ת.ז.
שם: חימינה איבניאס
גיל: 23
מה עושה בחיים? מעצבת גרפית וצלמת.
מאיפה את מגיעה? מקסיקו סיטי, מקסיקו
לאן את הולכת? "כרגע אני בתל אביב ואני מתכננת לבקר עוד בפטרה ובסיני".
מה הפז"מ שלך בארץ? "הגעתי בתחילת חודש מאי ואני נשארת עד תחילת אוגוסט".
איפה את ישנה? אברהם הוסטל.
בידוק בטחוני מקיף
למה דווקא ישראל?
"לפני שנה ישבתי בחדר שלי במקסיקו ורשמתי שמות שונים של מדינות בחיפוש ברשת. כשרשמתי ישראל עלו לי מלא תגובות שליליות ומילים כמו 'הפצצה', 'מלחמה'. פתאום נפל לי האסימון שכמו שאצלכם בטח חושבים שמקסיקו זה זה סוחרי סמים ורציחות, ככה אנחנו חושבים עליכם. החלטתי שאני רוצה לבחון את ישראל בעצמי ולא להקשיב לתקשורת. הגעתי כדי להתנדב כאן כצלמת".
מה היתה המחשבה הראשונה שלך כשיצאת משדה התעופה?
"כבר בביקות העלייה למטוס במקסיקו שאלו שאלות כמו: 'מה את מחפשת בישראל', 'מה יש לבחורה צעירה לעשות שלושה חודשים בארץ'? בגלל זה איחרתי את הטיסה ונאלצתי לחכות 30 שעות לטיסה הבאה. אחרי הפתיחה הלא טובה, כשהגעתי לכאן התרשמתי מאוד מהרכבת והבנתי שאני נמצאת במקום אחר ומיוחד. הכל היה בעברית, ממש רחוק מתדמית של בירת ההיי טק עולמית".
מה הדבר הכי שווה שקרה בטיול שלך עד עכשיו?
"כבר בערב הראשון שלי כאן הרגשתי בבית. כולם גרמו לי להרגיש רצויה. גם המקומיים וגם התיירים ממדינות אחרות".
ומה הדבר הכי גרוע?
"שכרתי אופנוע ועשיתי תאונה על אלנבי".
איזה מילים בעברית את כבר יודעת לדקלם?
"'דוגרי' ו'תודה רבה', אבל המילה שאני הכי אוהבת - 'סבבה'. אני חושבת לקעקע אותה לפני שאני עוזבת. אני אוהבת גם 'הופה' שכולם אומרים כל הזמן".
אם היית יכולה, מה היית משפרת בישראל?
"אני שונאת ואוהבת בו זמנית את גישת ה'דוגרי' שלכם. הרבה פעמים היא מאוד מכאיבה ולפעמים היא גם באה בטוב".
מה היית לוקחת מכאן בחזרה למדינה שלך?
"בחור ישראלי. סתם, כנראה שערימות של טחינה".
רגע, אז מה עם הגברים באמת?
"לפני שהגעתי לכאן שמעתי עליהם סיפורים איומים ושהם משחקים אותה קשים להשגה. האמת היא שפתחתי כאן טינדר והגברים מתייחסים אליי מקסים. היו לי רק חוויות טובות ונעימות והרגשתי נוח עם כולם".
בשורה התחתונה
"אני אוהבת אתכם ואוהבת את ישראל. ישראל היא מדינה מגוונת, חיה וכאוטית".