אנחנו, אנשי העיר, נוטים לחשוב שהכל נוצר בשבילנו. ומבחינה מסוימת זה באמת נכון. לא רק הבתים המרובעים, הכבישים החלקים והמדרכות המעוצבות הונדסו במיוחד כדי שיהיה לנו נוח. גם הפינות הירוקות בערים מהונדסות ונוצרו במיוחד כדי להתאים לצורך הבורגני להשתרע על הדשא עם מחצלת וסלסלת פיקניק. בעקבות כך נוצרת בראשנו, אנשי העיר, תמונת מצב מעוותת: אנחנו חושבים שהתגברנו על הטבע, שהצלחנו להכפיף אותו למרותנו, ששום דבר לא יכול עלינו.
אז עד שיגיע צונאמי ויכניס את כולנו לפרופורציה, אני מציע לאנשי הערים לנסוע אל ההרים. הגלבוע למשל, הר צנוע בגובהו, אבל מכניס אותך לפרופורציה. את ההר הזה אי אפשר להכפיף לכלום, הוא קובע את התכניות משל עצמו. מדהים לראות איך החיים באזור מסתנכרנים עם ההר ולא להפך: הוא קובע מתי השמש שוקעת, את מצב הרוחות, את זרימת הנחלים, הוא מבהיר לכולם לאיזה כיוון כדאי שהמרפסת החדשה תשקיף. הוא העזריאלי של הצפון הקרוב.
המקום
ובאמת, לנסוע לגלבוע בתקופת האביב זו חוויה מומלצת לא רק למי שצריך להכיר שוב בעליונותו של הטבע על האדם. פשוט יפה שם. לא רק פריחת האירוסים השנתית שמחייבת אותך להסתכל על האדמה עליה אתה דורך כל הזמן, באזור יש מספיק אטרקציות של טבע שיספיקו לטיול של כמה ימים טובים. אפשר נגיד, לחלוץ נעליים ובגדים ולהיכנס לג'קוזי שמשקיף על ההר. וזה בדיוק מה שעשינו כשהגענו ל"גלבוע נושק לתבור", הצימר שבו התארחנו, הממוקם בחלקו העליון של קיבוץ בית השיטה. כמתבקש משמו, הנוף הנשקף מהמרפסת הוא הר הגלבוע מדרום, והר תבור מצפון-מערב. אם תתאמצו מספיק תצליחו לראות את שניהם גם מהג'קוזי.
הבקתה
הצימר עצמו אמנם לא מהודר יתר על המידה, אבל עונה על כל הצרכים – המיטה נוחה וגדולה, המצעים נקיים (ובאופן כללי יש תחושה של הקפדה יתרה על הניקיון), המרפסת מפנקת ורחבת ידיים, וכמובן – הג'קוזי באמת מספק את התענוג הנוסף שצריך כדי לקבל חוויה מעולה.
האוכל
בעלת הצימר, מתוקה, מכינה ארוחת בוקר מפנקת ומלאת תוספות שכנראה לא תצליחו לסיים גם אם סיימתם צום ארוך. יש גם מכונת אספרסו עם קפסולות לשימושכם הנבון.
השכנים
שכנים לצימר לא יהיו לכם, מכיוון שמדובר ביחידה אחת בלבד – מה שתורם לתחושה האקסקלוסיבית.
מה יש לעשות
אפשר כמובן להתחיל בלטפס על הגלבוע. אבל בוא קודם נבדוק מה יש תחתיו. אנחנו היינו בפארק המעיינות, אזור לא גדול במיוחד אך שופע מים וממש נעים ונוח למסלולי הליכה. בכניסה למקום (שהוא חינמי לחלוטין) אפשר לשכור אופניים או קלנועיות שאיתן אפשר לטייל. אני הייתי ממליץ לעשות זאת ברגל, כי חלאס עם העצלנות. ממש לא רחוק משם, מרחק 5 דקות נסיעה ברכב, ישנו את הסחנה המפורסם. אנחנו הגענו אליו ביום ראשון, כך שההמולה הייתה מאתנו והאלה (ועדיין הרגשתי כמו בן 60 כשביקשתי מכמה נערים ששמעו מוזיקה בפול ווליום להנמיך). על מי הסחנה נכתב הרבה (וגם נעשה סרט מצוין – "גן עדן") ואין יותר מדי מה להרחיב. הם באמת צלולים, חמימים ונפלאים. הייתי ממליץ בכל זאת להגיע עם משקפות שחייה ובגד ים מתאים.
אחר כך המשכנו לגלבוע עצמו. פשוט חנינו בחניון באזור שיפולי, והתחלנו לטפס רגלית. מאוד רציתי להיתקל בתן, זאב או חזיר בר גלבועי מצוי, אבל הם כנראה ירדו להשתכשך בסחנה גם. למרות זאת, הגלבוע הוא הר יפהפה, והטיפוס אליו מכל נקודה כמעט הוא נוח מאוד, היות והוא לא תלול כל כך. יש גם מספר נקודות תצפית טובות, אחת מהן היא הר שאול, אשר ממנה אפשר לראות את עמק יזראעל רחב הידיים. על ההר עצמו פורחים כל מיני פרחים, ובהם הצלחתי לזהות את את הכלניות, הרקפות וכמובן אירוס הגלבוע המפורסם, שפורח רק בתקופה זו ורק באזור הגלבוע.
בשורה התחתונה
קדימה, אנשי העיר, ההר מחכה לכם.
מחירים
מחוץ לעונה (ממש עכשיו): 600 שקלים לזוג באמצע השבוע ו-700 לזוג בסופ"ש. בקיץ ובחגים: 700 שקלים לזוג באמצע השבוע ו-800 שקלים בסופ״ש . ישנה תוספת של 100 שקלים לכל אורח נוסף מגיל 3. ארוחת בוקר בתוספת של 100 שקלים.
גלבוע נושק לתבור. לפרטים: 050-4674077, לאתר.
* הכותב היה אורח המקום.
תיירות "הצפון הקרוב" הכוללת את האזורים הגלבוע, עמק המעיינות, בית שאן והגליל התחתון. למידע נוסף על מסלולי טיול אטרקציות, לינה, מסעדות ועוד בקרו באתר.