כולם אומרים שאחוזת משכית היא מקום של סלבס, ואפילו יעל גולדמן חגגה בה מסיבת רווקות. מה שטוב ליעל גולדמן בטח יהיה טוב גם לחברתי הרווקה והעתידה להינשא לינדה, כך הנחתי, ולקחתי אותה לליל תענוגות באחוזת המי-ומי.
המקום: הכניסה לאחוזה מרשימה מאוד. אחרי שחלף האוטו שלנו דרך שער ברזל גדול, נסענו בתוך שדרת זיתים וחנינו מול בריכה יפה וצלולה. עמוסות בתיקים נכנסנו למבנה הקבלה, שהוא למעשה אזור לאונג' בו אמורים האורחים להתפנק, אם מתחשק להם לצאת מהחדר. אנחנו לא הבנו למה שנרצה לבזבז את זמננו על מבנה הקבלה, ועל כן מיהרנו ללגום את הקפה שהוגש לנו וביקשנו שיובילו אותנו, אחר כבוד, אל האחוזה הפרטית שלנו ללילה.
מה בחדר: כמו שציפיתי, לינדה המאורסת לקחה את התלהבותה מהסוויטה שלנו למקום הלא נכון, והתחילה להתבעס שהיא נמצאת בה עם האדם הלא נכון – כלומר, איתי במקום איתו. הדירה באמת הייתה מרשימה: מיטה בגודל קינג סייז שהייתה גדולה מספיק בשביל תנומה נוחה לשתינו (ומן הסתם גדולה מדי לזוג מאוהב שרוצה להתכרבל), חדרון מקלחת קטון שנראה קצת כמו סאונה יפה, פינת ישיבה, מטבחון, בר שאפשר לשבת סביבו ולאכול, ובמרכז כל אלה ג'קוזי רחב ידיים, ופלאזמה ענקית שמתכווננת לכל אזורי החדר. הסוויטה כללה רק חלל אחד מרווח ומרפסת נאה, בה יכלנו לשבת ללא הפרעה מהאחוזות השכנות, התחומות כל אחת בגדר חיה ובלאו הכי לא קרובות במיוחד זו לזו.
הסוויטה הייתה יפה ומפנקת, אין ספק – אבל היה חסר בה, לטעמי, איזה טאצ' עיצובי מושקע, כזה שיבדיל אותה ממקומות אחרים; וגם לא היה מזיק לה איזה ויש של אבק לפני שנכנסנו. אני לא קטנונית – אבל כשאני משחקת אותה יעל גולדמן, אני מצפה לדקדקנות בכל הפרטים ולפרפקציוניזם מושלם.
מדד הפינוקים: חלוקים לבנים, נעלי בית צחות ומגוון של מוצרי קוסמטיקה מובחרים, ביניהם סבון ירוק, מוצק ומגניב שמקציף עצמו למוות בתוך המים.
מה עושים: מחוץ לסוויטה היו שעונים שני זוגות אופניים חמודים, שרק חיכו לנו שנדווש עליהם לחוף הים הסמוך. בדרך אל החדר שלנו עברנו ליד חוות סוסים, שמציעה מן הסתם חווית רכיבה בה לא היינו מעוניינות.
בהחלט היינו מעוניינות במתחם הספא של האחוזה: פרט לבריכה המהממת שבכניסה, קיימת במשכית גם בריכה עגולה, מקורה ומחוממת, המאובזרת במערכת סאונד תת מימית ומיועדת לטיפולים בציפה. אפשר גם להיכנס סתם ככה, בלי טיפול, לצוף על הגב ולשמוע מוסיקה מתחת למים.
לינדה ואנכי הרשינו למטפלים של הספא לפנק לנו קצת את הגב – היא בטיפול רקמות עמוק וחזק, אני בעיסוי ארומתרפי עדין. בספא יש גם טיפול ייחודי הנקרא "זית משכית", במהלכו מושח המטפל את כל הגוף של המטופל בשמן זית המופק ממטעי האחוזה, ממש אלה דרכם עברנו בכניסה.
מה אוכלים: לאחוזת משכית יש שף משלה, בובי גריי, המגיש בלאונג' ארוחות גורמה מדי ערב. אנחנו התארחנו בערב בו הוא נעדר, ולכן יצאנו לאכול במסעדה הנחשבת "אידה" בנהריה הסמוכה. אידה היא מסעדת השף שי שמואלי, ומוגשות בה מנות בסגנון מזרח תיכוני עם טוויסט אירופאי. לינדה התלהבה במיוחד מטורטליני סרטנים, אני אהבתי את מנת פירות הים. ניתן להבין, מכאן, שהמסעדה איננה כשרה – אך האווירה בה נעימה והשירות לעילא.
מדד השכנים: לא רואים ולא שומעים; כל סוויטה מבודדת מרעותה ומעניקה פרטיות מוחלטת, פרט לאזורים המשותפים – חוות הסוסים, הספא והלאונג'.
שורה תחתונה: אחוזה מרשימה, יפה ונעימה בסטנדרט אירוח גבוה – אך יחד עם זאת, לא מעניקה חוויה יוצאת דופן שמצדיקה את המוניטין הסופר-יוקרתי שלה.
בכיס: לילה לזוג כולל ארוחת בוקר: 1,600 ₪ באמצ"ש, 1,900 ₪ בסופ"ש.
רוצים גם: אחוזת משכית, מושב לימן, 04-9521000
אידה, הגעתון 48 נהרייה, 04-9513444