בימים אלה של כפרה ומחילה, גם לדיילים של חברות התעופה השונות יש כמה דברים שהיו רוצים לחלוק איתכם ולהביע עליהם חרטה כנה. רק לפני שאתם שופטים אותם בחומרה, לנסו לדמיין מה אתם הייתם עושים אם הייתם כלואים עם עוד 200 נוסעים כל יום. נו, הצלחתם לסלוח?
ר', בת 30: "אני רוצה להתנצל בפני הנוסעים שנעלתי להם את תא השירותים"
"זה היה בדרך לניו יורק, בערך שלוש שעות אחרי ההמראה סיימנו לפנות את ארוחת הערב ויצאתי לסבב ניקיון שירותים כמו דיילת טובה. אלא שאז הכל השתבש כשפתחתי את תא השירותים. להפתעתי (ובחילתי) גיליתי שמישהו מהנוסעים כנראה לא התמודד טוב עם העוף שלו וכל קירות התא היו מכוסים בקיא גועלי שנזל באיטיות כלפי מטה. אחרי שעצרתי את עצמי מלהקיא בעצמי, יצאתי מהתא ונעלתי אותו מבחוץ כך שיחשבו שהוא תפוס. אני רוצה להתנצל בפני כל הנוסעים על שהם נאלצו להעביר שעות של טיסה פחות תא שירותים ותור יותר ארוך".
>> דיילת חושפת: כך תגדילו את הסיכוי לקבל שידרוג חינם בטיסה
>> יש לנו את התשובות: אלה השאלות הכי מעניינות על טיסות
נ', בת 27: "סליחה על הקפה שהכנתי"
"אף פעם לא הצלחתי להבין אנשים ששותים קפה בשדה התעופה לפני טיסת לילה ואני עוד יותר לא מבינה כאלה ששותים קפה במהלך הטיסה. אתם אמורים לישון! זה כל היופי של טיסות לילה. לכן אימצתי לעצמי מנהג קצת מלוכלך שהגיע הזמן להתנצל עליו. בכל טיסת לילה כשמישהו מהנוסעים היה מצלצל בפעמון ומבקש ממני להכין לו קפה הייתי מכינה על דעת עצמי קפה נטול ומקווה שהוא יחזור לישון במהרה".
א', בן 32: "סליחה ששיקרתי על מערכת הבידור"
"לפני ההתנצלות אני רוצה לפתוח בוידוי שהגיע הזמן לחשוף לעולם: כשאומרים לכם שעושים ריסטרט למערכת הבידור, זה חרטה! בחברת התעופה שעבדתי בה (ולא נכנס לשמות) היינו לפעמים יוצאים מהארץ בידיעה שחצי ממערכות הוידאו לא עובדות, גם אם מדובר בטיסה של למעלה מעשר שעות. אז במקום לתת לנוסעים להוציא עליי את הזעם הייתי משקר להם בפנים שאני הולך לעשות הפעלה מחדש של כל מערכות השמע והוידאו של המטוס למרות שידעתי שאין סיכוי שמשהו יגרום למסך השחור שלהם להתחיל לנגן משהו. אני יודע שזה לא אשמתי אבל שיתפתי פעולה עם השקר, אז סליחה".
ע', בת 28: "סליחה שגרמתי לנוסעים לפחד לשווא"
"תמיד ראיתי את העבודה כדיילת בתור דרך לטייל בעולם בחינם, אז כל מה שקרה לפני שמגיעים אל היעד, כלומר – הטיסה, הוא מבחינתי פשוט מטרד שצריך לעבור. כדי להתמודד עם המטרד הזה בדרך הטובה ביותר מצאתי שיטה מצוינת להשקיט את המטוס בעיקר בטיסות ארוכות. בכל פעם שהרבה אנשים היו מתחילים להגיע למטבחון ולהציק לי עם שיחות מיותרות ובקשות כאלה ואחרות, הייתי ניגשת לטלפון, מתקשרת לתא הטייס ומדווחת שיש קצת רעידות בחלק האחורי של המטוס. הטייסים היו מדליקים מיד את שלט הידוק החגורות ואני הייתי חוזרת ליהנות מהשקט. היום אני מבינה שברגע שהשלט הזה נדלק נדלקות להרבה אנשים גם חרדות טיסה ושגם לפעמים קשה אנשים לשבת כל כך הרבה זמן. סורי".
א', בן 30: "סליחה שאמרתי שנגמר האוכל אפילו שהוא לא"
"קרה לכם שביקשתם עוף או בקר וזכיתם לתשובה שבדיוק נגמרה האופציה הזאת? אז זה המקום לספר ולהתנצל על זה שלפעמים פשוט לא היה לי כוח לחזור חצי מטוס רק בשביל להביא לכם מנה אחרת. מה שקורה זה שברגע שמתחילים לחלק אוכל כל המעברים נחסמים עם עגלות מזון מכל הכיוונים, אז כדי להביא מהמטבח מנה שבדיוק נגמרה אצלי בעגלה הייתי צריך להשאיר את הדייל שמחלק איתי את האוכל לבד, להידחס בין עגלות חלוקת מזון שונות, לקחת סיכון שמיליון אנשים יעצרו אותי לבקש משהו, ואז לחזור את כל הדרך רק כדי שאתם תרגישו במסעדה. אז אני לא מתנצל על זה שלא הבאתי לנוסעים מעולם את המנה שהם כל כך רצו אבל אני כן מתנצל על זה ששיקרתי שנגמר. יכולתי פשוט להגיד שזה ייקח שעה וחצי ולבדוק אם ההתעניינות עדיין לוונטית".
נ', בת 35: "סליחה מהנוסעת שגנבתי לה את האוכל"
"אני רוצה להתנצל בפני הנוסעת שלקחתי לה את הסושי בדרך חזרה מהונג קונג. לתקופה מסוימת בטיסות חזור מהונג קונג אנשים שהיו מזמינים מנות צמחוניות היו מקבלים מנת סושי מגרה ואסתטית שלא משתווה בכלל למנות הגועליות של הבשר. אז פעם אחת בטיסה 'גנבתי' לנוסעת את המנה הצמחונית שלה בטענה שהיא לא הזמינה מנה מיוחדת והיא נאצלה לאכול רק כמה תוספות שהגיעו לצד המנות הבשריות. אגב אני רוצה להתנצל גם בפני סוכנת הנסיעות שלה שבוודאי ספגה את כל הכעס מאוחר יותר".
ב', בת 26: "סליחה מהציבור החרדי שלא הייתי סבלנית כלפיו"
"תקריות בין דיילות לבין נוסעים חרדים הם לצערי עניין שבשגרה. אחד הדברים הכי מעצבנים הם כשכל נוסעים הדתיים מתאספים מאחורה בהמוניהם ומתעלמים כשמבקשים מהם לחזור למקום גם אם מדובר בסכנת חיים כששלט הידוק החגורות דולק. דיילת ותיקה שעבדתי איתה פעם שיכנעה אותי לעשות משהו מטונף שעד היום אני מרגישה איתו רע והגיע הזמן להתוודות. פעם בדרך לניו יורק התאספו מלא חרדים בחלקו האחורי של המטוס ולמרות שביקשנו כמה פעמים לחזור למקום הם היו באמוק של התפילה וסירבו לשבת. אז הלכנו יחד לכיוונם, וברגע שהיינו מספיק קרובות היא "דרכה לי על הרגל" ונפלתי לכיוון ערימת הגברים שהיו כמובן שומרי נגיעה. באותו הרגע הם ברחו מהמקום כמו נמלים במנוסה".