ימים ספורים בלבד לאחר שסוכנות הבטיחות האווירית של האיחוד האירופי (EASA) הסירה את המלצתה מסוף ספטמבר שלא לטוס לישראל, הודיעו שתי חברות אירופיות כי ימשיכו להשעות את פעילותן בארץ. בסוף השבוע הודיעה וויזאייר ההונגרית כי לא תשוב עד 23.10, ובבוקר יום א', חברת התעופה הפולנית לוט הרחיקה לכת, והודיעה כי לא תשוב עד 1.11.
ההמלצה של ה-EASA לחברות האירופיות שלא לטוס לישראל עד סוף אוקטובר הגיעה זמן קצר לאחר שני אירועים משמעותיים: חיסולו של מזכ"ל החיזבאללה חסן נסראללה, שהוביל לאיומים בנקמה איראנית, ואירוע נוסף שאירע בשמי לבנון, שבו על פי דיווחים השתלט צה"ל על מערכת הקשר במגדל הפיקוח בביירות, והעביר אזהרה כי נחיתת מטוס איראני שהיה בדרכו לביירות עלולה להוביל לשימוש בכוח מצד ישראל.
מאז שיצאה ההמלצה פעלו גורמים בישראל במרץ כדי להסירה. יו"ר רשות התעופה האזרחית (רת"א) שמואל זכאי הגיע למספר פגישות עם בכירים באיחוד האירופי וב-EASA. שרת התחבורה מירי רגב מיהרה להתגאות בפגישה שקיימה עם ראש ממשלת הונגריה אורבן ועם השר לענייני האיחוד האירופי יאנוש בוקה, שלדבריה הביאה לביטול ההמלצה של רשות התעופה של האיחוד. אולם נראה כי בפועל, מלבד הסרת ההמלצה על הנייר, הפגישה לא סייעה להחזיר את וויזאייר ההונגרית בפרט, ואת חברות התעופה האירופיות בכלל.
למעשה, אותן חברות שמיהרו לבטל אינן ממהרות לחזור. עד ההמלצה של EASA נמנתה וויזאייר עם אלו שהפגינו יציבות יחסית בישראל. כך גם בלו בירד היוונית (בבעלות קווי חופשה הישראלית), שהצהירה כי תשוב להפעיל טיסות מייד עם ביטול ההמלצה, אך נראה שבפועל היא מתקשה בכך. לפי גורמים בסביבת החברה היוונית, הקושי נעוץ ברשויות התעופה היווניות, שאינן מקילות ראש במצב בישראל. חברה נוספת שהראתה סימני התקרבות מהוססים היא אייר אירופה, שהודיעה על קיצור השעיית הטיסות בעשרה ימים, עד 21.10.
"המבטחים לא מסכימים"
במהלך דיון שהתקיים בוועדת הכלכלה בשבוע שעבר, ועסק בהצעת חוק שירותי תעופה, גלשו המשתתפים לשיחה על הגורמים שמרחיקים את חברות התעופה הזרות מישראל. נציג רת"א ציין את סוגיית הצוותים הזרים כמרכזית, אולם משתתפים אחרים גרסו כי סוגיית הביטוח היא המשמעותית ביותר.
עורכת דין שירלי קציר ממשרד פישר בכר, שמייצגת למעלה מ-20 חברות תעופה זרות, ציינה כי "לפני המתקפה האיראנית באפריל חברות זרות התחייבו שאם המדינה תעזור עם גיבוי הביטוח, כפי שהיא עושה עבור הישראליות, תהיה חזרה מהירה שלהן לישראל. פנינו למשרדי האוצר, הכלכלה והתיירות ולא קיבלנו מענה".
יו"ר ועדת הכלכלה, דוד ביטן, השיב כי מדובר ב"פתרון מאוד פשוט. גם אנחנו צריכים להשתתף. כמו שעושים לאל על, ישראייר וארקיע, נעשה גם לחברות אחרות". כעת, חצי שנה לאחר המתקפה האיראנית באפריל פלוס מתקפה נוספת באוקטובר, לא ברור האם החברות הזרות אכן יחזרו אם יבוטחו, כפי שהצהירו.
עוז ברלוביץ', מנכ"ל ארקיע, מציין כי "מבטחים לא מסכימים, או שמים פרמיות גבוהות מדי, כדי שהמטוסים ייגעו בקרקע ישראל. מדינת ישראל נותנת שירות כיסוי למטוסים הישראליים בלבד ולא למטוסים חכורים. בעצם, היא נותנת פרמיה לביטוח הגנה בזמן מלחמה, ואם לא יהיה את זה, אף מטוס לא ימריא מפה".
כדי לנסות להבין מדוע חברות התעופה האירופיות אינן ממהרות לשוב, יש לחזור לנוסח ההמלצה המעודכן. לאחר שהוסרה ההמלצה שלא לטוס לישראל, לצד הבעת אמון ברשות התעופה האזרחית של ישראל, נוספו להמלצה המחודשת הסתייגויות. "החזקה של חיזבאללה בטילים בליסטיים ובטילי שיוט המסוגלים לפעול בגבהים שונים, יחד עם הפעלת כלי טיס בגבהים שונים, מגבירות את הסיכון לזיהוי מוטעה ולטעויות. בנוסף, השיגורים של טילים וכלי טיס בלתי מאוישים צבאיים על ידי בעלי ברית של חיזבאללה יוצרים דאגות נוספות לגבי בטיחות המרחב האווירי באזור".
עוד נכתב, כי "EASA ממליצה למפעילי אוויר ליישם תהליך קפדני של מעקב והערכת סיכונים עבור כל טיסה כאשר הם מתכוונים לפעול במרחב האווירי של ישראל. תהליך הערכת הסיכונים ואמצעי המיתון צריכים להבטיח שטיסה לא תתחיל או תמשיך כמתוכנן, אלא אם אושר בכל האמצעים הסבירים כי ניתן להשתמש במרחב האווירי בבטחה לצורך הפעולה המתוכננת".
הרשות המקומית קובעת
עוז ברלוביץ מסביר, כי לצד ביטול ההמלצה, ה-EASA נתנה לחברות חופש להחליט אם להימנע או לא. "זה לא שהיא הכריזה שישראל לא מסוכנת. לכל מדינה יש רשות תעופה אזרחית משלה (כמו רת"א), יש מנהלי תעופה שעדיין ממליצים לחברות לא לטוס לישראל במדינות שונות. במדינות מסוימות נותנים משקל רב יותר לעומת אחרות להמלצות של EASA. ברומניה למשל, ראינו שלא מתרגשים מההמלצה יותר מדי, ורוב החברות הרומניות המשיכו לטוס לישראל".
דוגמה נוספת היא חברת התעופה טוס איירווייז (בבעלות חלקית של קבוצת קווי חופשה הישראלית) שהשיבה את טיסותיה ארצה עוד בטרם בוטלה ההמלצה, ככל הנראה בזכות הלחצים שהפעילו בקווי חופשה על רשות התעופה הקפריסאית, שבסופו של דבר אפשרה את פעילות החברה בישראל. זאת בשונה מחברות קפריסאיות אחרות, כגון חברת התעופה הלאומית סייפרוס, שהמשיכה עם השעיית הטיסות.
"החברות צריכות שקט"
"המצב הביטחוני הוא זה שקובע את הלך הרוח. ההמלצה של EASA היא עוד נדבך שמשפיע על מחירי הביטוח, וחברות התעופה לא צריכות שיגידו להן, הן מבצעות לעצמן ניהול סיכונים מאוד מדוקדק", אומר לגלובס בכיר בחברת תעופה אירופית. לדבריו, ישראל היא שוק טוב, ויש שאיפה לחזור אליו במהרה. ואולם, יש שלושה גורמים עיקריים שמרחיקים את חברות התעופה מישראל.
"הראשון הוא המצב הביטחוני, שמשפיע על מחירי הביטוח, והאפשרות לשהות עם המטוס על הקרקע בתל אביב מאוד יקרה כרגע.
"הגורם השני הוא גמישות תפעולית: מאוד קשה לחברות תעופה לנהל עסקים במצב של חוסר ודאות, ולגודל החברה יש השפעה משמעותית על זה.
"הגורם השלישי הוא הצוותים הזרים שההגעה לישראל נראית להם מאוד מסוכנת. הם לא מבינים שבתל אביב המסעדות מלאות; הם רואים מה שמדווחים בתקשורת ומשם מקבלים תמונת מצב. חברות תעופה לא יכולות להכריח צוותים לטוס ליעד מסוים".
לדברי ברלוביץ', "הביטוח הוא לא המרכיב העיקרי. העניין הוא שמתכונת ההפעלה של המטוסים הזרים מוגבלת, כי מודל ניהול הסיכונים הוא שבשעות הלילה יש יותר איום על המדינה, ולכן הם נמנעים מלטוס וזה מגביל את לוח הזמנים, ויוצר לעיתים גם החלפת צוותים בלרנקה ואופרציה מאוד מורכבת ומאוד מוגבלת.
"כמו כן, בגלל שישראל היא באזור מלחמה, ורוב החברות שהיו רגילות להחכיר מטוסים בשוק הישראלי נמנעו מלבוא לישראל, עלות המטוסים החכורים היום היא בערך בעלות של פי שניים משנה נורמטיבית.
"ההפעלה נראית מאוד מורכבת ומסובכת, ומלווה גם בניהול סיכונים של חברות שכרגע מעדיפות לצאת מישראל. כשצוות לא עושה הלוך ושוב בכלל אין מה לדבר. אף אחד לא מוכן לישון באזור שיש בו אזעקות ולכן המודלים כמו זה של בריטיש איירווייז דרך לרנקה הופכים את ההפעלה למסובכת או לא כדאית כלכלית".