מסירחון וזוהמה - למקום עם האווירה הכי טובה בארץ

עד לפני כעשור לא היינו חושבים לרגע להעביר את זירת הטיולים והבילויים שלנו מהלב הפועם של ירושלים אל סמטאות השוק האפרוריות כשריח הדגים, החמוצים ושאריות הירקות המרקיבים מתבוססים על הרצפה ומתמזגים עם הבירה המקציפה לנו בכוס. והיום, מחנה יהודה הוא השוק הכי פופולארי וסקסי בארץ, ואם לא טעמתם חמוצים אצל "צדקיהו", גבינות אצל "באשר" ופיצוחים אצל "עמדי", לא דפקתם על הסירים ורקדתם על השולחנות של "מחנה יהודה", כאילו לא הגעתם לעיר. כל שכן עכשיו, כשהשוק הכי ססגוני הפך לאתר תיירות לוהט ולסמן הימני לכל השוקים בארץ, חוגג 100 להיווסדו. מזל טוב.

> הגיע הזמן: שווה לבקר בירושלים, במיוחד בקיץ

> הפכו למיינסטרים: סיבוב בשוקים הכי טובים בארץ

יריית הפתיחה לתחילת החגיגיות נורתה בשבוע שעבר עם עשרות הופעות של טובי הזמרים והאמנים הירושלמים, שבאו לעשות כבוד לשוק ולהופיע בין הדוכנים והסמטאות, והשמחה הייתה גדולה. אבל מיד צצו גם המלעיזים שעוד בטרם הדליקו את הנרות על העוגה פקפקו במספר העגול. האומנם 100? תלוי את מי שואלים.

יש מי שטוענים שהשוק הוא בן 101 ולא חגגו לו אשתקד בגלל הקורונה. יש שהגדילו וציינו שהחגיגות הן בכלל פופוליזם זול של טרום הבחירות המוניציפאליות, שצפויות להיערך בנובמבר הקרוב. ויש את החברים בקהילת הפייסבוק של ירושלים, שקיימו דיון בלוקאל פטריוטית, ובראשם הסופר הירושלמי דוד מונשיין, שכתב: "מחנה יהודה הוא הרבה יותר מ-100 שנה, תעשו חשבון. השוק נוסד בשנת 1887 (תרמ"ז) ונקרא על שם יהודה נבון, אחיו הבכור של יוסף נבון, ממקימי השכונה שמת בדמי ימיו". והוא מוסיף: "השוק החל בתקופה העות'מאנית בסוף המאה ה-19 כשבמקום היה מגרש גדול וריק. מי שהקים את השוק היו בעיקר ערבים ואיכרים שהביאו תוצרת חקלאית למכירה במגרש, שהפך אט, אט לשוק פעיל ומסודר. הצלחת השוק הייתה נעוצה בדבר מרכזי וחשוב באותם ימים: יושבי הנחלאות ותושבי הכפרים הערביים הצליחו לחסוך לעצמם את ההליכה המייגעת עד לשוק של העיר העתיקה. השלטון העות'מאני, ששלט בארץ באותה תקופה, לא התעניין בפיתוחו של השוק ולכן גם לא טרח לדאוג לתשתיות כמו בורות ניקוז וספיגה, והאיכרים והערבים שעבדו במקום נאלצו להציב לעצמם סככות מעץ ומפח. השוק", הוא מציין, "עבר למקומו הנוכחי בתרפ"ג (1923), בעקבות הפרעות שפגעו ביהודים ובשוק שפעל ליד שער יפו".

בתחילה הרוכלים מכרו את מרכולתם על הרצפה ועל ארגזים במגרש ולירו, שהיה שייך למשפחת ולירו, מעשירי העיר. השוק היה מבולגן ולא מאורגן והבריטים שהגיעו לארץ, הניחו לו תשתיות של מים וביוב ונתנו לו הכרה כשוק רשמי. בקיץ של 1922 חל המפנה, כאשר 38 משפחות התאגדו וקנו ממשפחת ולירו את המגרש, שוק מחנה יהודה הרשמי יצא לדרך. על כך יעידו המסמכים שנחשפו לאחרונה בארכיון הציוני, שם התגלו הסקיצה של סידור הדוכנים בשוק, שתכנן האדריכל צ'ארלס רוברט אשבי, וכן החוזה עם חתימות הסוחרים.

רבותי, מהפך

השוק הירושלמי ידע הכל – תקופות קשות של מתיחות, טרור ופיגועים, מול ימי שמחה וריקודים כשבית"ר ירושלים לקחה אליפויות וגביעים; נטישת הקונים לטובת המרכולים הממוזגים' מול ימי בחירות סוערים עם פוליטיקאים שבאו ללחוץ יד. אך נדמה שהמהפך האחרון והגדול שהוא חווה בעשור האחרון משנה את פניו לצמיתות ודוחק החוצה את הסוחרים והלקוחות הוותיקים.

את המהפך של השוק הוביל אלי מזרחי ז"ל, לימים ראש ועד הסוחרים ומי שב-2017 הדליק משואה כאות הוקרה לחזונו ופועלו בשוק. לפני כ-15שנים פתח מזרחי אספרסו בר קטן בלב הבסטות והסוחרים הרימו גבה – "מה לנו ולזה"? בהמשך הצטרפה אליו מורן, בתו הקונדיטורית, שהוסיפה לחנות כלי אפיה, קצת עוגות ומאפים, והקפה הקטנטן הפך לבית קפה אופנתי ונחשק. המהפך ושינוי אופיו של השוק המשיך עת צצו ברחוב האגוז בוטיקים סטייליסטים, חנויות מעצבים, תכשיטנים, אמנים וקרמיקאים. ובין קנייה של עגבניות, תבלינים ודג לשבת, אפשר היה להעמיס לסל גם שמלה מעוצבת, צעיף רקום, תכשיט מקורי וכלים אמנותיים.

שלב ב' בהתפתחות השוק היה באוגוסט 2009, אז הגיעו השפים אסף גרניט ואורי נבון, פתחו את מסעדת "מחניודה" המהוללת שלהם, ולאחריהם הגיע צונאמי קולינרי של מסעדות, ברים ובתי הקפה, ובהמשך גם מלונות, שנפתחו לצד המסעדות העממיות והחמארות הוותיקות של המקומיים. "בפעם הראשונה התחלנו לראות כאן קהל בורגני שמגיע לשוק. אנשים ממעמד גבוה שמטיילים כאן בין הלקוחות. הפער היה מאוד ברור - הם באו בשביל חוויה אחרת ממה שהתרגלו כאן", סיפר אז עזורה, בעקבות גל ההצלחה של מזרחי וגרניט.

גם "באשר" היה מי שתרם לשינוי הגדול, כשהפך את החנות שבה מכר חלב וגבינות פשוטות למעדניית בוטיק נחשבת ולאימפריה ארצית, שעל מדפיה 1,200 גבינות כשהכוכבת היא גבינת כמהין שנמכרת ב-800 שקל לק"ג. אנקדוטה מעניינת לגבי מיקומה של באשר היא החנות שהייתה שם עשרות שנים קודם, וסגרה מעגל – חנות הגבינות והדגים של "רפאל נחמיאס", סבה של הסופרת שרית ישי לוי, שהשוק והחנות שימשו לה השראה למעדנייה של רפאל ארמוזה ובניו. הם מככבים ברב המכר שלה ובסדרת הטלוויזיה המצליחה "מלכת היופי של ירושלים".

באוקטובר 2016 החליט מזרחי לסגור את הקפה בשל שחיקה ועייפות. גם המעצבים והבוטיקים קיפלו את הבגדים וחלקם עברו לקניונים האופנתיים. את החנויות הריקות כבשו במהרה המוני מסעדות, מזללות וברים והשוק קבל וייב של מועדון לילי פתוח ושמח. בין הסמטאות הצפופות ועל הבר מתחככים המקומיים לצד תיירי השפלה, תיירי החו"ל, קבוצות "תגלית", בני ישיבות, נסיכות אולפנה, חרדים, חיילים בחמשוש ומתלהבים שעפים על הגרוב והסטייל. הרעש, ההמולה והצבעוניות של שעות היום הם כעין וכאפס לעומת חגיגות הלילה השמחות שמגיעות לשיאן בחצות הליל שבין חמישי לשישי, ונמשכות עד היום.

רעידת אדמה מגדרית

מהפך משמעותי נוסף, ואם תרצו סוג של רעידת אדמה מגדרית, הייתה כניסה של אישה להנהלת השוק, שהפכה לפני ארבע שנים ליו"ר ועד סוחרי השוק והראשונה בארץ שעמדה בראש שוק וסוחרים. קוראים לה טלי פרידמן והיא שפית, דינמית ומלאת אמביציה, ומי שמובילה את חגיגות ה-100, במסגרתו הרימה בשבוע שעבר כנס בינלאומי ראשון מסוגו בעולם אליו הגיעו משלחות ומנהלי שוקים מרחבי העולם. כך, הגיעו לכאן מהבוקרייה בברצלונה, מהבורו מרקט בלונדון, מקיוטו שביפן, ממקסיקו סיטי, מהשוק של בנגקוק ומהשוק של פירנצה, שהם מייסדי איגוד השוקים הבינלאומי העולמי. "במהלך הקורונה יצרתי קשרים עם נציגי שוקים מהעולם כדי ללמוד ולהבין מה קורה ואיך מתנהלים איתה" מספרת טלי. "לקראת ציון 100 לשוק הזמנתי אותם לחגוג אתנו והם הגיעו בשמחה והסוחרים והשוק היקר שלנו זכה להכרה בארץ ובעולם בזכות מי שהוא. יצאנו מהכנס עם מסקנה שהדבר הכי חשוב לעשות הוא לפנות ביחד לארגון אונסק"ו שיפעל למען שימור השוקים בעולם כי אחרת לא יהיו לנו שווקים. זו הייתה ועידה ראשונה מסוגה בעולם, שפתחה מסורת, והעידה השנייה תתקיים בשנה הבאה בפירנצה".

איך התחיל הרומן שלך עם השוק?
"הרומן התחיל במקרה לפני 17 שנה. לאחר שנים במטבחים היה לי קשה לשלב את העבודה עם גידול הילדים. עזבתי לטובת הוראה, לימדתי בישול ואפיה, אבל חסרה לי התשוקה למטבח, אז לקחתי את התלמידים לסיורים בשוק, להכיר וללמד אותם על חומרי גלם. סיור של שעתיים גלש לשבע שעות והבנתי שזו הדרך והאהבה שלי להעביר ידע. התחלתי לערוך סיורים קולינריים בשוק והייתי אז הראשונה והיחידה שפרצה את הדרך לאחרים. היום, הבדיחה של אנשי השוק היא איפה שלא תזרוק תפוח הוא יפגע במדריך טיולים. במקביל חיפשתי מקום משלי בשוק, שהוביל אותי לגלריית "שודדי י-ם" של האמן יורם אמיר ז"ל, שהיום אני מצטמררת על סגירת המעגל עם יורם, שהיה גם הוא יו"ר השוק. שיפצתי את הגלריה והפכתי אותה לאטלייה – סטודיו לסדנאות בישול וארוחות שאני עורכת על גג המשקיף לשוק".

איך הסוחרים קיבלו את העובדה שאת היו"רית שלהם ?
"כמו שקבלו אותי ברגע הראשון שהתחלתי לעשות סיורים – בחיבוק גדול. אני גאה בסוחרים, ובניגוד לתדמית שהם קשוחים ומחוספסים, גיליתי שהם אנשים בעלי גמישות מחשבתית גדולה ביותר. הם יודעים להתמודד עם קשיים ואתגרים בצורה ראויה להערכה, והם השראה ומודל לחיקוי לעסקים איך עושים שינוים והתאמות בדרך נכונה.

"עם פרוץ הקורונה מוניתי על ידי ראש העיר משה ליאון ליו"ר הזמנית של ועד סוחרי השוק. אישה בתפקיד לא היתה מובנת מאליה אבל זו הייתה ההזדמנות שלי להציג בפניהם את התוכניות וההישגים שהבאתי לשוק בזמן קצר. נלחמתי בחוד החנית של המאבק לפתוח את השוק בזמן הקרונה והסגרים, והיינו הראשונים שנפתחנו. לאחר חצי שנה התמודדתי בבחירות דמוקרטיות והיה ברור לסוחרים שאני כאן כדי לייצג אותם נאמנה. נבחרתי לחמש שנים, ארבע כבר מאחורי ויש לי עוד משימות ומטרות שלא סיימתי. המטרה הגדולה היא לייצר איזונים נכונים בין חיי היום לחיי הלילה בשוק ולשמר את המרקם העדין בין מסחר לבין תרבות ובילוי למען הדורות הבאים".

מה השלב הבא בהתפתחות של השוק?
"בשנה הקרובה אנחנו הולכים לקראת שיפוץ. המרצפות יוחלפו, החזיתות ברחוב מחנה יהודה, בקטע שבין יפו לאגריפס, יעברו מתיחת פנים ושינוי בנראות, הגג יעבור תיקון יסודי, וכך גם התשתיות, שיזכו לטיפול עומק. מדובר בהשקעה עירונית של מיליונים במטרה לשמר ולתחזק את השוק ולהביא לתודעה את חשיבות תרבות השוקים בארץ.

"אנחנו מקווים לקבל יותר תקציבים מגופים ממשלתיים, שיבינו את ערכם של השוקים, ובמיוחד של מחנה יהודה כגורם תיירות משמעותי, שמגיעים אליו כ-4 מיליון מבקרים בשנה".

וחגיגות ה-100 ממשיכות?
"יש לנו תוכניות לחגיגיות שיתפרסו לאורך השנה, ובמרכזן כנס סוחרים גדול והצדעה לכל סוחרי השוק לדורותיהם. לאור הצלחת מופעי המוזיקה שהתקיימו בשבוע שעבר ברחבי השוק, נערוך אירועי תרבות ותוכן נוספים, עליהם נכריז בקרוב, כשהמטרה היא לשלב בעשייה אמנים ואומנים תושבי ירושלים, וכן כאלה שיוצרים במרחב השוק. בין השאר יתקיימו הופעות של 'עורפה' שתעלה להקת המחול של קטמון, וכן מופעי וידאו ארט של האמן אריק פוטרמן, שגר ויוצר במרחב השוק, שיצירתו '100 שנים ב-100 שניות' הוצגה בפתיחה ותמשיך לעלות במהלך השנה.

"אנחנו ממשיכים גם עם פרויקט האמנות בשוק, שהחל לפני חמש שנים, ויצרנו שיתוף פעולה עם סלומון סוזה, אמן גרפיטי שעבודותיו מפארות את הקירות ואת תריסי החנויות. במסגרת הפרויקט סוזה מצייר פרוטרטים ומנציח את האנשים, הדמויות והסוחרים שעצבו את השוק לאורך השנים, בהם עזורה של המיצים ועזורה של הסירים והפתיליות , מנו מהשש-בש והקפה בשוק העירקי,  ובכורה ומאיר-אליהו בנאי, ההורים של שושלת בנאי. בנוסף, בסוף החודש יחלו העבודות על יצירת גרפיטי ענק בגובה 14 מטר, שינציח את מאה השנים של השוק על הקיר החיצוני של 'עץ חיים' – המלון החדש שעומד להיפתח בקרוב בפינת הרחובות יפו ועץ החיים. הציור עצמו יושק בטקסיות לקראת החגים".

5 תחנות חובה בשוק מחנה יהודה

1. את הבוקר אני פותחת עם קפה קורטדו (דאבל שוט של אספרסו עם חלב מוקצף) בקפליקס רוסטרס, ברחוב האפרסק, וממשיכה עם אפוגטו בשוק-קפה, באותו הרחוב.

2. אני אוהבת לטייל בין הפיאצות של השוק העירקי והשוק הגרוזיני, לראות את החבר'ה שמשחקים שש-בש בפרלמנט של מנו, וליהנות מתנובה בלאדית וחומרי גלם ייחודיים שאפשר להשיג רק שם.

   

3. המעדניות והחמוצים של באשר, צדקיהו, דוגה ואיבגי.

4. לשבת בפרלמנט של ג'ימי ברחוב האשכול. גם אם לא יושבים שם שווה להציץ פנימה ולראות את הקסם של התמונות ההיסטוריות, והתמונות של האמנים, הזמרים והבימאים משנות השמונים ואחורה בזמן, שפקדו את השוק. המקום קטן וצפוף ומעניין לראות את האינטראקציה של אנשי השוק עם התיירים.

5. להסתובב בשוק ולמצוא מקום אותנטי לאכול. בין האהובים עלי – המאפים של אישטבח, הפיתות של דיווני, השווארמה בלאפה דקיקה בדונר הטורקי של אקה, והפיצה והפסטה ריקוטה של פלורה. לסיים את הלילה בבר השכנה או בדקל, של קבוצת מחניהודה, עם האווירה האינטימית והמנות הקטנות.

• חופשה
• ירושלים
• שוק
• שוק מחנה יהודה