ביום רביעי הקרוב מציינים את יום ירושלים, ולכבוד האירוע מדריכות בית ספר שדה שקמים, של החברה להגנת הטבע, ממליצות על טיול משפחתי בשביל המעיינות שביער עמינדב. השביל מחבר בין שלושה מעיינות בהרי ירושלים ומהווה מסלול טבעי ויפה שנמצא מערבית לעיר הבירה. המסלול והיישובים סביבו הם חלק מאזור המכונה "פרוזדור ירושלים", אשר במהלך מלחמת העצמאות חווה קרבות קשים בניסיון לפרוץ את הדרך לירושלים.

המעיינות הינם מעיינות שכבה, אשר נוצרו ממי גשמים שחלחלו בקרקע עד שנתקעו בשכבת חוואר שאינה מחלחלת ופרצו החוצה. לאורך השנים, המתיישבים בהר השתמשו במים האלו כחלק בלתי נפרד מחייהם.

מסלול הטיול

השביל אינו מעגלי, כך שאפשרות ראשונה היא ללכת לשני המעיינות הראשונים ולחזור בהליכה לרכב. אפשרות נוספת היא להגיע עם שני רכבים, ולהשאיר רכב אחד בסוף המסלול. אורך השביל הוא כ-3.5 ק"מ, 75 מטר עלייה מצטברת, 125 מטר ירידה מצטברת, מחרבת סעדים עד עין שריג.

מעיינות בירושלים (צילום: גיל גבעוני, החברה להגנת הטבע)
צילום: גיל גבעוני, החברה להגנת הטבע

המסלול הקצר והנוח מתאים למשפחות, ולהליכה עם מנשא. נחנה את הרכב בחרבת סעדים (בוייז: "חרבת סעדים"). החורבה מכילה שרידי חווה חקלאית מהתקופה הביזנטית אשר סביבה מבנים שונים (בתים, מבנים חקלאיים, במרחק הליכה נביעה בשם עין סעדים, קבר שייח). בחודשי הקיץ עין סעדים ללא מים ולכן כדאי לשוטט מעט בחרבה ולנסות לדמיין את החיים שהיו כאן, וכבר לצאת להליכה.

מחירבת סעדים, נתחיל ללכת על השביל המסומן בירוק. ההליכה תתאפיין בחורש ים תיכוני, כמו אלון מצוי, אלת המסטיק, אלה ארצישראלית ואשחר ארצישראלי. בגזרת הפריחה בעונת הקיץ יישארו פרחי הלוטם השעיר והחוטמית הזיפנית. נלך בתחילה בירידה ולאחר מכן הליכה די מישורית ונוחה כבערך חצי שעה של הליכה (1.5 ק"מ) לכיוון צפון מזרח (שביל ירוק) עד המעיין הראשון, עין עוזי. מעיין זה הוא בעומק של מטר בערך, אינו מוצל אך יש צל בקרבתו. המעיין ידוע בתצפית המרהיבה שלו על היישוב אבן ספיר ושלוחותיהן של הרי ירושלים.
משם נמשיך עוד כ-300 מטרים עד למעיין השני, עין תמר. מעיין זה נבנה ושופץ לזכרה של תמר נתן ז"ל ילידת ירושלים על ידי חבריה מחוגי הסיירות.

עין עוזי (צילום: גיל גבעוני, החברה להגנת הטבע)
עין עוזי | צילום: גיל גבעוני, החברה להגנת הטבע

לבאים עם רכב אחד, אחרי המעיין הזה אפשר לחזור על עקבותינו לחניה. לבאים עם שני רכבים ניתן להמשיך במסלול:

נמשיך מזרחה על השביל הירוק עוד כ-1 ק"מ, בדרכנו נראה מעיינות יבשים שכולם בנויים בצורה די דומה, נביעה, ניקבה, ומעיין. בימי קדם חצבו כך את המעיינות כדי להשתמש במימיהם לחקלאות בהר. לאחר קילומטר, נעבור מהשביל הירוק צפונה לשביל לא מסומן, שיוביל אותנו למעיין האחרון, לעין שריג. נטבול בפעם האחרונה לפני העלייה לרכבים. נחזור לשביל הירוק, נלך עוד בערך 200 מטר, ונגיע לחניון עין שריג, שם יחכה לנו הרכב השני.

עין עמינדב (צילום: גיל גבעוני, החברה להגנת הטבע)
עין שריג | צילום: גיל גבעוני, החברה להגנת הטבע

 

איך מגיעים?

לנקודת ההתחלה: ווייז - חרבת סעדים

לבאים מכביש 1, לנסוע ישר ואז לצאת ימינה לכביש 16, לאחר מכן לצאת ימינה לכביש 50, ואז לצאת ימינה לכיוון מנחת מלחה. משם לצאת שמאלה לדרך חיים ע. קוליץ, להמשיך על כביש 396 עד הפנייה שמאלה לכיוון כביש 3877 המקביל ליישוב עמינדב, להמשיך על הכביש הזה ובצומת ה-T, לא לפנות לעמינדב אלא שמאלה, לכיוון מצפה ארתור רובינשטיין. להמשיך ישר בשביל הגישה עד לחניון חרבת סעדים.

לנקודת הסיום: ווייז - עין שריג

לבאים מכביש 1, לצאת ימינה במחלף הראל לכביש 3965, להמשיך ישר עד כיכר סטף, שם לפנות שמאלה לכביש 395. בכביש הזה להמשיך עד כיכר נוספת, לפנות בה ימינה ל386 ואז מיד לצאת שמאלה לכביש 396, להמשיך עליו עד כיכר נוספת, בה לפנות ימינה לכביש 3875. ניסע עליו עד העיקול, וכשנהיה בעיקול משמאלנו יהיה שביל עפר המוביל ל"יער פדויי שבי" ולחניון עין שריג, נפנה שמאלה ונחנה, נשאיר את האוטו שם ונגיע אליו בסיום המסלול.

מעיינות בירושלים (צילום: גיל גבעוני, החברה להגנת הטבע)
יער עמינדב | צילום: גיל גבעוני, החברה להגנת הטבע

 

חשוב לדעת

המסלול הוא קווי, כך שניתן לטייל במסלול הלוך-חזור, אין מסלול מעגלי, למי שרוצה להאריך ניתן להתחיל את המסלול מיד קנדי, או להאריך בהמשך הליכה לסטף דרך עין חינדק (יבש).

רמת קושי: משפחות

אורך: כ-3.2 ק"מ להולכים מחרבת סעדים לעין שריג, כ-2.6 ק"מ להולכים הלוך-חזור מחרבת סעדים לעין תמר.

תקופה מומלצת: אביב, קיץ, סתיו

נגישות: המסלול אינו נגיש

חשוב לטייל עם נעליים סגורות, כמו כן חשוב להצטייד במים וכובע. עדיף להביא גם מגבת וסנדלים או נעליי מים לכניסה למים. השאירו נקי והימנעו מירידה משבילים. המסלול נמצא במפת סימון שבילים מס' 9. בחופשים ובסופי שבוע עלולים המעיינות להיות עמוסים מהרגיל.