסתה לרשימה. ועוד תואר חשוב בתחום, הוא שילובה ברשימת 100 הערים הכי טובות לקהילה שערך אתר נסטפיק. תל אביב תפסה את המקום הרביעי והמכובד, כשמקדימות אותה רק מדריד, אמסטרדם וטורונטו. 

אז מה הביא אותנו עכשיו להזכיר את כל התארים שנקשרו לה ב-2019? העובדה שהיא נבחרה לאחרונה לאחד מ-20 יעדי התיירות הכי טובים בעולם לשנת 2020. מגזין פרובס, שערך את הרשימה, ציין את שהשילוב בין ההיסטוריה להווה המרתק שלה, אתריה הייחודיים, מבנה הבאוהאוס ששומרו בה, ובעיקר חופיה היפים, הפכו אותה ליעד תיירות מבוקש לצד לאס ואגס, בנגקוק, טוקיו ודובאי. 

מסכמים שנה, פותחים שנה

נכון ל-2018 יש בעיר 10,500 חדרי מלון בהם התארחו 2.2 מילון אורחים, מתוכם 1.5 מיליון תיירים. כמו כן, בתל אביב יש 17,000 חדרי Airbnb, מתוכם 4,000-6,000 חדרים בהם התארחו ללילה אחד לפחות. להערכת העירייה על כל שני לינות במלון יש לינה אחת ב- Airbnb נראה שגם השנה הם ימשיכו להוביל את מגמת האירוח הזול בעיר. למרות הלחץ המופעל על ראש העיר, רון חולדאי, להטיל ארנונה מוגדלת על דירות האלה אין לו כוונה לעשות כן מאחר, ולטענתו, זה לא בסמכותו.

איתן שוורץ, מנכ"ל עיר עולם ותיירות עד לאחרונה, ומהשבוע ראש מינהל תקשורת ושיווק של העיר, מסכם את מה שנעשה בעיר המרכזית בארץ ומסתכל קדימה: "2019 הייתה שנה מכוננת בתיירות ובמיצוב הבינלאומי של תל אביב-יפו ואירוח האירוויזיון היה, ללא ספק, האירוע הגדול ביותר ב-110 שנותיה של העיר", הוא אומר. "האירוויזיון אפשר לעירייה להעצים את נכסיה התיירותיים והיווה הזדמנות להשיק מהלכים שישמשו את תעשיית התיירות בעיר גם בשנים הבאות.

אירוויזיון בתל אביב (צילום:  Oleg Znamenskiy, shutterstock)
האירוויזיון היה רק ההתחלה | צילום: Oleg Znamenskiy, shutterstock

בחנו וחקרנו את העיר בזווית התיירותית, אבחנו את הנכסים והיתרונות, התעמתנו עם האתגרים והכשלים ובעיקר זיקקנו את ה-DNA הייחודי שלה כיעד תיירותי הנשען על שלוש רגליים מבוססות: עיר  עתיקה - יפו, האטרקציה מספר 1 בעיר, עיר חדשה - תל אביב, המתאפיינת בתסיסה אורבנית ייחודית, וחוף ים שנודע באיכויותיו".

ואיך ממשיכים ב-2020?
"התוכניות ל-2020 הן המשך והעצמת פעילות בתחום הפיתוח המלונאי ולשכת הכנסים; שדרוג חווית המבקר באנדרטת רבין ז״ל, לציון שנת ה-25 להירצחו; קידום פרויקט הארת מבנים; פרויקטים לשדרוג החוויה בחוף הים; פתיחת עמדת מידע חדשה בכיכר מגן דוד לכבוד חגיגות ה-100 לשוק הכרמל; שדרוג חווית המבקר בשרונה ויצירת סיורים חדשים במתחם. חזון התיירות שלנו ל-2030 שהעיר תהיה אחת מהיעדים העירוניים המובילים בעולם".

תל אביב (צילום: אריאלה אפללו)
שמים דגש בתיירות על שכונות הדרום. גרפיטי בפלורנטין | צילום: אריאלה אפללו

ומה התוכניות התיירותיות בשכונות דרום העיר?
"יש לנו מיזם תיירות קהילתית ביפו ובשכונת התקווה שכולל בתים מארחים, סיורים חדשים ושיתוף פעולה עם עסקים מקומיים. התוכניות העתידיות הן עידוד מלונאות ייחודית וקידום שוק התקווה כמוקד תיירותי. שכונת פלורנטין ומתחם נגה החזקים, הם אזורים מוטי-תיירות ומלונאות, כפי שהגדרנו בתוכנית האב לתיירות 2030. התוכניות הצפויות בפלורנטין הן פיתוח מרחב ציבורי תיירותי מזמין, פיתוח פעילות תיירותית המבוססת על אמנות רחוב ותיירות קהילתית, ופיתוח מלונאי הנשען על אוכלוסייה צעירה".

שכונת פלורנטין

ב-2017 נבחרה פלורנטין, אחת השכונות הכי מתפתחות בדרום העיר, לאחת מ-190 השכונות הכי מגניבות בעולם. השכונה דורגה במקום השביעי, ולא סתם המטיילים בשכונה קוראים לה "שורדיץ' הישראלית".

זה לצד זה שזורים בהרמוניה היסטוריה ומורשת מול התחדשות צבעונית ומרתקת, בתים ישנים ואפרוריים מול חדשים ומעוצבים, וינטג' אותנטי מול גרפיטי פרוע, מכולת בטעם של פעם מול סופרים 24/7, אוכל שוק מול גורמה אנין, מסחר ביום מול בליינות בלילה, בעלי מלאכה מול אנשי הלילה, תושבים ותיקים-מבוגרים מול צעירים, היפסטרים ובורגנים. זוהי פלורנטין, שכונה של ניגודים  שממתגת אותה כשכונה נחשקת שהעניקו לה את התואר העולמי - "מגניבה".

תל אביב (צילום: אריאלה אפללו)
שכונה של שילובים. פלורנטין | צילום: אריאלה אפללו

ראשיתה ב-1927 כשהוקמה על שטח הפרדסים עבור העולים החדשים - 'סלוניקאים' שהגיעו מסלוניקי שביון, אליהם הצטרפו הבולגרים, הפולנים, הבוכרים ויוצאי צפון אפריקה, שיצרו בה קיבוץ גלויות של תרבות, שפות וטעמים. בהמשך הפכה לשכונת מסחר ומלאכה ובשנות ה-90 הגיעו הצעירים שחיפשו אלטרנטיבה זולה למגורים. הסדרה הפופולארית "פלורנטין", תרמה להילה שמיתגה אותה כשכונה צעירה ומדליקה.

איפה לטייל?

כיף ללכת לאיבוד בתוככי השכונה, להציץ לבתים הישנים, לראות את בעלי המלאכה ומנגד את האמנים שפתחו סדנאות וגלריות, לחפש את הסמטאות הצרות ולגלות את האוצרות הקטנים. הרחובות הם תערוכת חוצות גדולה ומרתקת ומוזיאון פתוח לרווחה עם כל הגרפיטי שמכסה את הקירות והבתים. מה שהתחיל כקטע מחתרתי בחסות החשיכה הפך לאמנות מרהיבה עם אמירה מאחוריה.

תל אביב (צילום: אריאלה אפללו)
לגרפיטי כאן יש אמירה | צילום: אריאלה אפללו
תל אביב (צילום: אריאלה אפללו)
הסיורים מספקים דרך אחרת להסתכל על ציורי הקיר | צילום: אריאלה אפללו
תל אביב (צילום: אריאלה אפללו)
צילום: אריאלה אפללו

הראשונות להתקשט בגרפיטי היו הסמטאות של "רובע בתי המלאכה" (בין הרחובות הנגרים ואברבנאל), ובמהרה זה התפשט לכל השכונה. מי שרוצה לדעת יותר יכול להצטרף ל'גרפיטיול' - סיור גרפיטי מודרך, שמעניק לאמנות הרחוב הזו מימד ופרספקטיבה אחרת. מעניינת. מאחורי הסיורים עומדים האחים אלינוי קיסלוב ויהונתן כיס-לב, אמני גרפיטי שחלק מעבודותיהם מפארות את השכונה. אלינוי מספרת שהרומן התחיל מהצורך לעורר שינוי כמחאה חברתית ולגרום לאנשים להסתכל על הדברים בזווית שונה. הגרפיטי היה הדרך שלהם להעביר מסרים ולהשמיע את קולם ברחוב. התגובות, החיוביות והשליליות, היו מידיות והם נדהמנו לראות את גודל ההשפעה על החברה ועל תושבי השכונה. הסיור עובר ברחבי השכונה ומספר את סיפור האמנים והעבודות המשמעותיות. על הדרך  מקבלים בקבוקי ספריי ומתנסים בגרפיטי. 

שוק לוינסקי

ריטואל הילדות עם הוריי בשוק כלל בורקס קשקבל אצל "פנסו" לפני הקניות, ועוגת סברינה בקונדיטוריה של "פוני" בסיומן. עשרות שנים אחרי והם עדיין שם. הרבה אבק, פקקים וצעקות של סוחרים עבר השוק ולאחרונה הוחלט להופכו למדרחוב. לכבוד הסגירה פיזרו כסאות צבעוניים ברחוב ועכשיו אפשר להפסיק לשתות ולזלול בעמידה.

למרות שחלק מהחנויות הוותיקות נסגרו, אפשר עדיין למצוא את הגבינות, החמוצים, הדגים המעושנים והדליקטסים במעדניות של "אהרוניקו", "חיים רפאל" ו"יום טוב ובניו" (חובה - פרחי היביסקוס ממולאים בגבינה), את הגבינות המעולות של "מחלבת השומרון", את התערובות לאורז ולסלט של "פרג", את התבלינים האקזוטיים של "חבשוש" ושל "הפרסי", ואת הבירה מהחבית של "מתי המקלל". אל אלה הצטרפו יזמים צעירים שפתחו חנות לפרודוקטים אסייתיים, חאמרות של קפה, ברים שכונתיים ו"גזוז קפה" - קיוסק של מיצים 'מופרעים' עם פירות, תבלינים ועשבים שבני מגדל על הסוסיתא שחונה בצמוד.

תל אביב (צילום: פזית שביט)
שוק לוינסקי הפך למדרחוב | צילום: פזית שביט
תל אביב (צילום: אריאלה אפללו)
חלק מהחנויות ניצבות כאן כבר עשרות שנים | צילום: אריאלה אפללו
תל אביב (צילום: אריאלה אפללו)
וחלק נכנסו לחיינו רק בשנים האחרונות. "גזוז קפה" | צילום: אריאלה אפללו

אפשר להסתובב לבד, אפשר לרכוש כרטיס טעימות של "יאללה בסטה" ואפשר, ומומלץ, להצטרף לסיורים הקולינריים של חיליק גורפינקל, שמוסיף לטעימות סיפורים מרתקים על אנשי השוק.

איפה לאכול?

השכונה עמוסה באוכל רחוב, במסעדות פועלים, במסעדות אותנטיות ובמסעדות שף שלא מנותקות מסביבתן. בין הוותיקות, והראויות לעצירה - "אוזריה" של השפית אביבית פריאל, שמגישה אוכל יווני; "סלימי" עם הגונדי וחורשט סבזי'; "דלידה" של השף דן פרץ, שמגיש שעטנז ערבי-איטלקי צרפתי ו- Happy Hour עם 50 אחוז הנחה על האוכל. בחדשות מומלץ לנסות את הכריכים הלבנוניים של "ג'מילה", את הלחוח, הג'חנון והמרק התימני של "סאלוף ובניו", והדוסה והרייז פודניג של "מונאר" ההודית.

מערבה יותר, בתוככי השכונה, נסו את האיטלקית של "שוקו לולו", את "פיצה לילה" הנהדרת, את "חומוס בית לחם", את הבורקס של "מיס" ואת הגלידה המיתולוגית של "אניטה". ואם תרצו לחפש דירה או עבודה ולהתעדכן במי ומה בשכונה, הקפה-בר "פלורנטין 10" הוא הלוקיישן.

אוזריה סופלאקי בר (צילום: באדיבות המסעדה,  יחסי ציבור )
סופלאקי במסעדת אוזריה | צילום: באדיבות המסעדה, יחסי ציבור
דלידה (עיצוב: אנטולי מיכאלו)
מסעדת דלידה | עיצוב: אנטולי מיכאלו

 

איפה ישנים?

אכסניית פלורנטין

ממוקמת בקצה השכונה, באחד מבתיה הישנים, וחביבה מאוד על תיירים צעירים. העיצוב צבעוני ועליז ומתכתב עם הצבעוניות והגרפיטי שבחוץ. במקום חמישה חדרים ליחיד, לזוגות וחדרים עם 4-8 מיטות קומותיים, לחלקם מקלחת צמודה ולאחרים משותפת. בנוסף אפשר לפתוח אהל על הגג. בקומפלקס יש מטבח משותף, חדר כביסה, מחשבים ואינטרנט חופשי וגולת הכותרת זולה על גג עם ערסלים ופינות הישיבה.

רחוב אליפלט 10. 03-5187551. 100-350 שקלים ללילה.

פלורנטין האוס

מלון בוטיק עם 24 חדרים זוגיים, חדרי טריפל, חדרים לארבעה, חדר לנשים בלבד, חדרי מעונות משותפים והשיא - סוויטת פנטהאוז מעוצבת. הסלון והמטבח משותפים לכולם, כך גם הגג היפה המשקיף לנוף האורבני המרחיק עד לים. עוד במלון: אינטרנט חופשי, אופניים להשכרה ומסעדה אסייתית בכניסה אליו.

פלורנטין 6, 03-5299909. מ-330 שקלים ללילה.

פלורנטין האוס (צילום: רני לוריא)
הגג של פלורנטין האוס | צילום: רני לוריא

לילה לא שקט

בלילה סצנת הבילויים מתעוררת והברים הרבים מתפרשים גם על המדרכות. המובילים הם "ג'קסון", הודנא", "שאפל" ו"נורמה ג'ין" - הפאב הוותיק, הנצחי, עם הנקניקיות והבשרים העסיסיים, 17 ברזי בירה, 40 סוגי בירה בבקבוקים, ואוסף הוויסקי מהטובים בארץ.

בית רומנו - מרכז טקסטיל ישן שהפך למתחם ירידי פופ אפ, הופעות ומסיבות נחשבות, ששווה לעקוב אחריו. קומפלקס הבילויים כולל גם את בר התדר, מסעדת בית רומנו והפיצריה המדוברת, כולם של השף איל שני. רח' יפו תל-אביב.

מונדו 2000 - אי אפשר לסגור את הלילה בלי להמליץ על המקום הכי אופנתי ולוהט בשכונה - הרופ טופ המשולש של המונדו, הכולל מסעדה, בר ומועדון שחולשים מגבוה על נוף העיר. לוינסקי 36.

מונדו 2000 (צילום: פאשה מץ)
מונדו 2000 | צילום: פאשה מץ

מתחם נגה

בעוד שפלורנטין היא היפסטרית נחשקת, נגה השכנה מיפו, היא הסוהו של  העיר -  בורגנית, שקטה וסולידית, סוג של נווה צדק פיתוח שבין תושביה נוטשי הווילות של הרצליה ורמת השרון ומשפחות צעירות שלב תל אביב יקרה להם. השכונה היא קצת קהילתית ובישיבה ב"אורבן בייקרי" - בית הקפה השכונתי בכיכר סגולה, ניכר שכולם מכירים את כולם והבריסטה יודע איך הם אוהבים את הקפה שלהם.

השכונה, שהתפתחה על שרידי המוסכים, המסגריות ולשכת הגיוס המיתולוגית, עברה ג'נטריפיקציה - תהליך שבו האוכלוסייה החלשה עוזבת ובמקומה מגיעה אוכלוסיה מבוססת שתורמת להתפתחותה ועיצובה מחדש. שיטוט ברחובות מגלה בתים יפים שעברו שימור ושיפוץ, מבנים חדשים לצד ישנים שהנדל"ניסטים טרם השתלטו עליהם. יש בה חן וקסם של שכונה קטנה ואינטימית בלי להרגיש שהיא ממוקמת בטבורם כבישים סואנים במשולש הרחובות אילת, סלמה ושדרות ירושלים.

תל אביב (צילום: אריאלה אפללו)
מתחם נגה | צילום: אריאלה אפללו
תל אביב (צילום: אריאלה אפללו)
אורבן בייקרי | צילום: אריאלה אפללו

איפה לטייל?

השכונה, הממוקמת מאחורי תיאטרון נגה, קיבצה לחיקה הרבה אמנים, מעצבים, אנשי תרבות ותקשורת, ובעלי מקצועות חופשיים. אך טבעי שחלק מהחנויות הפכו לסטודיו ולגלריות של מוזיקאים, קרמיקאים, פסלים, תכשיטנים ומעצבי אופנה, לצד לופטים בהם מתרגלים יוגה, מדיטציה ופילאטיס. בשיטוט בין הרחובות נחמה, רוחמה, ניצנה, פוריה, סגולה תרצה ודיצה, גילינו את הסטודיו של שלי דהרי, מעצבת תכשיטים; הבוטיקים של אפרת וטלי, HOK, KAV , Vague - חנות מעצביים מקסימה לגברים, שהצבע השחור שולט בבגדים, בתכשיטים ובאביזרים, ו-Neutra חנות אקולוגית של אילנית שמעצבת ויוצרת רהיטים, תיקים ותכשיטים מחומרים ממוחזרים, בהם צמיגי מכוניות שחוקים. וגם, חנות המזון והבריאות המעולה של אלבה ובית קליית קפה גורמה של קפליקס.

הכי מיוחדת בשכונה היא Arkta - סוג של מערת קסמים הממוקמת בתוך בית אבן עם קשתות וחללים גדולים, מקום הכי ביזאר, מפתיע ומרתק, עם יצירות אמנות, אביזרים, ריהוט ובגדים רהבתניים ומטורללים, כמותם פוגשים בסרטים, הצגות והפקות ענק. בין המוצגים אבירים משוריינים, מסיכות ענק, בגדי נצנצים ונוצות, ריהוט מברזל ועוד. רחוב אילת 8 פינת ניצנה 3.

תל אביב (צילום: אריאלה אפללו)
מערת קסמים מטורפת | צילום: אריאלה אפללו

המושבה האמריקאית -גרמנית

לאחר הרנסנס של מושבות הטמפלרים בארץ הגיע זמנה של המושבה היפואית, הממוקמת בין נגה לפלורנטין. המושבה הוקמה על יד אמריקאיים ב-1866. מחלות, סכסוכים וכו' שלחו אותם חזרה הביתה וחמש שנים אחרי הגיעו הטמפלרים שהפכו אותה לאחד ממוקדי התיירות הידועים בארץ ישראל. במושבה היו שלושה בתי מלון והיום היא סוגרת מעגל והופכת שוב ליעד תיירותי.

חלק מבתי המושבה כבר עברו שיפוץ ושימור ומעניין לטייל ולראות את תהליך ההתחדשות, שהשתדל להישאר נאמן למקור עם הבתים הסמי-קולוניאליים, זכר לצריפי העץ שבנו האמריקאים. בראש המשופצים "בית הידידות מדינת מיין" המרשים ביופיו, שהפך למוזיאון אותנטי. בצמוד ממוקמת כנסיית עמנואל עם הויטראז'ים המרשימים ואם תגיעו בשבת תוכלו להתענג על צלילי העוגב. בין הרחובות אוארבך והופמן.

תל אביב (צילום: אריאלה אפללו)
המושבה האמריקאית | צילום: אריאלה אפללו
תל אביב (צילום: אריאלה אפללו)
בית הידידות מדינת מיין | צילום: אריאלה אפללו

מתחם NOYA

נויה הוא השכן של נגה, המתחם הכי חדש בדרום העיר, בואכם יפו. הפרויקט, המשלב מגורים עם מתחם תרבות ותיירות, הוקם על שטח הפרדסים הראשונים של יפו, ששנים אחרי פעלו בו מוסכים, שהשרידים העתיקים נחבאו בין הגרוטאות. משהוסרו הגדרות והשטח התפנה, התגלה במלוא יופיו מבנה אבן עתיק שבתוכו בייארה (באר, בערבית) מהתקופה הארמנית ומבנה נוסף שהיה בית האריזה של תפוזי ג'אפה.  

בית הבאר, המרשים ביופיו, משמש היום כבית תרבות יפואי בו נערכים הרצאות ומופעים. ברחבה ובגינת השעשועים שתלו תפוזים, זכר לפרדס, ובבית האריזה פתחו התאומות  חן ואמונתיה שילת את "עדנה" - מרכז Wellness הוליסטי לתנועה, יצירה וחוויה. המרכז המקסים הוא תמנון רב זרועות המחולק לאזורים - בית-קפה מעדנייה עם רחבה כפרית בצל עצי התפוז, סלון אירוח נעים ומזמין, גלריה לסדנאות אמנות, נגרות, סריגה ומקרמה, וסטודיו לסדנאות ושיעורי יוגה, פילאטיס ומחול. בנוסף, בכל מוצ"ש נערכות בסטודיו הופעות בוטיק אינטימיות עם יין וגבינות. במוצ"ש הקרוב תתקיים סדנת יין חורפית וב-25.1 הופעה אינטימית של ישי ריבו. רחוב סלמה 6.

תל אביב (צילום: אריאלה אפללו)
מתחם נויה | צילום: אריאלה אפללו
תל אביב (צילום: אריאלה אפללו)
תמנון רב זרועות. מרכז עדנה | צילום: אריאלה אפללו

איפה לאכול?

בשכונה הרבה בתי קפה ומסעדות בהן ג'מה וקזינו סן רמו. האהובה עלינו היא "פר דרייר", מסעדה ובר יין צרפתי-ישראלי, שחוזרים אליו שוב ושוב בשל החצר הסודית, היפה והרומנטית, השירות המעולה, האוכל הטוב שמתומחר במחירים סבירים, כולל ארוחות עסקיות ו- Happy Hour עם 50 אחוז הנחה על התפריט. כאן הצרפתית והאנגלית מתמזגות עם העברית ותושבי השכונה מנהלים סמול טוק על הבר עם התיירים. הכי אהבתי את הפיצות על בצק טורטיה, הלברק במעטפת תבלינים סודית, פירות-ים שמנמנים ובראנץ' נהדר בסופ"שים. רחוב בת עמי 7.

תל אביב (צילום: Ovlac)
החצר הסודית של פר דרייר | צילום: Ovlac

 

איפה ישנים?

בשכונה אין עדיין מלון אך יש כמה דירות Airbnb. בצמוד אליה נעשתה אחת מעסקאות הנדל"ן הגדולות, כשרשת ישרוטל רכשה את הבניין בשדרות ירושלים 8 במטרה להופכו למלון בוטיק עם 126 חדרים. המבנה לשימור נבנה בשנות ה-20, שימש את הבריטים ובהמשך את משרדי השק"ם. מלון נוסף אמור להיפתח בבניין הדואר הסמוך, מה שיגביר את תנועת התיירים בשכונה. עד שישיקו את המלונות האלה קבלו שתי המלצות ללינה במושבה האמריקאית הנושקת לנגה.

אכסניית עמנואל - בראשית המאה ה-19 פעל כאן מלון פרנק, שהיה בבעלותו הברון יוסטינוב, הסבא של השחקן פיטר יוסטינוב. היום מדובר בחדרים צנועים וזולים להפליא. בגן האכסניה עץ פיקוס בנגאלי בן 110 ומהגג פנורמה מרהיבה על גגות הבתים, המנזרים, הכנסיות והמסגדים של יפו וברקע הים ומגדלי תל אביב.

מלון דריסקו - בית האבן הראשון שנבנה במושבה ב-1866 היה מלון גראנד הוטל המפואר, שלימים הפך למלון ירושלים. שנים עמד נטוש עד שלפני כעשור נרכש, נחלץ מאפרוריותו והחלו פעולות השיפוץ והשימור הקפדניים, שחשפו את יופיו.  המקום סגר מעגל כאשר לפני כשנתיים הושק בו, ובמסעדת קרן המיתולוגית, מלון בוטיק מהליגה הלאומית. במלון האלגנטי 42 חדרים וסוויטות מעוצבות, מסעדת שף נחשבת ובית מרזח שהפך לאולם אירועים.

מלון דריסקו (צילום: אסף פינצ'וק)
מלון דריסקו | צילום: אסף פינצ'וק