בוטיק שיק: אגף הבוטיק הוא למעשה שלושה מבנים חדשים, שבכל אחד מהם מספר חדרים בשתי קומות. אנחנו לנו בחדר בקומה התחתונה, וזכינו במרפסת וביציאה ישירה למדשאה. יתרון לא קטן. בחדר עצמו ניתן לראות את המאמץ לבטל את יתרונות הצימרים. שטח החדר גדול (ודאי בהשוואה לבתי מלון אחרים), ויכול להעניק הרגשת נינוחות למשפחה. מיטת ההורים גדולה ומפנקת, וחדר הארונות מעניק אווירה יוקרתית. בטלוויזיה זכינו במספר ערוצים, אם כי לא בכולם. למזלנו, הופ היה חלק מהחבילה. על קיר החדר נמצאה ההשקעה בתרבותיות: תמונה גדולה של אלבר קאמי עם הסבר ביוגרפי מקיף.
חדר האמבטיה גם הוא רחב ידיים להפליא. הספוטים הרומנטיים וצורתו של האמבט רמזו שמישהו קיווה שאולי יגיעו למקום זוגות שיבקשו לעצמם חופשה רומנטית. זו שאיפה לגיטימית, אבל אני מתקשה לדמיין זוג שנוסע מקרית אונו לכפר בלום, ואז יוצא להתמוגג מרעש הילדים שמשחקים על הדשא.
מבחוץ: כן, הדשא. חדרי אגף הבוטיק מצטיינים מבפנים, אבל מה שעושה את המלון הוא מדשאות הענק בחוץ. אמנם השטח הקרוב לאגף החדש חדש גם הוא, ולכן העצים והשיחים שאמורים למלא אותו עדיין לא נמצאים בשיאם, אבל שטחים פתוחים לא חסרים. אווירת הרוגע הקיבוצית הלכה והשתלטה עלינו. לולא החום הכבד ששורר במקום בשעות היום בקיץ, היינו מבלים על הדשא את היום כולו. ניחא, המזגן בחדר קירר אותנו.
מה עושים: פלאי הגליל העליון כולו נמצאים בכף ידו של מי שמתגורר במלון. מהגולן במזרח ועד לצוק מנרה במערב. מהחרמון ועד לאגם החולה. המלון, מצידו, מנסה לתת מענה למשפחות שמעדיפות לסיים את פרק הנסיעה שלהן אחרי הצ'ק אין. בריכת השחייה של כפר בלום פתוח בחינם לאורחי המלון משעות הבוקר ונסגרת ב-18:00. כלומר, בדיוק בשעה שבה הכי נעים להיות בחוץ בקיץ. חבל. ספא ממתין לאורחים המבוגרים שמבקשים להירגע. לא מעט דברים ניתנים בחינם, אבל הדברים המפנקים באמת (כלומר, עיסויים ככל העולה על רוחכם) עולים כסף. בעלי האמצעים ייהנו. המלון דואג לפעילויות לילדים שמתארחים במלון (לרוע המזל, פספסנו את סדנת הציור על כדים) ולהופעות למבוגרים (גם את ריקודי הטנגו החמצנו, בצער). |
במרחק הליכה נמצא אתר "קייקי כפר בלום", שבו אפשר לדמיין שיש הרבה מים במדינה.
כהורים לזאטוטה פעלתנית, בחרנו לנסוע יום אחד ליער האיילים וביום השני לצוק מנרה. שני מקומות שמעניקים שלל אפשרויות לקטנים יותר או פחות בלי להזדקק לשירותיו של יובל המבולבל.
מה אוכלים: שוב, הגליל העליון מלא במסעדות משובחות כרימון (ובלא מעט מהן כבר היינו, בתור ילידי הצפון), אבל לא מעט מהאורחים מעדיפים לאכול בחדר האוכל של המלון. מניסיוננו קודם במלונות, ציפינו למעט והופתענו לטובה. מגוון המנות היה גדול והטעם היה משביע רצון. לא גורמה, אבל לא רע. אולם ככל שעברה השבת הכשרות עושה את שלה. המנות נראו מפתות פחות בכל ארוחה ובסופו של דבר יוצאים שבעים, לא יותר.