כבר כמה חודשים טובים שאנחנו מנסים לצאת לחופשה. בין אם זה לכבוד יום ההולדת של אחד מאתנו, כדי לחגוג ארבע שנות חברות או סתם חצי שנת נישואין – לא משנה מה הסיבה, תנו לנו את התירוץ ואנחנו נתמרמר על כך שעדיין לא יצאנו לנופש המיוחל. הבעיה היא שחופשה ספונטנית צריך לתכנן מראש ולאף אחד מאתנו לא היה את הכוחות לשבת על תכנית פעולה: לילה אחד? שני לילות? ומה עם איזו מסעדת גורמה שווה? עד שבוקר אחד קמנו עם ההחלטה – בסוף השבוע הקרוב אנחנו קופצים ללילה בצימר, ויהי מה. ואז בדיוק הגיעה ההזמנה המפתה ללילה בצימר "אתנחתא בגלבוע".
המקום: "קופצים" היא פעולה לא כל כך רחוקה מהמציאות, שהרי שעה וחצי מתל אביב למושב אדירים היא באמת דילוג קליל לחו"ל. המושב (הדתי, יש לציין) הוא חלק מיישובי חבל תענך שבעמק יזרעאל, פיסה של שקט באזור שבין עפולה לגלבוע. נכנסנו למושב ירוק ושלו והגענו לחצר ביתו של טמיר, בעל מתחם הצימרים אותו הקים לפני שנה בלבד.
החדר: ניכר ש"אתנחתא בגלבוע" הוא צעיר ודנדש - שלוש יחידות אירוח ובקתת עץ אחת מהוות את המתחם המטופח, שבמרכזו חצר אירוח ובריכת שחייה. אנחנו קיבלנו את יחידת יופיטר הגדולה, שמתאימה לאירוח של משפחה או אפילו למסיבת רווקות. עיצוב היחידה מקסים, משמע – מודרני, אבל לא אורבני ותלוש מהמקום, ואולי הכי חשוב: חף מאולטרה סגול לסוגיו באזור הג'קוזי ושאר תופינים חסרי טעם מהם סובלים פעמים רבות הצימרים במחוזותינו. היחידה כוללת סלון, פינת ישיבה עם טלוויזיית LCD, פינת אוכל, מטבחון מאובזר.
מדד הפינוקים: השוס שאף צימר ישראלי אינו שלם בלעדיו – הג'קוזי.
מדד השכנים: היחידות עומדות כמתחם די סגור עם חצר ביתית משהו במרכז, פינת מנגל, סל כדורסל, שולחן פינג פונג, שולחן כדורגל וטרמפולינה. להתארח במתחם עם המשפחה כולה היא כנראה אופציה שתסגור לכם את חגיגות יום ההולדת השישים של אבא. אנחנו בחרנו בתאריך פוסט חגים, וכנראה גם נטול ימי הולדת להורים, כך שמלבדנו התארח רק זוג אחד - בבקתת העץ. למען האמת, לא הרגשנו אותם בכלל, וגם יש לנו תחושה שהם לא עזבו לרגע את הצימר.
מה אוכלים: בערב הראשון קפצנו, בהמלצתו של טמיר, למסעדה המיוחדת עד מאוד של צ'רלי יפלח במושב דבורה הסמוך. צ'רלי מבשל, מברמן, ממלצר ומתקלט ברוח שנות השבעים והשמונים במסעדת "נוסטלגיה בכפר". המקום, כשמו כן הוא, הרגיש כאילו נתקע במערבולת זמן, שינוי מרענן ולא מתאמץ כמו מסעדות אחרות שמנסות להמציא את הגלגל כל פעם מחדש. אכלנו עד שכבר לא יכולנו להכניס גרגיר לפה, ואז אכלנו עוד קצת. הבעיה בערבי האבסה שכאילו היא שכאשר חוזרים לצימר המפנק, הרומנטיקה היחידה שחווים היא לשכב במיטה ולזעוק "למה אכלנו כל כך הרבה?". ביחד, כמובן.
בנוסף, לצימר יש שיתוף פעולה עם מסעדת "קימל בגלבוע" של שאול בן אדרת, במסגרתו ניתן להזמין ארוחת בוקר בתוספת 100 שקל לזוג. לא נרגענו מארוחת הערב של ליל אמש, והנה מצאנו עצמנו שוב במגרש המזון. אבל לפני שמדברים על האוכל במסעדה, חייבים רגע פשוט להסתכל. ולנשום. אין ספק שמדובר באחד הלוקיישנים היפים בארץ, מהסוג שפותח את הלב. ישבנו בחוץ, בטמפרטורה "הכי נעימה שהייתה השנה" מעלות צלזיוס. ארוחת הבוקר הייתה פשוט מעולה, הוא לקח שקשוקה ושפחתכם הנאמנה הלכה על חביתה אולד סקול. הממרחים היו מעולים, בעיקר ממרח הכבד (בתוספת תשלום) והכל באווירה רגועה ונעימה.
שורה תחתונה: צימר מומלץ למשפחות, קטנות וגדולות. מבחינת זוגות, לנו באופן אישי הייתה חסרה מעט אווירה רומנטית, אולי משום שאין נוף עוצר נשימה במתחם עצמו או משהו לוקה מבחינת אינטימיות במקום. עם זאת, המקום מקסים, נקי, מטופח וסופר שקט. אין ספק שהחוויות הקולינריות השאירו בנו את חותמם, כמו גם הררי קלוריות.
מחירים: לילה באמצ"ש 500 שקל, לילה בסופ"ש 650 שקל (בהזמנת 2 לילות) או 750 שקל בהזמנת לילה בודד. ניתן להזמין אורחות בוקר בקימל בגלבוע בעלות של 50 שקל לאדם.
* הכתבת הייתה אורחת המקום