גם אם אתם ממש לא בקטע של ישו, וכל העסק הזה עם הבתולה מריה מריח לכם חשוד, אל תתנו לזה לעצור אתכם מלהגיע - בעקבות הצעידה הנוצרית המסורתית - אל ההר הנצרתי. לא רק היסטוריה ודת תמצאו כאן: יש גם שוק יפה, תצפיות מדהימות ואוכל טוב. אבל יותר ממה שיש בעיר, יש מסביבה: אזור הגליל התחתון מלא בצמחייה ומים, ובהמון נקודות לטיול ורביצה. הכי כיף לשלב בין השניים – לבלות חלק מהיום בטבע ואחר הצהריים להיכנס לעיר ולהסתובב קצת בשוק או בין אתרי העתיקות, או להגיע לעיר לסוף שבוע ולהשתמש בה כנקודת יציאה למספר מסלולים שונים.
למי שמעדיף ללכת כמה שפחות
סיור עירוני בנצרת הוא משהו שאפשר לארגן ולנווט בקלות יחסית, שכן העיר העתיקה קטנה והדרכים מובילות אותך למקומות הנכונים ללא הרבה מאמץ.
התחילו את הטיול בסוף רחוב השוק בעיר. פה תמצאו את "בזיליקת הבשורה", שנבנתה מעל המערה שבה, כך על פי האמונה הקתולית, היה ביתה של מרים כשסיפרו לה שהיא מגדלת בבטן משיח. בכנסייה תיתקלו בלא מעט תיירים וצליינים – ושווה להיעצר על הפסיפסים היפהפיים שעל הקירות.
רוצים עוד נצרות קדומה? סמוך לבזיליקה נמצאת כנסיית יוסף הקדוש, בעלה של מרים מלמעלה, ולא רחוק משם תמצאו את כנסיית הבשורה – הפעם לפי אמונתם של היוונים האורתודוכסים.
אם אתם רוצים להכין את עצמכם למסע הזה מבחינה תרבותית והיסטורית, נסו את "הבשורה ע"פ ישו", ספרו של ז'וז'ה סאראמגו. מהכנסיות אפשר להיכנס לתוך השוק הנצרתי, שנמצא במרחק כמה דקות הליכה ממנה.
ברחוב הבנקים (גם הוא בתוך העיר העתיקה) תוכלו למצוא את "אלבאבור מטחנת הגליל", עסק תבלינים משפחתי שמהריחות המשכרים שסביבו לא תוכלו להשתחרר, ולמטה, מול מגרש הכדורגל, יושב לו בנחת חומוס עמאד, שנציגנו בנצרת ממליצים עליו, ואנחנו טעמנו ואישרנו.
מדרום לעיר יוצא שביל קטן בסימון ירוק אל הר קדומים, או "הר הקפיצה" (יש שילוט שמוביל למקום). על פי המסורת, כאן ניסו הנצרתיים להשליך את ישו אל מותו, אך הוא הצליח לקפוץ ולברוח. את השם שלו – קדומים - קיבל המקום בגלל המערה למטה (שאליה אי אפשר להיכנס), שבה נמצאו ממצאים פרה-היסטוריים ופרה-ישויים. העלייה מסומנת ולא קשה, והנוף משתלם.
שעות פתיחת הכנסיות: שבעה ימים בשבוע 08:00-17:00.
מטחנת אלבאבור: רחוב הבנקים, שוק נצרת. טלפון: 04-6455596.
למי שמוכן ללכת קצת יותר, כולל כמה טיפוסים
אפשר לשלב את הסיור בעיר בטיול לא ארוך בטבע, כשנקודת ההתחלה שלכם היא הכניסה הצפון מערבית לנצרת, בתצפית היפהפייה מהר צמרת. משם מתחיל סימון שבילים אדום שאיתו תגיעו תוך כמה דקות להר בהרן, סימון שממשיך בתוך החורשה לכיוון גן לאומי שמרון. כשתראו את אתר הקמפינג בצד הדרך פנו שמאלה, והמשיכו עם הסימון האדום והשביל שהתרחב קצת עוד כשלושה קילומטרים עד לעין תמרת. עין תמרת הוא שריד קטן לבריכת אגירה ואמת מים, ששימשה את אנשי נהלל המקראית. הרבה רוכבי אופניים מידרדרים להם במסלול הזה, ולפעמים זה די מעורר קנאה (בכל זאת, המהירות, הרוח בפנים, הבלורית בשיער, וזה שהם לא צריכים ללכת את כל זה). אבל מי צריך אופניים כשיש מים.
את המסלול אפשר לסיים אחרי שעולים על גבעת הראשונים – גבעת העולים הראשונים להתיישבות נהלל – ומגיעים ליישוב הקהילתי תמרת. מצידה המערבי של תמרת נמצא תל מעניין שהיה בעבר עיר מבוצרת בממלכה הכנענית. מעניין לראות כמה התיישבויות ישנות שוכנות על אותה האדמה: מהצד האחד הכנענים, ומהצד השני – ליד המעיין שבו ביקרנו לפני רק כמה דקות - שרידי כנסיות הכפר הערבי מעלול, שניטש ב-1948. ובאמצע נמצאת העלייה הראשונה וגם בית הקברות הנהללי המפורסם, כולל משה דיין.
למי שרק רוצה לצעוד
אחת המתודות הכי כיפיות לטיולים היא בחירת עיר שאין בה לבדה אתגר למטייל, וביצוע חקירה מעמיקה של גבולותיה – הליכה על השוליים הסובבים אותה, תוך שהיא תמיד נמצאת באמצע אבל אף פעם לא באמת נוגעים בה.
טיול מקיף נצרת ייקח יום או יומיים קלילים מזמנכם. אם אתם בוחרים באופציה הארוכה, ולא מתכוונים לרמות ולהיכנס בלילה לעיר, תוכלו למצוא בדרך הרבה מקומות ללינת שטח.
את הטיול מומלץ להתחיל לפני הצהריים, בהר צמרת, על היציאה המערבית מנצרת. צועדים על השביל האדום ופונים ימינה כעבור פחות מקילומטר, אל הסימון השחור. ברגע שמגיעים לעינות ציפורי, עם המפגש עם כביש 79, מתחילים ללכת על "דרך הבשורה" עד שזו מתנגשת בסימון שביל ישראל. כעת אתם בגן הלאומי יער ציפורי, וזה גם מקום מצוין לחניית לילה (אפשר גם להתקדם לכיוון הישוב הדתי הושעיה ולישון בקרבתו). מצאו לכם פינה שבה אתם יכולים להבעיר אש כדי לבשל ארוחת ערב, ולישון מבלי להיות חשופים לסכנות (בעלי חיים הם פחות פונקציה מהבחינה הזאת, חוץ מבעל חיים ענק שמשוטט חופשי בשדות בשם טרקטור. אתם לא רוצים שאחד תועה כזה יעשה לכם היכרות בוקר עם הגלגלים שלו).
מוקדם בבוקר המשיכו עם שביל ישראל לכיוון מזרח, וחלפו על פני תל גת חפר. משם הולכים עוד כשלושה קילומטרים עד להר יוניה (הטיפוס מסומן באדום) ויורדים חזרה לשביל ישראל.
נקודת התצפית הבאה תופיע כעבור פחות מארבעה קילומטרים, על הר דבורה. זה הזמן להגיד שלום לשביל ישראל ולרדת אל הסימון האדום, שעובר על נחל ברק בן אבינעם. כאן נגמרים סימוני השבילים, ותצטרכו לאלתר קצת: השדות מלאים בשבילים, וכל מה שצריך לדעת זה את הכיוון הכללי - מערב. לכו עם השמש על נחל תבור ועקפו את הכפר אכסל מדרום לו, עד שתגיעו אל הכביש היוצא ממנו מערבה.
כ-2.5 ק"מ מערבית ליציאה מהכפר ישנו שביל סימון ירוק שעולה על הר קדומים ועובר במערת קדומים. הסימון יוביל אתכם תוך זמן קצר אל נצרת, שם – אם עוד יש לכם כוח – תוכלו לקנח בטיול כנסיות עירוני, או בטיול הראשון שמוצע פה למעלה. ואין ספק - הכל מרגיש אחרת אחרי שמביטים על העיר מבחוץ במשך יומיים - ואפילו החומוס הופך טעים יותר.
פתוחים: תמיד.
משלמים: רק על החומוס.
מתקשרים: גן לאומי ציפורי, 04-6568272.
מגיעים: לנצרת מכביש 75 (מכיוון חיפה), אוטובוס 823 מגיע מתל אביב, ויש הרבה מוניות שירות מחיפה ומלב המפרץ.
מצטיידים: ציוד ללינת שטח, אם הולכים על הטיול המקיף. מים אפשר למלא בכפרים בדרך, אבל תדאגו שיש מספיק מים גם בתיק, ליתר ביטחון. מפת סימון שבילים מספר 3.