שר התחבורה והמודיעין ישראל כ"ץ הגדיר זה מכבר את מהפכת השמיים הפתוחים כמהפכה הצרכנית החשובה ביותר עבור הציבור הישראלי. כ"ץ סבור כי העובדה שכ-140 חברות תעופה פעילות כיום מנתב"ג ביחס לגודלו של נמל התעופה וגודלה של ישראל, ושמפת היעדים גדלה באופן מתמיד לצד שחיקת המחירים - היא המחווה הצרכנית הגדולה של העשור. התוצאה אחת: הישראלים טסים יותר. תנועת הנוסעים ב-2016 עברה את רף ה-17 מיליון, עלייה משמעותית של כ-11%, לא רק במספר הישראלים הנוסעים לחו"ל אלא גם בתדירות הנסיעות.
רבים מהצרכנים גם שינו את הרגלי הקנייה שלהם. ראשית, אלמנט השוואת המחירים מקבל חיזוק בתחום התיירות מפלטפורמות החיפוש הייעודיות. שנית, תהליך בחירת יעד החופשה נעשה פעמים רבות לפי המחיר או מועדי הטיסות, ולא לפי היעד כרכיב המכריע. שלישית, חל גידול משמעותי בטיסות דרך יעדי ביניים - במטרה לשלם פחות. לבסוף, דפוס ההתנהלות של תכנון מראש של החופשה מחלחל יותר ויותר, בעיקר הודות לריבוי חברות הלואו קוסט, שבהן ככל שמקדימים להזמין את הטיסה, ניתן ליהנות ממחיר נמוך יותר.
"כבר כעת אנחנו נמצאים בישורת האחרונה להזמנות נופשים לחופשת הקיץ", אומר ניר מזור, סמנכ"ל שיווק בקשרי תעופה, "וככל שמדובר ביעדי בטן-גב במלונות המותאמים למשפחות למועדים מסוימים, בעיקר באוגוסט, אפשר להגיד שאנחנו כבר ב'זמן פציעות' עם היצע לא גדול".
גם ארז בוסו, מנכ"ל אתר השוואת מחירי הטיסות smartair, מזהה הזמנות מוקדמות: "כשאנחנו משווים בין מחירי טיסות בטווח של חודשיים-שלושה לפני המועד או בטווח של שבוע לפני, הפער במחירים עשוי להגיע ל-30%. גם הצרכנים למדו את זה וסיגלו לעצמם הרגל להזמין מוקדם ולשריין לעצמם מחיר משתלם יותר".
אל מול התובנות של אנשי הענף עומדת התנהגות צרכנית המאוששת את הדברים: הישראלים מקדימים להזמין את החופשה, משלמים פחות על כל טיסה או חופשה, אבל מוציאים יותר על הסגמנט הזה במבט שנתי, כלומר טסים יותר - כך עולה מניתוח התנהגות הצרכנים שערכה חברת כרטיסי האשראי לאומי קארד.
לפי הנתונים, היקף מחזורי הקניות בענף התיירות ב-2016 גדל ב-14% ביחס ל-2015, וכמות העסקאות, קרי הזמנת כרטיסי טיסה והזמנת בתי מלון, גדלה בכ-11%. אל מול הגידול בהיקף ההזמנות, עלות ההזמנה הממוצעת לנוסע קטנה: ב-2016 ממוצע כל ההזמנה היה 1,322 שקל, לעומת 1,385 שקל בשנה שקדמה לה - קיטון של 4.5%.
כך, אורי סירקיס, מנכ"ל חברת ישראייר, מסביר כי בחיפוש אחר יעדים חדשים, החברה שמה ראשית את מחיר החופשה בראש סדרי העדיפויות, כשהרף העליון הוא 500 דולר לנופשון (לא מדובר במחיר התקף לפסח או לביקוש השיא בחודשי הקיץ).
ואכן, הנתונים מלמדים כי אף שאנחנו משלמים פחות על כל חופשה, ההוצאה השנתית עלתה במקצת: ב-2016 הצרכן הישראלי הוציא בממוצע 6,447 שקל על טיסות וחופשות, לעומת הוצאה של כ-6,322 שקל ב-2015 - עלייה של 2%.
42% מזמינים מחברות התעופה
מגמת הגידול של הזמנות אונליין בענף התיירות נמצאת בעלייה מתמדת. מנתוני eBay ל-2016 עולה כי 52% מהרוכשים אונליין ביצעו הזמנה של נופש בארץ או בחו"ל.
עוד ידוע כי הישראלים הקונים אונליין מעדיפים לרעות בשדות זרים. בניטור עסקאות תיירות מכתירים בלאומי קארד את האתר הפופולרי Booking.com כ"מלך" של התייר הישראלי. לפי הנתונים, אתר זה נהנה מגידול של 193% בכמות ההזמנות ב-2016 לעומת 2015.
אחריו ברשימת אתרי התיירות הבינלאומיים ניצב אתר הזמנות הדירות Airbnb, שהיקף הפעילות בו הצביע על גידול של 68%. אתר נוסף שזוכה לפרגון מצד הישראלים הוא האתר Hotels.com, שהיקף ההזמנות דרכו גדל בכ-48%; וגם אתר אקספדיה הוותיק, שרשם גידול של 42%.
"עולם האונליין שינה לגמרי את האופן שבו אנו צורכים תיירות ופתח הזדמנויות רבות ומגוונות לטובת צרכן התיירות הישראלי", אומרת ורדית גונדטר, סמנכ"ל לקוחות פרטיים ושיווק בלאומי קארד. היא מציינת כי מסקר שערך מכון מדגם עבור החברה עולה כי 79% מהנוסעים לחו"ל הזמינו חופשה באינטרנט לפחות פעם אחת.
הסקר גם העלה כי הישראלים מפרידים את רכיבי חבילות הנופש: 48% מהנוסעים לחו"ל מעדיפים להזמין כל פריט בחופשה בנפרד במטרה ליצור לעצמם חבילה משתלמת - ו-42% מהמזמינים אמרו כי הם מבצעים את ההזמנות ישירות באתרי חברות התעופה ובאתרים המוכרים בתי מלון.
נתון אחר מלמד שהפכנו לצרכנים חכמים יותר: 64% מהנוסעים לחו"ל סיפרו כי הם נוהגים לבצע באופן קבוע השוואת מחירים לפני הזמנת חופשה.
לצד היעדים החזקים בקרב הנוסע הישראלי, ארה"ב, ערי אירופה המערבית ואיי יוון - מזהים בלאומי קארד גידול ביעדים חדשים. לפי עסקאות שבוצעו בפועל, טנזניה כיכבה בראש היעדים הצומחים ב-2016 לעומת השנה הקודמת עם גידול של 156%, אחריה מקדוניה עם גידול של 147% ומונטנגרו עם גידול דומה של 145%.
יעדים נוספים שנהנו בגידו בהיקף העסקאות הם: לטביה, שהיקף העסקאות אליה גדל בכ-100%, קפריסין צמחה ב-57%, גאורגיה ב-56%, פולין 55%, אוקראינה עם 49%, והפדרציה הרוסית צמחה ב-45%. גידול זה אינו מגיע יש מאין - מדובר ביעדים שנפתחו אליהם קווים, כך לדוגמה מונטנגרו וקפריסין הצפונית.