שבועיים אחרי הפסקת האש בצפון, הציבור הרחב שנאלץ להדיר רגליו מהאזור בגין המלחמה, משוחרר מכבלי דרישות הביטחון ויכול לצאת ולטייל בחיק הטבע בגליל המערבי בהתאם להנחיות פיקוד העורף. יש את אלה המעדיפים להמתין עוד מעט ולבדוק לאן נושבת הרוח, ויש את הסקרנים והאמיצים שחיכו לרגע בכיליון עיניים. למרות שלא מדובר במסה, מרגישים בשטח טפטופים, סנוניות ראשונות המבשרות שהדבר אפשרי, ומטיילים חלוצים שמנשימים את אתרי התיירות ומזרימים חמצן ותקווה. התקופה המטלטלת אולי לא לגמרי מאחורינו, יש עדיין שינויים מעבר לגבול ומגבלות התקהלות, אך עבור האופטימיסטים חסרי התקנה שגעגועיהם לטבע ולטיולים גברו על החששות, זו הזדמנות לשוב אל המרחב ולגלות את צפונותיו.
> טיול מושלם לסופ"ש בנחל כזיב והאזור
הגליל המערבי הוא חבל ארץ מגוון מבחינה טופוגרפית. בחלקו המזרחי הוא גבוה ומאופיין בגבעות וואדיות ואילו במערב נפרסת רצועת חוף מישורית ויפה החלק הצפוני הסמוך לגבול, עדיין סגור לתנועה ואין גישה לאתרים כמו ראש הנקרה, פארק גורן, מערת קשת ועוד. גם החופים סגורים בשל מגבלת התקהלות, אך עונת הרחצה מאחורינו וברצועת החוף באכזיב נצפו בעיקר דייגים אחדים ומעט מטיילים. הגן הלאומי אכזיב היה סגור לאורך כל המלחמה, ואת מקום הנופשים והרוחצים תפסו כוחות הביטחון. יחד עם זאת, הייתה נוכחות רציפה של צוות מצומצם שעסק בתחזוקה וסייע לחיילים גם תחת אש ותוך שמירה על ערכי המקום. הגן ספג פגיעה ישירה של כטב"מ שהסב נזק קל יחסית שישוקם בהקדם. זהו גן פסטורלי, גבעה נאה שמשמשת כחניון לילה עם רצועת חוף קטנה אך מרהיבה והיסטוריה עשירה. עיקר השרידים הם מהתקופה הצלבנית ומכפר הדייגים שנותר לאחר מכן, ושיטוט בין מבני הכורכר המרשימים, מוסיף לאווירה המיוחדת. חניון הלילה ייפתח לקראת פסח וכעת אפשר להגיע לאתר לביקור יומי ולפיקניק מול החוף הציורי.
גם בגן הלאומי יחיעם, אוצרות היסטוריים מרהיבים ובמרכזו מבצר צלבני אדיר ממדים הכולל תוספות מהתקופה העות'מאנית. הגן היה סגור עד אפריל וננעל שנית מספטמבר, אך כעת נפתח מחדש לטובת המבקרים וזו עונה נהדרת לטיול במקום. המבצר המפואר מתאפיין באולמות עם קמרונות גבוהים, מגדל גבוה הצופה אל נוף מהפנט, מסגד, בית מרחץ וחללים נוספים. לסיור במקום מתלווה אפקט של מיסתורין אולי משום שמבצרים נקשרים בתודעה לסיפורי אגדות מיסטיים ובתוך כך שואפים בגן להחזיר את המשחק 'מבצר בריחה' המרתק שנע במרחב. הבשורה הטובה היא שהגן לא נפגע במלחמה ותוחזק באדיקות בידי הפקחים והעובדים, וכעת ניצב מצוחצח ורענן למסדר המטיילים, ואתם מוזמנים לביקור, טיול והפוגה משפחתית. לקראת האביב מתוכנן להיפתח חניון הלילה שיפעל עד סוכות. בשני הגנים הכניסה בתשלום ובהרשמה מראש.
לצד שמורות הטבע והגנים הלאומיים, אפשר לטייל באזורים נוספים כמו עין חרדלית שבנחל כזיב חוזרים גם עסקי התיירות לפעילות הדרגתית. חלקם היו סגורים לחלוטין, אחרים ניסו לשמור על הראש מעל המים, והרצון העז של חובבי הטיולים לשוב לשגרה שפויה, מעודד את העסקים לפתוח מחדש וזו הזמנה פתוחה וקריאה לשוב ולתמוך בהם לאחר תקופה כל כך מאתגרת. במשק דוגמא שבמושב עמקה, מגדלים פרות משנת 1949, ומעודפי החלב מייצרים כבר 20 שנה גבינות בעבודת יד. ממש לאחרונה הושלמה בניית מרכז מבקרים גדול ונאה שמיועד בעיקר לקבוצות, אך למשפחות יש פעילויות בחגים וחופשות. כך למשל בחנוכה (30.12) ייערך במשק סיור חווייתי הכולל הסבר על הרפת, האכלת פרות והגמעת עגלים והכנת גבינה אישית. שוקו חם מובטח לאורחים ובחנות המקומית ניתן לרכוש מהתוצרת המגוונת של הגבינות (50-60 שקלים לילד, הורה מלווה בחינם).
כדי להכיר את המרחב הכפרי, כדאי להכיר את דוקי טאוב, איש של אופניים וותיק ממושב בן עמי, שמנגיש את הטבע והחקלאות באמצעות דיווש. לטאוב עסק לטיולי אופניים שזמין מזוג ועד קבוצה, מקבלים אופניים וקסדה, ולמשפחות יש כסאות לקטנטנים ואופניים לילדים, ובוחרים מסלול. יש אפשרות לכמה מסלולים בין 7-15 ק"מ, עם מפה של התוואי וצילומים מהדרך, ויוצאים עצמאית. טאוב נמצא שם כגיבוי למקרה תקלה או כחבר טלפוני אם הסתבכתם בניווט. המסלולים מעגליים ויצאנו לדגום אחד מהם. דרך המושב יצאנו לשטח, חצינו חלקות חקלאיות ומטעי אבוקדו והגענו למעיין הראשון בדרך- עין שפע. סביב הנביעה נבנתה בריכה לאגירת המים וטחנה קמח עתיקה. המקום כוסה בצמחייה במלחמה וטאוב מבטיח לנקות ולהנגישו. לצד המעיין בריכה פתוחה ומגודרת שמשמשת להשקייה. משם רכבנו על ציר משובש שהוא הכביש המנדטורי ההיסטורי שחצה את האזור מזרחה. פגשנו שרידי חפירות בתל כברי שאינם נגישים מפאת הצמחיה שגדלה פרא, ובהמשך ראינו בריכה נוספת ממי עין גיח, מעיין נוסף שנאגר. בהמשך רכבנו לאורכו של ה'משפוך' תעלת עודפי מים מהמאגרים, הפוגשת במורד את נחל הגעתון. זוהי נקודה מקסימה וזרימת המים חיננית, בחורף מפלס המים גבוה וצריך להיזהר. אפשר לנוח כאן, להתפקנק קלות ולשוב דרך המטעים למושב. (70 שקלים לאדם ליום, 20-50 שקלים תוספת לכסא ילד/טריילר).
בנהריה, בירת הגליל המערבי, מנסים לשדר עסקים כרגיל אם כי לא הכל לגמרי רגיל ומראה המיגוניות הפזורות, צובט בלב. פודטראק המוזיאון החדש, השוכן סמוך למוזיאון העירוני (מבנה מעלף שסגור לשיפוצים), נפתח רק בחודש יולי האחרון, ולמרות המצב החליט בעליו, תומר אפריים, לעבוד כרגיל מבלי לסגור. כמי שחי מסעדנות מגיל 13, זו הייתה אמירה שאפשרה לתושבים ולעוברי אורח, נורמליות כלשהי וזו התחלפה בתחושת בילוי ממשית. הקונספט הוא ארוחות בוקר עם טוויסט משודרג וספיישלים לפי העונה ומצב הרוח. יש בתפריט סלטים, כריכים, קישים, קינוחים ומיני הפתעות (כדאי לשאול). בימי שישי מצעיר דיג'יי תוסס את האווירה ובימי חמישי בערב אפשר לשתות גם בירה על הבר. אפריים 'גייס' את הוריו ואחיו שהתייצבו לסייע לעסק הצעיר להצליח. אם אתם באזור תנו קפיצה, יש חניה בשפע והרבה מקום לניקוי ראש.
מי שטרם שבו לשגרה מלאה הם בתי המלון בנהריה, מקצתם חזרו לפעילות, חלקם ייפתחו מחדש בשבועות הקרובים והיו גם מי ששרדו את המלחמה כמו מלון CASA. המלון אירח מפונים אך גם אנשי תקשורת ומשפחות של פצועים שיקיריהם טופלו בביה"ח המקומי. CASA הוא מלון לא שגרתי, מצד אחד הוא שוכן בבניין הכי בנאלי שיש בצומת הכניסה המרכזי לעיר, אך מרגע שמגיעים ללובי מרגישים כמו עליסה בארץ הפלאות. העיצוב ססגוני, צבעוני ושמח, עתיר אוספים אקלקטיים שמקשטים את הקירות. שנדלירים משתלשלים מהתקרה, פסלים ופסנתר כנף מעטרים את הספרייה שסביבה גם מוגשות ארוחות, וגם 59 החדרים מתאפיינים בעליצות ופריטי ענתיקות, וינטייג' ורטרו שעושים שמח בלב. מי שעשה קאמבק הוא הספא במלון שידוע באיכותו ואף מציע לכבוד החזרה לשגרה, חבילות לזוגות במחיר צנוע של 640 שקלים, הכוללות ארוחת בוקר, טיפול זוגי ושימוש בבריכה, בסאונה ובחדר הכושר (700-1,000 שקלים כולל ארוחת בוקר, אופציה לחצי פנסיון).
פרטים נוספים באתר עמותת התיירות גליל מערבי