- "עין חרוד?"
- "לא"
- "עין זיוון?"
- "לא"
- "עין חוקוק?"
- "לא, לא, לא. קוראים לי לא, הטלפון שלי הוא לא"
יש שני מקומות שאני רוצה לבלות בהם בארץ: ים המלח, כי הנינים שלי כנראה לא יזכו את פלא העולם הזה, ותל אביב. אמנם אני גרה מתגוררת כאן, אבל זה לא תירוץ מספיק משכנע לעלות על איילון צפון או דרום. איזו סיבה יש לצאת מתל אביב? יש פה ים, מסעדות, בתי קפה ושופינג מעולה. האם יש שופינג מעולה בקיבוץ קטורה? לא נראה לי. אז למה בכל זאת שתל אביבית תעביר לילה במלון תל אביבי? אם אתם שואלים את עצמכם את זה, כנראה שאין לכם ילדים. אז הזמנו את סבא וסבתא מכרמיאל, ארזנו תיק עם בגדים וספרים וצעדנו עשר דקות למלון הבוטיק "לילי אנד בלום".
המקום
לילי אנד בלום נמצא (תכינו את עצמכם) בלילנבלום - רחוב עם ברים ומסעדות, סמוך לשדרות רוטשילד שגם הוא מלא בברים ומסעדות. אם אתם מטיבי לכת, חוף הים נמצא במרחק של קצת יותר מ-15 דקות הליכה. המלון, שמעוצב בסגנון וינטג', הוקם במבנה באוהאוס שנבנה במקור בשנות ה-30, במקום שבו פעם פעל הבנק הגדול ביותר בתל אביב. בעלי המלון התאהבו במקום ובמיקום, והחליטו לשמר ולשפץ אותו.
מבחוץ הוא לא נראה מאוד מדהים. מבנה מרובע ולבן עם חלונות קטנים ודלתות גדולות ואטומות שמסתירות מה שקורה בפנים. יכול להיות שזה היה הקטע של שנות השלושים, אבל במאה ה-21 כל הסיפור הזה נראה קצת קלסטרופובי. המזל הגדול הוא שברגע שנכנסים למלון עצמו, הקסם קורה: כן, אנחנו באמת בתל אביב של פעם. הלובי גדול ומרווח, מעוצב בקפידה ומואר בתאורה מחמיאה ומעומעמת. אני חומדת את כל מה שאני רואה - מפרטי האמנות ועד לריהוט. הקו העיצובי המדויק נשמר גם בפטיו הקטן שבו אכלנו את ארוחת הבוקר, והן במרפסת הגג שנמצאת בקומה הרביעית.
החדרים
מלונות אורבניים בדרך כלל מציעים חדרים די קטנים לאורחים, וזה בסדר גמור כי מלכתחילה האורחים לרב מגיעים ליהנות יותר מהעיר מאשר ממקום הלינה. כך גם בלילי אנד בלום. במלון 37 חדרים בגדלים הנעים בין 20-25 מ"ר, ומחולקים לחמישה סוגי חדרים בתקציב משתנה. אנחנו קיבלנו את חדר הסופריור, שאמור להיות יותר מרווח, אך גם הוא היה קטן, ולמרות שהיה מאוד חמוד, הוא לא בדיוק מזמין לרבוץ בו כל היום.
עוד משהו שלא תורם לתחושת ה"אני לא רוצה לצאת מכאן בחיים" זה מסך טלוויזיה פיצי (חבר'ה, הצנע מאחורינו) שלא מחובר לכבלים או ללוויין. מצד שני החדר היה שקט, המיטה הייתה סופר נוחה ועובדי משק הבית לא הפתיעו בשעות לא קשורות, כפי שלעיתים קורה.
בחדר היה כמובן גם חדר רחצה עם מקלחת שהצטיין בניקיונו עם מוצרים טובים של חברת "סבון", וגם סיפק לנו בדיחות ותעלולים. למשל, מדף מגבות שנפל על ראשו של בן זוגי כשהוא משך מגבת מהמקום, וראש דוש שבמקום להיות מוצב מעל חור הניקוז (איפה שבד"כ עומדים כשמתקלחים), נתלה מעל משענת הגב. חלם ישראלי שיותר הצחיק אותנו מאשר ביאס.
מה אוכלים
המלון הוקם על ידי קבוצה בבעלות משפחה יהודית-צרפתית עם ניסיון בתחום המלונאות. בבעלות הקבוצה כמה מלונות בדרום צרפת, בייחוד בריביירה הצרפתית: ניס ואנטיב. את המורשת הצרפתית הזאת תפגשו דווקא בארוחת הבוקר, אז במקום מקושקשת, סלט ענק וקוטג', יחכו לכם לחמניות בריוש, פשטידת פטריות טעימה, גבינות עשירות, אבל גם שקשוקה. בניגוד לחדר, שהיה בגדר חוויה נעימה שהאורח ממצה מהר, באורחת הבוקר נתקענו קצת יותר משעה. המנות היו טעימות והאווירה הייתה מאוד נעימה.
מה עושים
כאמור, אנחנו באזור שדרות רוטשילד, קרוב מאוד לשוק האוכל החדש שנפתח. מי שמגיע לאזור יכול ליהנות משלל המסעדות ובתי הקפה ברוטשילד, לטייל בכיף עד אזור הבימה, לקפוץ לסרט במלון "לב" שנמצא בדיזנגוף סנטר או לקולנוע "רב חן" בכיכר דיזנגוף. בצד השני ממוקמת שכונת נווה צדק, עם חנויות הבוטיק והמסעדות שלה, שגם היא מזמינה שיטוט נעים בין הסמטאות.
בשורה התחתונה
לילי אנד בלום הוא מקום מושלם לאנשי עסקים שרוצים לישון באזור חי וערני, במקום מלון קר ומנוכר ליד הים; הוא מצוין לתיירים שרוצים להסתובב כל היום - ובלילה לישון במקום איכותי, ולמרות שאינו הרומנטי בעולם הוא נחמד גם לזוגות שמגיעים לעיר לקצת זמן איכות ובילויים. נקודה נוספת לזכות לילי אנד בלום: צוות המלון היה אדיב ומקצועי - אבל לא מקצועי מידי. לא הייתה תחושה של ניכור או ריחוק, אלא פמיליריות ישראלית נעימה, והחלפה הדדית של דאחקות.
מחירים
מחירי החדרים משתנים בהתאם למפרט החדר ומועד הביקור. טווח המחירים הממוצע לחדר הוא בין 750 שקלים ועד ל-1,500 שקלים ללילה על בסיס לינה וארוחת בוקר. עם זאת, לעיתים יש מבצעים של הרגע האחרון ב-600 שקלים. בנוסף, במלון גם חדרים מותאמים לנכים וכן אפשרות לחנייה בתשלום בתיאום מראש.
לילי אנד בלום. לילינבלום 48 תל אביב. 03-6513455, לאתר
* הכותבת הייתה אורחת המלון