רונן (שם בדוי), עובד במפעל גדול בדרום הארץ כבר למעלה מעשרים שנה. לפני כחודש וחצי התברר שאחד העובדים במפעל בו הוא עובד חלה בקורונה במהלך חתונה בה נכח ועשרות עובדים שבאו איתו במגע נשלחו לבידוד של שבועיים.

"הימים הראשונים היו קשים", מתאר רונן. "הילדים, האישה גרמו לי ללחץ נפשי גדול מאוד. זה לא קל לשבת כל היום בבית בחוסר מעש. השתגעתי, עד כדי כך. חשבתי שזה יעבור יותר בקלות וטעיתי. קראתי עיתונים גולשתי באתרי חדשות, צפיתי בטלוויזיה, וכל יום שעבר הרגיש לי כמו חודש ואני ממש לא מגזים. הבנתי מהר מאוד שאם אני נשאר בבית אני מאבד שפיות ואז התחלתי לתכנן להפר את הבידוד בכל מחיר. אשתי לא התלהבה אבל לא יכולתי יותר. הפכתי לאדם עצבני ומריר מאוד".

לדבריו, הוא החליט להפר את הבידוד בחמישה הימים האחרונים שנשארו לו כדי לנסוע עם עוד חבר לטיול של שבועיים באנטליה ומרמריס. "תשמע, נבחרי ציבור ואנשים מוכרים, כמו זמרים ודוגמניות הפרו סגר ובידוד. הלכו למסיבות עשו חיים ולא עשו להם כלום. ואני כלוא בבית ומרגיש פרייאר אחד גדול. כל אחד עשה מה שבא לו אז החלטתי שאני עושה מה שבא לי וליהנות מהחיים גם במחיר קנס של 5,000 שקל", אומר רונן. "אשתי התנגדה לכל הרעיון. היא פחדה שאחטוף קורונה בטורקיה אבל שכנעתי אותה שמה שלא יקרה, כשאני אחזור אני אעשה בדיקת קורונה".

באתו שלב רונן היה צריך להבין איך יוצאים מהארץ מבלי שידע זאת והאם שמו נמצא ברשימת האנשים של משרד הבריאות המחויבים בבידוד. "הזמנתי כרטיסי טיסה ובתי מלון. הימרתי וידעתי שאם יתפסו אותי בנתב"ג הלך עליי. גם הכסף שהוצאתי על הנופש של השבועיים וגם קנס של 5,000 שקל. במשך כל השבוע שהייתי בבידוד לא התקשרו פעם אחת לברר האם אני נמצא בבית. החלטתי להשאיר את הטלפון אצל אחי והשתמשתי בטלפון של החבר שנסע איתי כדי שלא ידעו שאני בחו"ל". 

רונן, הגיע לנתב"ג ועלה לטיסה לאיסטנבול בלי שום בעיות. "לא שאלו אותי כלום בנתב"ג, השם שלי לא הופיע בשום מקום, עברתי עם הדרכון חלק בלי שום בעיות. אחרי רבע שעה כבר הייתי אחרי הכול והמתנתי לטיסה", סיפר רונן. "הייתי מאושר. 

אין לך שום חרטה על כך שהפרת את הבידוד ועברת על ההנחיות?
"ממש לא, הייתי בגן עדן ונהניתי מכל דקה. גם אם היו קונסים אותי ב-5,000 שקל. הייתי זקוק לזה מאוד.  כואב לי רק על אשתי שדאגה מאוד שאחזור עם קורונה ועל אחי שהיה עם הטלפון ומתברר שאף אחד לא התקשר לברר איפה אני. אני יודע על חברים נוספים ששלי היו בבידוד ולא קיבלו שום שיחת טלפון לברר מה קורה איתם". 

"אני חושב שההנהגה במדינה גרמה לאזרחים להפוך לעבריינים בעל כורחם. הביאו את האנשים למצב שהם צריכים להיות תחמנים ורמאים כדי להפר סגר או בידוד. ההנהגה לא נותנת דוגמא והאזרח עושה מה שבא לו. אם יותר לנבחרי ציבור להפר סגר למה שאני לא אפר בידוד".