עד שהגיע נגיף הקורונה יצא לי לטייל לא מעט בעולם. במהלך הטיולים שלי בחו"ל התמקדתי בהרפתקאות מיוחדות כמו חציית האוקיינוס האטלנטי עם סירת מפרש ובטיולים במקומות נידחים במדינות כמו סורינאם, גייאנה וקייפ ורדה, מה שהוביל אותי ליצור בלוג בשם אוהדוונצ׳רס (Ohadventures).
המטרה שלי בבלוג היא להראות זווית אחרת של טיולים, לתת לאנשים השראה לנסות דברים שהם טרם ניסו ושמוציאים אותם מאזור הנוחות. פרט לתחום הטיולים אני שמח לשתף בדרך החיים הפחות מסורתית, כדי להראות שאפשר לבחור לעצמנו את מסלול החיים ולא בהכרח לבנות את חיינו על פי הציפיות של הסביבה מאיתנו.
כשהקורונה הגיעה לחיינו היא תפסה אותי בזמן טיול ארוך, בעודי משוטט במדינה טרופית באיים הקריבים שנקראת טרינידד וטובגו. בלי לחשוב פעמיים הבנתי שכשמשתוללת מגיפה עולמית כדאי להיות בארץ, אז ארזתי את הפקלאות וחזרתי הביתה.
בארץ הבנתי שאני צריך להתאים את התוכן שלי למצב הנוכחי וחלטתי ליצור תוכן על טיולים בארץ. באותו הזמן, קבוצת חברים, שהם גם יוצרי תוכן ובלוגרים, התאגדו במטרה לצאת לטייל בשביל הגולן והוזמנתי לקחת חלק.
בתקופת טרום הקורונה כל אחד מחברי הקבוצה שהתאגדה היה זרוק בנקודה אחרת בעולם, והבנו שכל עוד כולנו בארץ וכולנו אוהבים לטייל, למה לא לנצל את זה לטיול משותף? בכל זאת, מדובר בחבורה של אנשים שמטיילת כאורח חיים ולהישאר בבית זו משימה מאוד קשה עבור כל אחד מאיתנו.
למרות שזה נשמע מפתה, בהתחלה היו לי ספקות האם לצאת לטיול. פרט למזג האוויר החם והלא אידיאלי של יוני (התקופות המומלצות לטיול בשביל הגולן הן ספטמבר-אוקטובר או מרץ-אפריל כשמתחיל להיות נעים), ניסיתי להתמקד בפרויקטים אחרים בתקופה הזו.
לשמחתי, בסוף החלטתי להצטרף וזה השתלם לי. במשך שבוע שלם הלכנו, צחקנו, נהנו והכרנו אחד את השני, כמו שקורה בכל טיול שיוצאת אליו חבורה של אנשים.
אורך שביל הגולן הוא 130 ק"מ וניתן ללכת לאורכו במשך 5-7 ימים, הכל תלוי בכושר, בעצירות בשונות בדרך וברמת המוטיבציה של הקבוצה.
הנקודה הצפונית של השביל היא בקופות של אתר החרמון והננקודה הדרומית נמצאת ביער מבוא חמה במקום שנקרא עין תאופיק. אנחנו החלטנו לעשות אותו מצפון לדרום, אך יש שמעדיפים לעשות אותו בכיוון ההפוך, ופגשנו כמה כאלו בדרך.
אחד הדברים שהופכים את שביל הגולן למסלול מיוחד ומהנה הוא הגיוון בתאי השטח. בחלוקה גסה - בתחילת השביל נחשפים לשטח המבולדר והטרשי של החרמון, לאחר מכן עוברים ליד תלים ונחלים מרהיבים ביופיים בצפון הרמה ומסיימים באזור שטוח וחקלאי מעל נופי הכנרת.
סיבה נוספת שבגללה שביל הגולן מאוד מומלץ להליכה היא המפגש עם האנשים המקומיים בדרך. בין אם זה הכפרים הדרוזים בחלקה הצפוני של הרמה, הקיבוצים הרבים שממוקמים לכל אורכה והיישובים המעורבים שמפוזרים בה. המפגש עם האוכלוסייה לאורך השביל תמיד מייצר עניין בעיקר לאור אורח החיים השליו והייחודי שמאפיין את מי שגר באזור זה של הארץ.
יתרון נוסף בשביל והדבר העיקרי שאיפשר לנו לטייל וליהנות בתקופה כל כך חמה של השנה, הם מקורות המים הרבים לאורך הדרך. בין אם זה נביעות טבעיות, בריכות קצינים או נחלים זורמים, בכל יום מצאנו לפחות מקור מים אחד לעצור בו, לצנן את הגוף ולשתות קפה.
מבחינת רמת קושי ניתן להגדיר את שביל הגולן ברמה בינונית. אמנם מדובר בכמה ימי הליכה רצופים, אך תוואי השטח השטוח יחסית והאפשרות לעצור לאורך הדרך במכולת ולהצטייד מחדש, מקלים מאוד על התנאים ומונעים מהשביל להיות מיועד רק להולכים מקצוענים.
אם גם אתם רוצים לצאת לטייל בשביל הגולן, אלה הדברים שכדאי להקפיד עליהם:
- להצטייד בתיק נוח עם מערכת גב ונעלי הליכה תומכות ונוחות - זאת לאור ההליכה המרובה.
- לקחת אוכל בתיק ליומיים וכל פעם שנגמר להצטייד ביישוב בדרך. מומלץ לתכנן את הנקודות הללו מראש.
- לוודא בתחילת כל יום איפה נקודת מילוי המים הבאה ולהתכונן לפיה.
- להסתכל על המפה או באפליקציה, תלוי עם מה מנווטים, על המעיינות שלא נמצאים רק על תוואי השביל עצמו אלא גם בסביבתו. יש כמה מעיינות יפהפיים שלא עוברים בהם אבל שווים עצירה, כמו עין מוקש או עין פארס.
- לא לזלזל בקור של רמת הגולן בלילה, גם בקיץ. למרות שהיה אמצע יוני, היה לנו קר בלילות.