אחרי שגררתי את הילדים שלי כמעט לכל אטרקציה אפשרית, למדתי מהם שלפעמים פשטות היא מילת הקסם. בפארק החדש בהרצליה נהננו מהמרחבים הירוקים, מהאגם הגדול, ממתקני השעשועים המלהיבים וכמובן מבית הקפה שמשקיף על הכל. וכל זה בלי להוציא שקל
עזבנו את העיר למענה. מוותרים על הסיכוי להזמין טייק אווי ולקבל אותו חם. על מרחק ההליכה מעזריאלי, על שעת שינה בבוקר לטובת הפקקים. על העזרה הצמודה של סבא וסבתא. אבל סוף סוף יש לנו חצר משלנו. חתיכת אדמה שאנחנו משלמים בגללה משכנתא חודשית שמשפיעה באופן ישיר על איכות הבשר המתמנגל בה פעם בשבוע לפחות. ובכל זאת, אחרי שנים של פנטזיה משפחתית משותפת, הגשמנו את החלום של כמעט כל משפחה ישראלית ממוצעת, ועברנו לבית פרטי עם חצר אמיתית.
הדשא של השכן ירוק יותר
רוצים לשמוע משהו? אתם יכולים לשתול דשא אפילו בחדר השינה הפרטי שלכם, זה עדיין לא ימלא את החלל האמיתי: פארק שכונתי. פארק רחב ידיים, עם מתקני הרפתקאות ושעשועים, מסלול רכיבה והליכה, משטח החלקה, אגם קטן עם איזה ברבור לבן או דג זהב בשביל הרגעים הקטנים, והמון שמיים. פארק שבו אפשר לפגוש חברים גם אם לא קבעתם מראש.
פארק כמו שיש לרעננה, רק בלי הגדר המכוערת והזיכרונות הרעים מהסלקציה שעשו שם כשגבו תשלום מתושבי חוץ. כזה, שרק ראש עיר שהיא אישה יכולה לחלום ולהגשים. שלא תבינו לא נכון. אני באמת מלאת הערכה להרצל, שעמד על המרפסת ופינטז מדינה. אבל איך שהוא, חלומות, אותי, לא הובילו לשום מקום. מי שכן הצליחה להרים אותי מהכורסא ולגרום לי לחגור את שני ילדי במושב האחורי, מתעלמת ממחאתם הקולנית, היא דווקא אחת בשם יעל גרמן. ראש עיריית הרצליה. אותה עיר שנקראת על שם הגבר השעיר והחולמני שעמד על המרפסת. אז היא הבטיחה פארק- והרימה פארק. ועוד איזה פארק.
ירוק ומטופח
פארק, או לונה פארק?
דמיינו, כרי דשא רחבי ידיים, ירוקים וצפופים שנראים לקוחים מהביקור האחרון והיחיד שלנו בסקוטלנד. דמיינו שלולית חורף מקסימה שמשהו דאג לשמר ולשלב אותה בתכנון העירוני המרהיב, אחת משלוש שלוליות החורף הגדולות האחרונות שנשארו בארצנו השחונה. דמיינו ציפורים וצמחי בר, שמישהו דאג לשמר אותם ולהגן עליהם מפני ציפורני הקבלנים שוחרי הטרף. ציירו בדמיונכם, שבילים מקסימים מתפתלים דרך המדשאות המטופחות, אגם קטן וציורי ובו דגים שמנמנים ומדושנים, שבילי אופניים משופרים, שבילי הליכה וריצה מרופדים בגומי בולם זעזועים, אומגה משגעת שמיועדת לחובבי האקסטרים, וגולת הכותרת? מתקן ענק, מרהיב, מתוכנן בקפידה וגאוני שעשוי מקשה אחת המאפשרת גם לקטנטנים וגם לגדולים של ממש להיבלע בתוכו ולא לרצות לצאת לעולם. מדובר במן רשת מסועפת ומפוארת שמתחברת בגשרי חבלים, מגלשות, מתקני טיפוס שונים ומשונים ובעיקר מתפתלת דרך מעברים רחבים ונוחים שמאפשרים גם לנו המבוגרים האחראיים לעקוב במידת הצורך אחר החבר'ה שיכולים לבלות במקום שעות על גבי שעות.
המקום להכיר חברים חדשים | צילום:
שירלי אהרון
לא מאמינים? בבקשה. הגענו למקום פעמיים. פעם אחת בשבת אחר הצהריים, מופתעים למראה שפע האפשרויות שנפרש לפנינו, מבינים עוד מהחנייה, ששעתיים, לגמרי לא יספיקו כדי למצות את המקום המדהים הזה. אז הבטחנו, נשבענו, התחננו שאם הם יואילו לחזור לאוטו, אנחנו נחזור שוב, במשך השבוע. וקיימתי. לקחתי אותם שוב ביום רביעי שעבר. הגענו בשעה אחת וחצי בצהריים מצוידים בסל פיקניק מדוגם. חזרנו הביתה בשבע וחצי בערב, כשאני שוב, מתחננת, מבטיחה, נשבעת שנחזור שוב.
טבע במקום נדל"ן | צילום:
שירלי אהרון
אוספת ראיות
למי שעדיין לא השתכנע, כדאי אולי להזכיר, שהשניים שלי, כבר בילו בכל גן חיות אפשרי, בכל אטרקציה שהיא ובכל מרכז מבקרים. אם להודות באמת, האטרקציה הכי מלהיבה עבורם בימים אלו, היא לרבוץ בשבת בבית, ולנתק את הטלפונים. יום אחד, הם יאשימו אותי שאילצתי אותם להיות שפני הניסיון של ערוץ החופש ב-mako. כשהרגע הזה יגיע, אני אשלוף את התמונות שלהם מפארק הרצליה ואנופף בהן מול הפסיכולוג החמוץ ואכריז: "מוצג מס' אחד מטעם ההגנה": עשיתם חיים לא נורמאליים ועכשיו אתם מקטרים.
יחד עם בית הקפה המקסים שמשקיף על כל מתחם ההרפתקאות הקסום הזה, פארק הרצליה, הוא ללא ספק, המקום המושלם לבלות בו שבת או יום שלם ומופלא. אז נכון, שמאז שיש לנו חצר משלנו, אנחנו כבר לא זקוקים למתקני המנגל שבמקום כדי לעסוק בספורט הנפנוף הלאומי, אבל היי, אם משהו מחפש אותנו בשבועות הקרובים, כדאי לו להתחיל שם, במקום המדהים הזה, שמאפשר בעידן של מיתון להורים לשתות קפה בשקט ולילדים לבלות לגמרי בחינם.
אמא, באים גם מחר? | צילום:
שירלי אהרון
כרטיס ביקור
אמא מתי מגיעים?: פארק הרצליה (יוסף נבו במזרח, שדרות בן-ציון מיכאלי מדרום, שדרות בגין בצפון ונתיבי איילון במערב.) הכי פשוט זה להגיע לקניון שבעת הכוכבים ולהמשיך כמה מטרים עם הכביש עד שרואים את הפארק. אמא יש צ'יפס?: פארק קפה. תפריט מגוון למדי ומחירים יותר מסבירים. ארוחת בוקר שמוגשת לאורך כל היום והשבוע במחיר יותר מהוגן של 39 ₪ כוללת גם שתיה חמה/קרה מומלצת ביותר. הכי חשוב – בית הקפה משקיף ישר על איזור המשחקים. אמא משעמם לי: טוב, את המילה משעמם לי, לא תשמעו בפארק הרצליה. אבל בכל מקרה, מומלץ מאוד לא לשכוח להביא אופניים, רולר, או כל בעל גלגלים אחר. אה כן, ומצלמה... אמא אפשר שקל?: חינם. לגמרי חינם. תודות בכתב אפשר ומומלץ לשלוח לחבר הכנסת דב חנין שהעביר את החוק שאוסר על גביית תשלום כניסה לפארקים ציבוריים, וכמובן לגב' יעל גרמן ראש עריית הרצליה שלמדה אותנו שלחלום זה מצויין, במיוחד כשיודעים איך להגשים.
