מאובקת, שוממה, משעממת. זה פחות או יותר המוניטין שיצא לערד, וזה לא מפתיע. כי עם שיק של עיירה נידחת שיש בה בקושי תחנת דלק וטלפון שעובד – איך לא יתפסו אותך כמיובשת?
אבל למציאות, כצפוי, יש תוכניות אחרות לחלוטין. בערד יש שלוש תחנות דלק, ובאחת מהן אפילו מתחם שופינג שווה, לאחרונה נפתח בה מלון בוטיק מרשים, ובכלל - שכשאת יושבת 600 מטר מעל פני הים עם נוף למצדה, יהיה קשה לטעון שאת לא אטרקטיבית.
רגיעון מדברי: מלון יהלים
מלון יהלים מתכנה מלון בוטיק, אבל יותר משהוא מלון, יהלים הוא סוג של פונדק מעוצב ואנין. בכניסה לא מחכה בל בוי, אין בריכה ושירות החדרים הוא הדבר האחרון שתקבלו. אבל הוא גם הדבר האחרון שתרצו. כי לפה באים בשביל להירגע, לפשוט את הלחץ של היומיום ולהתמסר לאווירה משפחתית, לשקט באמת, לנוף מדברי ולדגש על הפרטים הקטנים - העיצוב האישי ניכר בכל פינה ופשטות אלגנטית היא שם המשחק.
לכל אחד מעשרת החדרים יש מרפסת לנוף, וחוץ מזה הם מצוידים בפלזמה וכבלים, בפינת קפה קטנה, בג'קוזי באמבטיה ובעיצוב מוקפד. וזהו. אין מטבחון, או פינת בישול וגם לא מביאים לפה ילדים, חוץ מאלה של בעלת המקום שעוזרים לאמא באופן מסור.
מי שמחפש קצת אקשן יכול להזמין טיפול מהמרפאה הסינית שבקדמת המלון (בתשלום נוסף) או להשתתף בסדנאות שנערכות במקום. הנושאים: בריאות, מודעות ושזירת חרוזים, שתוציא אתכם תכשיטנים מדופלמים.
המסעדה של יהלים צמחונית, בדגש על אוכל בריא – והיא פתוחה לקהל הרחב. לאורחי המלון ארוחת בוקר בסיסית וטעימה כלולה במחיר החדר. לאחר מכן אתם ברשות עצמכם. ואם כבר ענייני עלויות: חדר ללילה עולה 490 שקל באמצע השבוע ו-600 שקל בסופ"ש. סוויטה תעלה 600 שקל באמצ"ש ו-720 בסופו.
איפה: רחוב מואב 72, ערד (על הדרך למלונות של ערד, מצד ימין, לפני הפנייה למצדה). להזמנות: דליה יהל - 052-6522718, yehelim@gmail.com.
היסטוריה מתמשכת: פאב מוזה
המוזה - הפאב המיתולוגי (והיחיד) של ערד, הוא היכל לחובבי ספורט ואספנות שאין לו תאריך תפוגה. חוץ מפלזמה ענקית הקירות מכוסים בפריטי ספורט, אלכוהול, או סתם שכיות חמדה. כולל התקרה, שמרוצפת בצעיפי כדורגל. חוץ מזה מתקיימות פה הופעות מזדמנות על במה קטנה במרכז החלל (דיוויד ברוזה, רונית שחר, בית הבובות, יהלי סובול, מאור כהן ועוד רבים ניסו ונהנו), ובין לבין תשמעו פה מוזיקת ניינטיז-רוק-ישראלי עליזה.
ברמת התפריט אין הפתעות (מפלטת גבינות ועד שוקוצ'ינו, מצלי בקר ועד חומוס עם פיתות), אבל האוכל טעים, ובעיקר מאוד מתאים לתפאורה. אבל בסופו של דבר הסיבה שבגללה מגיעים למוזה היא לא התפריט או הבירה מהחבית או המלצריות המאוד נחמדות, אלא האווירה הביתית, המזמינה והשמחה והתחושה שתודה לאל שיש מקומות שהזמן חס עליהם.
איפה: "מוזה פאב מסעדה", מתחם תחנת דלק דור אלון בכניסה לעיר (על כביש 31). טל: 08-9975555.
פינוק ממולח: חנות המפעל Sea of Life
אנחנו יודעים מה אתם חושבים – לא בשביל שופינג אתם יוצאים לטייל בערי מדבר מסעירות. אבל החנות הזאת במילא כאן, ובהתחשב בנסיבות הערדיות (דלות באטרקציות), הרי שהיא סוג של פרח נדיר וריחני במדבר. וזאת בכלל לא מטפורה.
מגוןן המוצרים על טהרת ים המלח שמסודרים על מדפי החנות, הכה בתדהמה אפילו את הגבר שבינינו. רוב הקרמים, מוצרי הבוץ, הפילינג ושאר ההפתעות מיועדים לייצוא, כך שבראש ובראשונה המקום משרה אווירת לוקאל-פטריוטית חזקה.
אבל החנות מרשימה גם כשאתה מקומי. מדפים על מדפים של מוצרי טיפוח איכותיים ואף חדשניים (החל מטיפול בכאבי פרקים ועד מסכת שוקולד להרזיה) לכל איבר בגוף, שערה, או פיסת עור שאתם יכולים להעלות על הדעת. גם לגברים. חלקם ארוזים יפה, חלקם ארוזים עוד יותר יפה, ורובם מריחים כמו גן עדן ומתומחרים בצורה שווה לכל נפש. וזה כבר טוב לעור הפנים.
איפה: Sea of Life, מתחם תחנת דלק דור אלון בכניסה לעיר (על כביש 31). טל: 08-9973677.
היסטוריה מתמשכת 2: גן לאומי תל ערד
תושבי ערד הם לא הראשונים שהבינו את הפוטנציאל העצום הגלום באזור. היו גם כמה כנענים שעשו את זה לפניהם. ובדיוק בגללם אנחנו מתגלגלים לכיוון תל ערד – אתר ארכיאולוגי שהיה עיר כנענית גאה לפני 2200-3150 לפנה"ס, ועיר ישראלית גאה לא פחות מתישהו בשנת 1200 לפנה"ס.
אחרי שיגבו מכם תשלום בכניסה (12 שקל האדם) ויאבזרו אתכם במפה של התל, תוכלו לחנות במקום נורמלי ואף ללכת לשירותים עם ניאגרה. אחר כך, תוכלו לצאת לסיור בין ההריסות שכולל הרבה אבנים מפעם ותחושה שהיסטוריה זה דבר זניח לפעמים.
במקום שני מתחמים: הראשון הוא העיר התחתונה, שבה גרו הכנענים, שנראית יותר כמו שכונה מאשר כרך (בעבר השתרעה על 100 דונם). המסלול המומלץ עובר בין שרידי בתי המגורים של הכנענים וחומת העיר (הרבה אבנים), שרידי ארמון המושל והשטחים הציבוריים (הרבה אבנים) וגם באר מים עמוקה למדי – 14 מטר, שגם היא מאבנים, אבל בצורת באר.
האזור השני הוא "תל המצודות" – שנמצא על גבעה גבוהה סמוך ל"עיר" והיה דריסת הרגל הראשונה של הישראלים. שרידי אחת המצודות שהוקמו שם במהלך השנים עוד קיימים, ומהם אפשר להשקיף על האופק הרחוק באמת. בראות טובה ודאי היינו רואים גם את האבנים של מצדה.
הסיור במקום לא לוקח יותר משעה באיזי, אפילו אם תעצרו למנוחה על ספסלי העץ שבין שני המתחמים (מומלץ) – מקום טוב להשקיף בו על מה שהיה פעם ולהרהר על הארכיאולוגים הנלהבים שיגלו את ההריסות שאנחנו נשאיר.
איפה: נוסעים על כביש 31 מערד לכיוון צומת תל, פונים ימינה לכביש 2808 – ורואים את התל מולכם (2 ק"מ נסיעה בערך).
וגם רומנטיקה: יין וגבינות במצפה גורני
ערד, כאמור, נמצאת במרחק יריקה ממצדה ומים המלח. וביניהם יש עוד המון מדבר ששווה לספוג. כמו למשל כביש הירידה שמוביל למערב מצדה, שבמספרים הוא 3199 ובפועל הכביש ללא מוצא הכי ארוך בארץ (מגיעים למצדה ועושים אחורה פנה).
לאורך הכביש הזה יש שלל תצפיות נוף הורסות ואטרקציות שמבוססות על אירוח מדברי (זמן במדבר, משעולי רחף, כפר הנוקדים) – ואפילו לא צריך ללכת ברגל. אפשר לנסוע לאורכו ולעצור מתי ואיפה שמתחשק. הנוף לא הולך לשום מקום.
בקצה התצפית חיכו שולחן, שני כיסאות, בקבוק יין ופותחן שהכין איזה בחור רומנטי למדי, כנראה בשביל מאוד להרשים מישהי. אז למרות שלנו אף אחד לא הכין מחווה נאה כזאת, הפנטזיה על זה הייתה תוספת נחמדה לטיול. בקיצור – אם אתם אנשים רציניים, תתארגנו על בקבוק קברנה ואיזה נשנוש, ותגיעו לשם לא אחרי 17:00, בשביל לראות איך השמש והירח מתחרים ביניהם על זכות השליטה בשמיים. רומנטיקה דביקה מובטחת.
איפה: כביש 3199, ואתם מלכי המדבר. עוד פרטים במרכז המבקרים ערד: 08-9954409.
