ירושלים - איזו עיר נפלאה: קדושה לצד אורבניות, ערבים לצד חרדים, שלג לצד פקקי ענק בכניסה. כל כך הרבה דברים יכול לעשות תייר שמגיע מהארץ לעיר הבירה, כל כך הרבה דברים שהתבקשתי לא לעשות. "התייחסי למלון כעיר והישארי בתוכו. אין ירושלים", נאמר לי. סבבה. אם אין ירושלים, אולי אפשר לבטל את הבחירות הקרובות.
24 שעות ב"אמריקן קולוני" הן לא אתגר גדול לבחורה שמסוגלת להישאר גם שבוע בגבולות הבית שלה, בתנאי שיש לה מספיק פרקים של "חוק וסדר" על המחשב, אבל עם כל הכבוד לאהבתי הגדולה לרביצה מול הטלוויזיה וטייק אוויי של "דומינוס", לא בשביל זה לקחתי חברה לנסוע איתי עד ירושלים. בלי שום חומרים שעלולים להסיח את דעתי על המחשב, יצאנו לדרכנו, אל מזרח העיר. מפחיד? לא מפחיד. הנה וידוי כואב: אפילו לא השתמשנו באוטו כדי להגיע לשם ולא קרה לנו שום דבר רע, חוץ מזה שהיינו צריכות לעזוב באיזשהו שלב. תמימות שכמותנו, עד שלא שאלו אותנו, בכלל לא חשבנו שיש סיבה לפחד.
עוד ב-mako חופש:
איפה אתם בחג: וילות נופש מושלמות לפסח
צפו בתופעת טבע מדהימה: מפלי הדם באנטארקטיקה
דיילים ודיילות חושפים: סיפורי זוועה על הנוסע הישראלי
המקום: "אמריקן קולוני" הוקם בסוף המאה ה-19 על ידי קבוצה של אמריקאים ושוודים פרוטיסטנטים שהגיעו למקום כדי למצוא שלווה ואם אפשר - גם את ישו על הדרך. ההיסטוריה הענפה של המלון מוצגת בארכיון בו הם מתגאים במיוחד ובו נמצאים עשרות פריטי אמנות וצילומים ומעל למאה אלף מסמכים שמתעדים את חיי הקהילה, שהתנהלה כמו קומונה והחלה לארח אנשים במה שנהפך ברבות השנים לבית המלון שנמצא שם היום.
כנאמנות למסורת (לא הקומוניסטית לצערנו), עד היום פועל המלון כמושבה קטנה בתוך עיר והם עושים את זה לא רע בכלל. כשיושבים על שפת הבריכה (שלא פעילה בחורף) וכל מה ששומעים זה את המסגד הקרוב, ירושלים מרגישה כמו תפאורה שנוצרה במיוחד למקום. ב"אמריקן קולוני" יודעים לגרום לאורחים להרגיש שהם נמצאים באי שמתנהל גם מחוץ לסביבה בה הוא נמצא. זה הזמן לשפשף את האנגלית שלכם.
החדרים: כמאה חדרים קיימים בבית המלון ואולי בגלל שזוהי לא עונת התיירות ושחלק מהחדרים בשיפוץ, הם הרגישו לנו הרבה פחות. כל החדרים מצוידים בטלוויזיה, אינטרנט ללא תשלום, כספת, חלוקים ונעלי בית ומאפשרים גישה לשירותים שמציע המלון: סאונה, חדר כושר, ארוחת בוקר ובריכה. במקום קיימים תשעה סוגי חדרים, כולל כאלו שמותאמים במיוחד לשהיות ארוכות. ככל שהמחיר עולה, כך גם הרמה של החדרים. הסוויטות כבר מצוידות במרפסות שפונות כולן אל בית המלון (כמו שאר החלונות בכל החדרים).
אנחנו התארחנו בחדר מסוג "קלאסיק פאשה" שלמרבה אכזבתנו לא הכיל מרפסת. האכזבה שכחה ברגע שנשכבנו במיטה. הלוואי וכל החיים היו מורכבים מהחומר של המזרן הזה.
מה אוכלים: שמה של ארוחת הבוקר של המלון יוצא למרחקים ואפשר להבין למה. הבופה לא מרגיש כמו פס יצור של חביתות ומצליח לשמור על מגוון גדול בלי להיות המוני. המבחר מציע איזון מופלא בין מלוח למתוק, בין בריא למושחת. ירקות, פירות טריים, חביתות, שקשוקה, וופלים, יוגורטים וסלטים. השמועות מדברות על פלאפל וחומוס שמכינים במקום, אבל רק שמונה בבוקר וכנראה שאנחנו פחות קשוחות ממה שחשבנו, אז נאלצנו לדלג.
מלבד ארוחת הבוקר, קיימת במלון מסעדה שמגישה ארוחות צהריים וערב. למרות האווירה הרומנטית והקינוחים המבטיחים, המסעדה לא מציעה כמעט אופציות לצמחונים ומתומחרת על הסקאלה הגבוהה יותר של המחירים. מנגד, לעצלנים שלא רוצים לצאת מהמלון, או לאלו שלא מעוניינים לעזוב את האווירה האינטימית במקום היא מספיק טובה בשביל להישאר. גם במחיר של רביולי בטטה.
מה עושים: איכשהו הצלחנו להתבטל בלי להרגיש שהתבטלנו. בין הארכיון לסאונה לארוחת הערב ולבר, לא עקצץ לנו לרגע שלא יצאנו מבית המלון. למעשה, סביר להניח שגם עוד לילה או שניים היו משאירים אותנו באותה תחושה.
ואם המסעדה של המלון קצת אכזבה אותנו, זה המקום לדבר על הבר, שהפך בעיננו לאטרקציה העיקרית במקום, למרות ואולי בגלל האווירה הגברית ששרתה. הבר המרתפי עם בקבוקי הוויסקי על הקירות, לא נראה כמו בר קלאסי של בתי מלון. למעשה, בכל רגע היינו שמחות להחליף את הבר התל אביבי שמתחת לבית שלנו - על מסיבות יום ההולדת רוויות הסלפי שמתרחשות בו והבליינד דייטים הכושלים - בבר של "אמריקן קולני". הברמן (דובר האנגלית, כמובן) התעניין במעשינו בלי להעיק מדי והאווירה הייתה סקסית בלי להיות מינית. הגיוני? כאן כולם כאן שותים בירה, או כל משקה שמגיע בלואו בול ומדברים על הקריירות שלהם.
מדד השכנים: ביקום של "אמריקן קולוני" ערבים, יהודים ונוצרים מסרבים להיות אויבים. ואם הם ממש מתעקשים אין דבר שאי אפשר לפתור בשיחה בסאונה או בדרינק על הבר.
מחירים: עד ה-14.3 אפשר להנות מלילה בחדר סופריור במחיר של 1190 לזוג, ו-1490 לחדר דאלקס פאשה.
כתובת: לואי ונסן 1, ירושלים, 02-6270977.
הגולשים בחרו: 15 החופים היפים בעולם
*הכתבת היתה אורחת המלון
