איך כתב נפתלי אלטר בשיר ההוא של אושיק לוי: "בזכרון תפנה ימינה, סע ישר בכביש, תיזהר יש עצור בפינה". זה טקסט כאילו פשטני, אבל איכשהו הוא מתאר מאוד יפה את זכרון יעקב, אחד היישובים הכי חמודים בישראל. עיירה הררית, מוקפת כרמים, עם ניחוחות פרובנס. זה כמו הגליל, רק הרבה יותר דרומה ויחסית לזה שהיא מקום קטן, היא מלאה באטרקציות. יש את היקב שהיה פעם כמעט היחיד בארץ. יש את הרחוב הראשי, שהפך עם השנים לרחוב הליכה. יש את "רמת הנדיב" שהם "גני הברון רוטשילד", ויש אוירה כללית של עיירה פסטורלית. לא פלא שהיא הפכה בעשורים האחרונים למקום מגורים מבוקש, ואתר נופש אהוב.
מלון "אלמא" הוא בדיוק התוספת הנכונה לעיירה הזאת. הוא ממוקם בבנין יפהפה שתכנן האדריכל יעקב רכטר והיה בשעתו "בית הבראה"; הוא נמצא על צלע ההר עם נוף מושלם לבריכות הדגים של מעגן מיכאל; והוא גם המלון היחיד בזכרון יעקב ובאזור כולו. עכשיו בחורף, כשבגליל קצת קר מידי, דווקא בזכרון, רק 100 מטר מעל פני הים, אפשר לסדר כמה ימי נופש נעימים במיוחד.
אז נסענו לסוף שבוע ב"אלמא". בחרנו דווקא תאריך שבו אין שם פעילות תרבותית ענפה מידי. ב"אלמא" יש אולמות מעולים למוזיקה וארועים, ולאורך השנה יש גם פסטיבלים והופעות באיכות גבוהה. רוב האנשים שמחים להגיע למלון ולשלב את זה ב"קצת תרבות". אני באופן אישי מעדיף כשהמלון שקט ככל האפשר, אז בחרנו הפוך.
אלמא נמצא בתוך מין פארק קטן, כך שמרגע שנכנסת לשם, התחושה היא של ריזורט. יש גן יפה, נקודות שמהן אפשר להשקיף אל הנוף, ומסלולים לטיול בתוך המתחם. החדרים בבנין המרכזי הם נעימים ויעילים, המקלחת גדולה והמיטה נוחה. לכל חדר יש מרפסת מופרדת שמביטה אל הנוף ומייצרת הפרדה ממשית. במסדרונות עצמם תלויות יצירות אמנות. כשאנחנו היינו שם היתה תערוכה מעולה עם יצירות מאוסף גלריית גבעון – נעמי גבעון ונורית וולף. כך, בדרך לחדר עברנו דרך הרבה עבודות מרגשות של רפי לביא ומשה קופפרמן. זה באמת מרחיב את הלב. במקום אחר במלון יש באופן קבוע תצוגות של עבודות ים המלח של סיגלית לנדאו.
להחליף אווירה
האמת היא שמבחינתי זכרון יעקב היא יותר מסתם עיירת נופש. חלק גדול מהנעורים שלי מסתתרים שם בין הבתים. אז לקחתי את איתן לטיול רגלי ועברנו ליד מה שנראה לי כמו הבית של עינת, שהיתה חברה שלי בתיכון. כן, כן, שבועיים היינו ממש זוג. המשכנו משם לחסידה שחר, שהיא אחת הנשים המתוקות בעולם ואימא של חברתי ענתי. ועד לרחוב הראשי שבו עברנו ליד הבית שבו גרה פעם משפחת שכטר. טיילנו בערך שעה ברגל, שזה גם ספורטיבי מאוד וגם יפה על הגבעה של זכרון יעקב.
בשישי בערב נסענו לכרכור לאכול שוב ב"רוברטה וינצ'י", כי אני לא כל כך אוהב ארוחות שישי במלונות ישראלים, כשאין קפה ויש את כל העניינים האלה של הכשרות. אבל נגד זה באמת אין מה לעשות. "רוברטה וינצ'י" היא אחת המסעדות הכי מתוקות מחוץ לתל אביב. ובטח האיטלקית הכי טובה מחוץ לעיר. בחמישי בערב האוכל במסעדת המלון היה סבבה לגמרי. יש ב"אלמא" גם ספא מאוד סקסי, אז עשיתי עיסוי שהיה יותר טוב מהממוצע במלונות בארץ. ואחר כך נחנו קצת ליד הבריכה.
הפעם הקודמת שהיייתי ב"אלמא" היתה במסגרת פסטיבל מג'סטה שהמנהל האמנותי שלו הוא שלומי שבן. באתי לראות הופעה חד פעמית ומאוד סקסית של קורין אלאל עם הרבה חברים. ההופעה הזאת מילאה את הדשא המרכזי של המלון, והיתה כיפית מאוד. אבל אז כאמור לא נשארתי לישון וחזרתי בלילה לתל אביב. הפעם, בגלל הפקקים לקח לנו שעתיים להגיע מהמרכז, כי יצאנו בחמישי אחר הצהריים. אז אולי כדאי, אם כבר, לצאת יותר מוקדם ולעקוף את התנועה המטורפת.
הפספוס היחיד בטיול שלנו היה שחנות המפעל של קהילת "בית אל", קבוצת נוצרים שהתישבו בזכרון בשנות השישים, היתה סגורה. אנשי "בית אל" מייצרים שמיכות פוך מדהימות, שבדיוק רצינו לקנות לכבוד החורף, אבל משום מה הם לא עובדים בשבת. כנראה לא תהיה ברירה ונזמין באינטרנט.
אם או בלי שמיכות, אם מתחשק לכם סופ"ש במרחק שעה נסיעה מהמרכז (בלי פקקים) ולהחליף אווירה, אלמא הוא אופציה ממש מוצלחת. גם אם לא זולה.
מחירים
אמצע השבוע - החל מ-1,400 שקלים ללילה לזוג כולל ארוחת בוקר.
סוף שבוע - החל מ-1,750 שקלים ללילה לזוג כולל ארוחת בוקר.
אירועים מיוחדים
המלון מזמין את הציבור הרחב לפתוח את שנת 2020 בערב סילבסטר בלתי נשכח, עם מוקי ו-DJ איתי לגלו. מחיר כניסה: 230 שקלים, כולל שתייה חופשית. מחיר חבילה: 1,990 שקלים, כולל לינה, ארוחת ערב וכניסה למסיבה.
מלון אלמא, יאיר 1, זכרון יעקב. טלפון להזמנות: 04-630-0111 או באתר.
*הכתב היה אורח המקום
