טיסות יכולות לעבור בצורה חלקה יותר או פחות, צפופה יותר או פחות ונעימה יותר או פחות, הכל כתלות בגורמים שונים ובמאפיינים שונים. ישנה חשיבות רבה לדגמי המטוסים, כמות המקומות הפנויים במטוס, איכות הצוות והשירות ואפילו איכות הנוסעים שמסביב. כל אלה משפיעים במידה רבה על חווית הטיסה, ונוסעים רבים לא תמיד מודעים או ערים לעניין.
עם זאת, מרבית האירועים והמקרים האלה הם אקראיים במידה רבה, וכך יוצא שהיכולת לתכנן מראש את סט הגורמים שיחולו דווקא בטיסה שלכם היא קשה עד כדי בלתי אפשרית.
הכתבה פורסמה במקור באתר המתמידים
יחד עם זאת, בטיסותיי הרבות הבחנתי שישנם מספר טיסות, שבהם נתקלתי בחווית טיסה נחותה יותר בממוצע, ושאני משתדל בדרך כלל להימנע מהן עקב כך.
מאילו טיסות כדאי לכם בדרך כלל להימנע?
טיסות "דגל"
הסוג הראשון של הטיסות שכדאי לכם להימנע מהן, הוא טיסות דגל (Flagship Flights). טיסות דגל הינו מעין כינוי לסוג של טיסות שחברות התעופה מתייחסות אליהן כאל טיסות העלית, או הטיסות המרכזיות ביותר שלהן, כלומר טיסות בקווים הכי נחשקים, בשעה הכי נחשקת ובתנאים האופטימליים. זאת כמובן לא הגדרה מחייבת אלא משהו יותר "רך". בדרך כלל חברות התעופה מעניקות לטיסות הדגל את מספר הטיסה 1. לדוגמה: אל על LY 1 מתל-אביב לניו-יורק (JFK), אמריקן AA 1 מניו-יורק (JFK) ללוס אנג'לס (LAX), אמירייטס EK 1 מדובאי ללונדון הית'רו (LHR), טרקיש TK 1 מאיסטנבול לניו-יורק (JFK) וכו'.
לנוסעים רבים טיסות הדגל לא אומרות שום דבר מעניין או מרגש יותר מידי, אבל עבור נוסעים מתמידים יותר, צוות הטיסה ועובדי החברה, בדרך כלל "נהנות" טיסות הדגל ממעמד מעט יותר מכובד ויוקרתי. זה לא משהו שבדיוק אפשר לשים עליו את האצבע, אבל יש לזה ביטויים שונים, כמו למשל נטייה של חברות התעופה שטיסת הדגל לא תהיה זו שתתעכב אם צריך לבחור בין כמה אפשרויות. לכאורה זה טוב לא?
אז על פניו זה נשמע טוב לטוס בטיסה שנחשבת מעט יותר איכותית מאחרות, אלא שהבעיה עם טיסות הדגל היא שהן בדרך כלל הטיסות הכי "מוגנות" ושמורות, ולכן הן מושכות אליהן הכי הרבה ביקושים. ולכן, בדרך כלל, טיסות הדגל הן טיסות עמוסות, לעתים עד אפס מקום, בעוד שטיסות מקבילות אליהן (כמו למשל LY 27 לניוארק) יהיו פחות עמוסות ויותר מרווחות. לכן, מניסיוני, בממוצע, בחירה בטיסת הדגל משמעה בחירה בחוויה צפופה יותר בדרך כלל ופחות מהנה ונינוחה בקשת הרחבה של המקרים, גם אם פה ושם טיסות אלה נהנות מהגנות שונות.
טיסות אחרונות ביום
סוג נוסף של טיסות שאני ממליץ בדרך כלל להימנע מהן הוא טיסות אחרונות ביום. מדובר על הטיסות האחרונות בלוח הזמנים של חברת התעופה בכלל או ליעד הספציפי. למשל, הטיסה האחרונה ביום של אמריקן (AA) מניו-יורק לסן פרנסיסקו. לאורך היום ישנה כמות נכבדה של טיסות בין שני היעדים, ואת הרשימה סוגרת טיסת ערב מאוחרת, שממריאה בסביבות 21:00-22:00 ונוחתת בחוף המערבי ב-00:00-01:00 בלילה.
הבעיה בטיסה האחרונה ביום היא שמדובר בטיסה שאליה מתנקזים כל איחורי היום וזאת בשתי צורות: אחת, כל איחורי הלו"ז של אותו המטוס. למשל אם המטוס טס באותו היום הלוך חזור לפילדלפיה, בוסטון ובולטימור, והתעכב פה ושם, אז צבר העיכובים מתגלגל על טיסת הלילה לסן פרנסיסקו, מה שגורם לטיסות הללו לצאת לא פעם באיחור של שעה-שעתיים. השנייה, היא איחורי הלו"ז של נוסעים בטיסות המשך. בדרך כלל הטיסה האחרונה ביום "סופגת" אליה את האיחורים של מטוסים בטיסות שנכנסו לשדה התעופה ממקומות אחרים, וממתינה על הקרקע לעתים גם שעה-שעתיים נוספות כדי להספיק להביא את כל הנוסעים ליעדם הסופי, על מנת שלא יצטרכו לשהות על חשבון חברת התעופה ביעד הביניים.
להרחבה על הבעיות הקיימות בטיסה האחרונה ביום, לצד יתרון מסוים שיש בה, קראו כאן.
טיסות "תגבור" קטנות בקווים עמוסים
זן נוסף של טיסות שאני ממליץ לכם בחום להימנע מהן, הוא טיסות "תגבור" לקווים עמוסים, שיוצאות במטוסים קטנים. לדוגמה, בתקופה שאינה קורונה (מי זוכר כבר), אל על היתה נוהגת להוציא מספר טיסות יומיות לפריז (CDG) בבוקר ובצהריים, כשלעתים, בתקופות העומס, בקיץ או בחגים, היתה מוציאה גם טיסה שלישית ואף רביעית בשעות הצהריים. את הטיסות היומיות הקבועות (LY 323 ו-LY 325) אל על נהגה להוציא במטוסים רחבי גוף גדולים ומרווחים. לעומת זאת טיסות התגבור יצאו לא פעם במטוסי 737 קטנים וצפופים.
המשמעות היא שמדובר בטיסה דומה, ליעד זהה, אך עם חווית טיסה שונה לחלוטין. אי אפשר להשוות את חווית הטיסה ב-787 אל חווית הטיסה ב-737, מכל הבחינות.
כמובן שיהיה זה עדיף לטוס ב-737 הקטן אם הוא ריק יחסית על פני 787 עמוס לעייפה. אך עדיין, לא פעם טיסת התגבור היתה יוצאת אף היא מלאה עד אפס מקום, וכך קרה ששילמתם אותו הדבר אך קיבלתם הרבה פחות.
טיסות לשדות תעופה משניים
טיפוס נוסף של טיסות שאני בדרך כלל נמנע מהן, הוא טיסות לשדות תעופה משניים בעיר שבה קיימים מספר שדות תעופה. הדוגמה הטובה ביותר היא טיסות אל על ללונדון הית'רו (LHR) אל מול טיסות ללוטון (LTN). כאן מדובר על מקרה מובהק ביותר של טיסה נחותה מכל הבחינות. ראשית, הטיסות ללוטון יוצאות במטוסים צרי-גוף אל מול הדגמים רחבי-הגוף שיוצאים להית'רו. ושנית, לוטון הוא שדה קטן, לא נוח, לא כולל טרקלין איכותי ושירותי קרקע ברמה טובה ומספקת, מה שהופך את כל החוויה כולה לאירוע נחות בצורה משמעותית מאשר הטיסות להית'רו.
צריך בהקשר הזה לזכור גם ששדות תעופה משניים הם בדרך כלל שדות הבית של חברות הלואו-קוסט ולכן הדבר הופך חוויה של טיסת לגאסי למעין טיסת לואו-קוסט, רק בשל איכות השדה, תחושת ה"פרוביזוריות" של המתקנים, שירותי הקרקע הבינוניים לא פעם, תורים לא סימפטיים ועוד.
הכותב הינו נוסע מתמיד באל על במעמד פלטינה וטס כבר 15 שנים בעולם. באתר שפתח - "המתמידים" הוא משתף מהניסיון והידע שצבר בנסיעות שלו.