בפעם האחרונה שאשתי ואני יצאנו לחופש זה היה בירח הדבש שלנו, לפני שנתיים, בתאילנד. חזרנו משם בהריון. אני יכול להבטיח בסבירות גבוהה מאוד של ודאות, שהפעם זה לא המקרה. מה שכן, זו הפעם הראשונה שהשארנו את הילד למשך כל כך הרבה זמן מחוץ להישג ידינו (היי – 30 שעות זה לא משחק לתינוק בן שנה וארבעה חודשים), ולו רק בגלל זה, נכנסנו לאוטו ונסענו לסופשבוע במצפה רמון עם התרגשות גדולה מהולה בחרדה קלה. הילד, שנשאר אצל סבא וסבתא, בקושי טרח להרים את מבטו כשיצאנו מהדלת ואפילו הצליח לישון שם לילה שלם. קצת מעליב. בנסיעה הארוכה מתל אביב דרומה, הנוף הולך ומאבד צבעים לאט לאט, עד שהופך לווריאציה אחת גדולה של חום משעמם ומרתק בו זמנית. ככל שממשיכים לנסוע בנגב המדברי, גם הצבע של האוטו שלך מקבל וריאציה מסוימת של חום.
ואז הגענו.
המקום: במבט ראשון נראה שמדובר בטעות. שה יוג'ין, מסעדת שף ומלון בוטיק, ממוקם ברחוב שכולו האנגרים, ומבחוץ צריך להסתכל פעמיים כדי להבין שהגעת למקום הנכון. אבל כשנכנסים כבר אי אפשר להתבלבל. את פנינו קיבל בעל המקום, ארנו רודריג, צרפתי שעלה לארץ לפני 8 שנים מלווה באשתו השלישית ובששת ילדיהם המשותפים. אדם לבבי, חם ונלהב, שלפני 3 שנים לקח לידיו – ביחד עם עוד שני שותפים - את המבנה והפך אותו לפנינה, כשבהגדרה מדובר ראשית במסעדה, ואחר כך במלון. רודריג, שבצרפת היה יועץ ארגוני, רואה ב"שה יוג'ין" הגשמת חלום אישי וציוני, ומדבר על המקום באהבה ובהתרגשות כאילו היה אחד מילדיו. בהתאם לכך, אשתו של רודריג מסייעת במטבח ומכינה מטעמים בניחוח צרפתי, והוא עצמו מעניק יחס אישי לכל אורח.
החדר: "שה יוג'ין" מציע שש סוויטות בגדלים ובעיצובים שונים. ארבע מהן מיועדות לזוגות והשתיים האחרות למשפחות עם ילדים. אנחנו התפנקנו בסוויטה עם ג'קוזי בחצר, מיטה גדולה ורכה, מאוורר תקרה ענק שמייתר את הצורך במזגן בשעות הערב ובלילה, וחדר אמבטיה עם לוק מרהיב על טהרת השחור. התקרה גבוהה במיוחד והרצפה – רצפת בטון פראית. העיצוב הכללי אדריכלי ומודרני. כל הדברים בחדר, אומר רודריג, עשויים מחומרים אורגנים.
מדד הפינוקים: כאמור, בסוויטה שלנו היה ג'קוזי שמוקם בחצר, אין פינוק גדול מזה, בעיקר בלילה הקריר, כשבתוך ההאט-טאב חמים ונעים, וביד כוס יין אדום. בנוסף, יש בחדר קמין גז, מקרר קטן לשימוש האורחים, מכונת אספרסו, טלוויזיה בלווין, מכשיר רדיו ליד המיטה ו-WI-FI חופשי. בחדר ישנם גם ספרי עיצוב איכותיים מהספרייה האישית של הבעלים.
מדד השכנים: שתי הסוויטות המשפחתיות היו מאוישות, אחת במשפחה ישראלית שמתארחת במקום באופן תדיר יחסית, והשנייה במשפחה צרפתית-ישראלית. לעצום את העיניים ולהרגיש כאילו אתה בחוף בתל אביב. את שני הזוגות שהתארחו פרט לנו, לא ראינו.
מה אוכלים: או-ווה, מה אוכלים. על המטבח אחראי השף שחר דבאח, ולמסעדה מגיעים גם אנשים שאינם מתארחים במלון. ארוחת הבוקר ישראלית עם טאץ' צרפתי וכוללת מגוון גבינות וסלטים, לחמים שונים, מאפה מתוק מעשה ידיה של הגברת רודריג – שפתיים יישקו, ביצים לפי בחירה (לשמוע את אדון רודריג מסביר לקבוצת תיירות צרפתיות בשולחן ליד מה זו שקשוקה – פרייסלס), קפה ומיץ תפוזים סחוט במקום. הכל טרי, נעשה לפי הזמנה ומוגש ישירות לשולחן. אבל זה בבוקר. בערב, מסעדת השף היא תענוג אמיתי, גם אם לא זול. מהמנות הראשונות, דרך העיקריות ועד הקינוחים, הכל פשוט טעים מאוד. וכשזה מלווה ביין משובח שמגיע מהכרם של הבעלים שנמצא ביישוב דלתון, החווייה רק מתעצמת. והיתרון הגדול – כשסיימתם ארוחה עמוסת אלכוהול, בתוך חמישה צעדים קלים אתם כבר בחדר.
שורה תחתונה: לחופשה רומנטית ראשונה וקצרה זה סגר לנו את הפינה בצורה קרובה לשלמות. "שה יוג'ין" הוא לוקיישן מצוין לזוגות שלא פוחדים מאינטימיות ומהשקט הגדול שיש למצפה רמון להציע. באופן אישי, אחרי תקופה מפרכת ומתישה במיוחד, היה כיף גדול לגלות שהזוגיות שלנו עדיין עובדת ולא נטמעה בעצם היותנו הורים. אני זוקף את זה גם לזכות המקום. הילד, אגב, שוב לא ישן בלילה.
מחירים: סוויטה רגילה: 970 שקל ללילה לזוג באמצע השבוע, 920 ללילה בהזמנת שני לילות, 1,220 שקל ללילה בסוף השבוע, 1,060 שקל ללילה בהזמנת שני לילות
סוויטה עם ג'קוזי: 1,320 שקל ללילה לזוג באמצע השבוע, 1,250 ללילה בהזמנת שני לילות, 1,470 שקל ללילה בסוף השבוע, 1,390 שקל ללילה בהזמנת שני לילות
* הכתב היה אורח המקום