המקום: כבר מהרגע הראשון החופשה התל אביבית שלנו הראתה לנו את פניה התל אביביים. אין חנייה.
כמובן שקיבלנו הסבר מפורט על כך מהמלון עוד בשלב ההזמנה, עם הסבר מפורט עוד יותר איפה לחנות, אבל איכשהו כשכבר עוברים למוד של חופש, מתחילים לדמיין את הפינוק, שבדרך כלל כולל מעבר ממונע עם התיקים עד לקבלה. "אז אני אסחוב", מלמל לו הנסיך שלי כשהעמיס עליו את התיק בחניון. לא שהתרגשתי, כי בתור מישהי שסוחבת כבר 7 חודשים והחודשיים הכבדים עוד לפניה, זה לגמרי בסדר מבחינתי.
עם התיק, הנסיך והבטן צעדנו מרחק מטרים ספורים והגענו למלון, ששוכן ברחוב עם השם הכי מהמם בתל אביב. המלון התחבא בין בניין מתקלף בשיפוצים למשנהו, אך עוד טרם הורמה הגבה ולפני שהורד התיק נכנסו פנימה, וכאילו נכנסנו לעולם אחר.
בית המלון חדש חדש, מהניילונים ממש. מעבר לריח הכיפי, נראה כי העובדה הזו משפיעה גם מאד על האופי שלו: הטרנדים האחרונים והחמים ביותר בעולם העיצוב מדגמנים זה לצד זה בדיוק מעורר השראה, והקו העיצובי המוקפד מזכיר תחושה של קטלוג עכשווי. לא מעט השקעה ניכרת פה בפן העיצובי, וההשקעה הזו מעניקה אווירה מדליקה, צעירה, חדשנית ומדויקת אך לא פלצנית.
החדר: מעלית קטנטנה הכילה בגבורה אותי, את הבטן והשאר, והביאה אותנו עד לפתח החדר, שהתברר לנו כקטן יחסית, מאד מינימליסטי, עם קו עיצובי נקי, זני כמעט, אך בסטנדרט מאד גבוה. המיטה מפנקת עד דמעות, והשירותים, לעומת חדר השינה, גדולים ומושקעים. שלל אקססוריז חיכו במקלחת, כאלה שתמיד נעים לגלות בבית מלון: סבונים מים המלח, ערכת מניקור מפנקת, מגבות בוהקות וחלוקים מפנקים שהלכו קומפלט עם נעלי הבית הלבנות שחיכו במגירות. מרפסת אין, וניסיון להרים את הווילונות הלבנים גילה את הבניין המשתפץ לו ממול, אבל היי, יש טלוויזיה חכמה ומערכת שליטה חשמלית בכל האורות ליד המיטה.
מדד הפינוקים: קשה להגדיר את המלון כמפנק, אלא יותר אווירתי. מכונת אספרסו מגניבה חיכתה לנו בחדר, עיתון הארץ (איך ידעתם?) קיבל את פנינו בבוקר המחרת. המיטה מפנקת ממש, אבל שוב, הקונספט כולו די מינימליסטי, כל מה שצריך, לא מעבר, אבל מעוצב.
מדד השכנים: רוב השכנים היו אנשים עסקים, ואיך לא – משפחות צרפתיות. סיבוב קצר בלובי המושקע מפגיש אותנו עם לא מעט שפות ומבטאים. אירופה.
מה עושים: נושמים וחיים את העיר. המיקום המושלם, בין החוף ובין רחוב בן יהודה השוקק, מאפשר ליהנות מכל העולמות של העיר הזו, במיוחד כשנפלנו על יום שמש מפנק במיוחד. בצהריים קפצנו לחוף (השכנים מאירופה חשבו שזה יום ממש חם וקפצו למים, כמובן). בערב קפצנו ליפו, לארוחת ערב מלאת אווירה. משם לטיול לילי וסחלב חם. כיף גדול.
מה אוכלים: או, טוב ששאלתם, כי כאן הגיעה ההפתעה הכי גדולה של המלון הזה. חדר אוכל צדדי מתחבא לו בלובי הלא גדול, עם קיר שכולו גינה פורחת (עשרות שרכים שתולים באופן אנכי, מהמם, כבר אמרתי?). דלת ישנה שעברה שדרוג ושפצור, מצאה את עצמה בגלגולה החדש כשולחן מדליק כשהניחו מעליה זכוכית. אך מעבר לעיצוב, שכבר דיברנו עליו ארוכות, אין ספק שמדובר בארוחת הבוקר הכי, אבל הכי טובה שאכלתי מזה הרבה מאד זמן.
מדובר בבופה, שופע מחד אך מאד מדויק מאידך, כזה שלא גורם לך להתבלבל. טריות וחומרי גלם מנצחים הם מילת המפתח פה. דגנים, אגוזים, מיני יוגורטים, ריבות קטנות, גבינות וסלטים שנבחרו בקפידה מככבים זה לצד זה. נראה כי מישהו טעם פרי פרי וירק ירק לפני שעלה על השולחן. האוכמניות (הטריות!) והמלונים (בחורף!) היו כל כך מתוקים, כאילו נקטפו לפני רגע והוגשו אחר כבוד.
החביתות בהזמנה אישית מגיעות לשולחן במחבתות אישיות לוהטות, ומיץ התפוזים נסחט הרגע לכוס עם טעם מתוק ואמיתי, של פעם. מאפים משגעים נאפו במקום שיחד עם הקפה העניקו רגע של קסם שלא נגמר גם הרבה אחרי הביס. רציתי שלא ייגמר לעולם.
שורה תחתונה: מלון צעיר, מדליק וכיפי עם מיקום מנצח. אז אומנם לא מפנק בטירוף, אבל בהחלט מעניק חופשה תל אביבית מלאת אווירה ושיק. ארוחת הבוקר אלוהית, חוזרת לשם עכשיו, הרגע, ועוברת לגור בגינה האנכית רק בשביל לאכול את הארוחה הזו שוב. המלון עדיין בהרצה, ולעיתים מרגישים את זה בהתנהלות, אבל אין ספק שמפה השמיים הם הגבול.
מחירים: מחירי החדרים במלון נעים בין 743-1,446 שקל לזוג.
* הכתבת הייתה אורחת המלון
