"כולם מתרכזים בין גדרה לחדרה, יש שם מחירים של הונג קונג", אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו במסגרת ועידת הגליל שנערכה בדצמבר 2010, במהלכה הבטיח להזרים כספים ולקדם את פיתוח הגליל במטרה להפחית את הלחץ על מחירי הדיור בין הערים האלה. האם זה הצליח לו? תחליטו אתם. 14 שנים אחרי תקף ח"כ אביגדור ליברמן את אותו ראש הממשלה, בעקבות גל התקיפות בצפון, כשאמר: "נתניהו הצליח לכווץ את מדינת ישראל לממדים של גדרה-חדרה", ביטוי שיש האומרים שמקורו ההיסטורי ב-1937, מהמסקנות שעלו מהספר הלבן של ועדת פיל. הועדה קבע אז שיהודים יוכלו לרכוש קרקעות רק בשטח שכלל את הגליל, עמק יזרעאל ובית שאן, ובחלקו המרכזי של מישור החוף - מבאר טוביה וצפונה, כלומר בין גדרה לחדרה, שמגדיר היום את אזור המרכז המורחב של ישראל.
אך לא בנדל"ן עסקינן, וגם לא בהיסטוריה ופוליטיקה, והתכנסנו בשל התיירות ולאור המלחמה שמתנהלת מעל לשנה במהלכה הגבולות "הצטמצמו" לנו ונסגרנו בפנינו אפשרויות הטיול במרחבים המטווחים בצפון ובדרום. אי לכך, המרחב שבין גדרה-חדרה נעשה רלוונטי מתמיד לטייל ולהתאוורר, אז נסענו לראות מה מציעות לנו שתי מושבות הביל"ויים, שהוקמו כהבטחה גדולה על ידי חלוצי העלייה הראשונה. ביומיום השתיים לא ממש מככבות על מפת התיירות אבל יש להן פוטנציאל להיות כאלה, ועכשיו יותר מתמיד.
5 תחנות חובה בגדרה
1. ליר אקסקלוסיב
אם אתם חייבים סיבה אחת טובה, ומוצדקת, למה להגיע לגדרה, קבלו את ליר אקסקלוסיב, הריזורט הראשון במושבה. ואל תרימו גבה כי אחרי שתגיעו, תראו, תחוו, תצלמו ותעלו לרשת, בטוח שתרוצו לספר לחבר'ה. כמונו, למשל. הריזורט החדש והמפתיע הוא הכי תאילנד סטייל אבל מהסוג היוקרתי, האלגנטי, הרגוע והאינטימי, מבלי להחתים דרכון. בשטח הריזורט שלוש סוויטות גדולות, מעוצבות עם תקרת עץ גבוה ומאובזרות לעילא כולל מיטת קינג סייז, מצעי סאטן צחורים, וג'קוזי זוגי במרפסת מחופה בווילונות משי. בחוץ גן גדול עם צמחיה טרופית יפהפייה שסובבת את בריכת הטורקיז, את חבית העץ שמתפקדת כסאונה יבשה, את שמשיות הקרושה ואת הריהוט המעוצב שמזמין לפתוח קוקוס, להשתרע על ספת השיזוף ולשכוח מהאזעקות ומהעולם שבחוץ.
הריזורט הוא מתחם סגור לאורחיו בלבד וחלק מליר סנסס – מלון בוטיק עם 22 חדרים וסוויטות שמציע את כל הפסיליטיז האפשריים לחוויית חופש-נופש ואסקפיזם מושלם מבלי לצאת משער המלון. יש כאן ספא, חמאם טורקי, רופטופ מקסים עם בריכה, בר פתוח ופנורמה יפה, חדר כושר, סטודיו ליוגה ופילאטיס, חדר ישיבות, חדר יין, מסעדת שף, לאונג'-בר של מקאלן - מותג הוויסקי היוקרתי (כמותו יש רק במלון קמפינסקי), ומוצרי טואלטיקה ובישום שנרקחו במיוחד לליר. בעורף המלון גינה גדולה עם פינות ישיבה להתרגע בין עצי הבוסתן, המזרקה והפסל של קרנף ורוד בגודל טבעי. ואם תרצו בכל זאת לצאת מהמלון יעמדו לרשותכם אופניים לטיול באזור, כולל אפשרות להצטייד בסל פיקניק. ובעניין הקולינריה, למלון יש מסעדה מעולה וארוחת הבוקר היא גדולה, מגוונת, טעימה (מומלץ, אגס פלורנטין ואברטוסט – שילוב של גאודה ופייקון טלה בציפוי קורנפלקס), ופתוחה גם למי שלא לן במלון.
2. רחוב הבילויים
הביל"ויים הוא רחוב ציורי וה'גרעין' של ראשית התיישבות עם הצריף הראשון, עם הנחלות, שחלקן נשארו כשהיו, עם בית הכנסת הישן, הקיוסק הנטוש, מגדל המים ובית העם שהפך למוזיאון. המוזיאון ממוקם במעלה הרחוב, בביתה המפואר של משפחת מינץ, שנבנה ב-1924 ובין חדריו מוצגת ההיסטוריה באמצעות שולחנות מולטימדיה, מיצגים אורקוליים, חפצים, כלי עבודה, כלי מטבח ופריטים ארכיאולוגים שהתגלו באזור. לאחרונה פתחו בגינה הצמודה בר חברתי שפועל בלילות חמישי לשמחת צעירי המושבה. ביציאה מהמוזיאון עמדו בכיכר שמולו ותראו את הרחוב משתרע מטה ומצידיו הבתים הראשונים. בכיכר, ולאורך הרחוב, הציבו תמונות היסטוריות, מסמכים וקטעים המספרים את סיפור התושבים, ובתחילתו העמידו כרכרת עץ אותנטית ותא טלפון אדום שמוסיפים למראה הנוסטלגי.
בעוד שבסופ"ש הרחוב עובר לדום-שתיקה באמצ"ש הוא שוקק עם חנויות ובוטיקים שווים, גלריות, בתי קפה, מסעדות וברים. הכי מעניינות הן החצרות האחוריות בהן מסתתרים אוצרות גדולים שכיף להיכנס ולהציץ, בהן חצר הבילויים הפסטורלית עם בתי האבן מ-1884, שובך יוני דואר, הכלים החקלאיים ובית הנפח, ולצדם חנות עיצוב גדולה ומעניינת, חנות יין, בר ומסעדה.
3. גן הפסלים של יומה שגב
הזבל של האחד הוא האוצר של השני, משפט שיומה שגב אימץ בחום ועשה בו פלאים. יומה הוא אמן מחונן שמפסל בברזל, עץ, אבן ובפסולת שהושלכה (כלים חקלאיים, צמיגים, שרשראות ברזל) ובכזו שהובאה אליו (קומקומים, תנורים ומכונות כביסה) על ידי אנשים שידעו שימחזר אותם. בכישרון רב הוא יצר מהם פסלים בהם דמויות, חיות, כלים וגיבורי התנ"ך, מרשימים ביופיים ובעוצמתם. את אלפי העבודות הוא מציג בגינת ביתו ונדמה שלא נשאר ס"מ פנוי בלי יצירה.
יומה, שחצה כבר את גיל 80, הוא איש מאיר פנים, נמרץ ומלא סבלנות, שפותח את הגן למבקרים וכולם מוזמנים להיכנס חופשי (כל השבוע וללא תשלום) ולהתרשם מעבודותיו. באם תתאמו איתו מראש תזכו להכירו ולקבל הדרכה מלווה בסיפורים מרתקים.
4. תותים ויין
קטרה הוא תל היסטורי ששרידיו מרחיקים ל-1750 לפנה"ס, מתקופת הברונזה ועד לתקופה הביזנטית. בראש התל עצים עתיקים, שיחי סברס וספסלים שהחבר'ה הביאו בשביל ההתבודדות הרומנטית. התל חולש על גדרה והסביבה ועל הריאה הירוקה, החקלאית, שעוד נותרה לה בהם הכרמים של משפחת כהנוב והמטעים והחממות של משפחת הילל - שתי משפחות וותיקות שפתחו את המשק למבקרים.
יקב כהנוב – "סבא אליעזר עלה מאוקרינה ומאז כל השושלת מגדלת כרמים", אומר ערן כהנוב, בן הדור השלישי. למשפחה 400 דונם של ענבי קרינאין, מרלו, מרסלן, מלבק, טמפרניו ופטי ורדו, ש-99 אחוזים מהם הולכים ליקבי בוטיק מובילים. מהאחוז שנותר ערן החליט לעשות יין והקים יקב הכי חקלאי, אותנטי ולא מתייפייף, שממוקם בהאנגר הצמוד לטרקטורים ולמכונות הקטיף. אם תבקשו יעשה לכם סיור במיכלי התסיסה ובחדר החביות ויגיש לטעימות יין לבן וסמוק (רוזה) ואת כהנוב – סדרה יוקרתית של יינות מרלו, קריניאן ופטי ורדו זני. פעמיים בחודש הוא עורך קבלת שבת, פורס שולחנות בהאנגר ובחצר מול הכרמים, מביא פודטראקים, פותח בקבוקי יין וכולם מוזמנים. לעוד פרטים
חוות אגרונן – מיכל ורונן הם צאצאים של חקלאים ממייסדי גדרה, שמתמחים בגידול תותים תלויים בחממות, וכן בגידול תותי עץ, רימונים, פיטנגו, אסנה, אוכמניות ופטל שחור, שמיועדים לקטיף עצמי בהתאם לעונה. בנוסף, בין המטעים הם פזרו פינות זולה, תלו ערסלים והציבו מתקני שעשועים לשמחת הילדים. לעוד פרטים
5. אברטו ביסטרו
אברטו היא היהלום בכתר של גדרה – מסעדת שפתוחה כל השבוע ומצילה את כבודה של המושבה, ואת רעבונם של הסועדים שמגיעים אליה בסופשבוע וכל מקומות האכול סגורים. אברטו היא מסעדת ביסטרו שמתבטא בעיצוב האינטימי (ואוסף של 200 מנורות עתיקות וחדשות שמשתלשלות מהתקרה), באווירה הידידותית, הנעימה, בגינה הפסטורלית שמזמינה לפתוח שולחן מולה, בגן הירק בה הם מגדלים את עשבי התיבול והירקות לסלט, ובמטבח הפתוח לעיני הסועדים. המסעדה עשתה לה שם, ובמיוחד בסופ"שים אז היא מלאה ותוססת ובשבת משתרך תור לבראנץ' ולארוחת הבוקר המוגשת כבופה חופשי ובתוספת של מנת ביצים שמוגשת לשולחן.
המטבח של אברטו הוא ים תיכוני-מקומי שעושה שימוש בחומרי גלם עונתיים שרובם גדלים ומיוצרים באזור, בהם הדגים, הבשר והגבינות שמגיעות ממחלבות בוטיק, והפסטות שעשויות בעבודת יד. בין המנות המומלצות סלט שורשים אסייתי עם פטריות צלויות, סביצ'ה על קרם עגבניות צהובות, דג בקרסט של פיסטוקים ורוטב דבש וזעפרן וסטייק הולשטיין עסיסי לחובבי הבשר המשובח.
5 תחנות חובה בחדרה
1. פארק נחל חדרה
הנחל הוא אוצר טבע מקומי שבחלקו הראשון זורם בשמורה, בין עצים עבותים, חבורות קורמורנים שחרחרים וחווה חקלאית-היסטורית (חוות חפציבה). בחלקו השני, למרגלות ארובות תחנת הכוח, הוא פארק מקסים, וטיול בשני חלקיו הוא שילוב מושלם. באם תבחרו רק בפארק, רגע לפני שתכנסו אליו עלו על הדיונה עם מדרגות האבן ושדרת הדקלים, המובילות לאתר ההנצחה לזכרו של אבשלום פיינברג, ממייסדי מחתרת ניל"י, מראש משקיפים על הנחל, הים והאזור.
גדת הנחל שלמרגלות הדיונה הפכה לפארק נהדר עם חורשת אקליפטוס, מדשאות, מזרקה, מפל מים, שולחנות פיקניק, מתקני שעשועים וגשר מייתרים שמחבר בין הגדות. אם תמשיכו עד לשפך הנחל לים - עליו כתב המשורר נתן יהונתן "חופים הם לפעמים געגועים לנחל", תגלו את הלגונה היפה, ששעת השקיעה מוסיפה לה קסם רומנטי והופכת אותה ללוקיישן נחשק להצעות נישואין. ולא רק זוגות אימצו את השפך אלא גם להקת כרישים שמגיעה בחורף בשל זרימת המים החמימים מהטורבינות לנחל ולים, ואם יתמזל לכם תוכלו לראות אותם משתעשעים במים.
2. קפה בשדרה
הקיוסק ההיסטורי מחייה ימיו כקדם ולפני חודשיים חזר להגיש גזוז בטעמים ממש כמו ב-1926-1956, מאז עבר כמה גלגולים בהם שימש כבית קירור לדגים. בגלגול הנוכחי הוא קפה-קיוסק - בקתת עץ קטנה שברקת (מי שפתחה אותו) תכננה בהרבה מחשבה ואהבה החל מבמת הדק דרך השולחנות והכיסאות הצבעונים בצל הפיקוסים, הפלייליסט המתנגן ברקע, הפעילות התרבותית (סדנאות, הופעות והצגות לילדים) ועד לשקעים להטענת הנייד והלפטופ, שהופכים אותו למרחב פתוח ונעים לעבודה. מעבר לאספרסו, קפוצ'ינו, קורטדו ושוקו חם, תוכלו להזמין את שייק הבית – גזר, תפוח, סלק, סלרי ופטרוזיליה. בנגזרת האוכל יש מאפים, טוסטים, סלטים, כריכים וכדורי שוקולד, כשהקבועים ממליצים על הבייגל כוסמין עם הפינוקים בצד.
הקיוסק הוא חלק מ"שביל האיקליפטוס" - שביל היסטורי המלווה באפליקציית הדרכה קולית שעובר, בין השאר, בגן המייסדים ובבית פיינברג - מהבתים היפים בארץ שמעוטר בציורי קיר מרהיבים. הבית נבנה ב- 1896 על ידי פאני ולוליק פיינברג, ממייסדי חדרה והוריו של אבשלום, והוא עבר שימור והפך למוזיאון מעניין.
3. טכנודע – המוזיאון הישראלי לרפואה ומדע
בטכנודע יש קסם ייחודי, אינטימי, ובלתי אמצעי, בשלושה מישורים ותחת מטריה אחת – פארק מדע פתוח, מוזיאון מדע ורפואה ופלנטריום עם מצפה כוכבים וטלסקופ הגדול בארץ. באולמות מוצגות מגוון תערוכות עם 120 מיצגים אינטראקטיביות כמו שילדים אוהבים, וגם ההורים בשל אפשרות הלמידה באמצעות משימות, משחקים והתנסויות מרתקות, למשל "כניסה" לגוף האדם והשתתפות בהחייאה שמרגשת את כולם. לסקרנים במיוחד יש גם מעבדה רפואית המדמה חדרי ניתוח ובהם סימולטורים שממחישים תהליכים רפואיים בהם צנתור מוח והחלפת מסתם בלב.
בשטח הפתוח תמצאו את מעבדת הטבע – גן עם מתקנים ותחנות הפעלה שממחישות עקרונות פיזיקאליים בדרך ידידותית וכיפית, ועוסקות באנרגיה, קול ותעופה. בצל מטוס פנטום, מסוק דיפנדר, מל"ט וטיל חץ, אפשר להניע מטוסים, להשיט סירות באמצעות קרני השמש, לסובב את בורג ארכימדס ולנגן על צ'לו, סקסופון וקסילופון.
4. CITYWAVE, מול החוף וילג'
חוף הוילג' הוא לא באמת חוף ים אבל במפתיע יש בו גלים אמיתיים, רגועים עד סוערים. הגלים של הוילג' התכנסו לבריכת גלישה בגודל 10X20 מ"ר בה יוצרים גל מלאכותי, מושלם ואינסופי, בטכנולוגית מים עמוקים (בדומה לים) שמרימה אותו לגובה 1-1.5 מטרים בכמות, נפח ולחץ מים משתנה. הגל מותאם לרמה וליכולת הגולשים ממתחילים, חובבים ועד למקצוענים שיכולים לתפוס סוואל אוף דה ליפ. באין גלים בים הגולשים מתאמנים ושומרים כאן על כושר לצד תצוגות תחליט ותחרויות גלישה מקצועיות. בצמוד לבריכה טריבונות ישיבה למי שרק רוצים לצפות בגולשים, ומאידך יש שיעורי התנסות (מגיל 8) שכוללים הדרכה, גלשן, קסדה וחליפת גלישה לימים קרים. והוליג'? הוא למעשה "כפר הקניות והבילויים הגדול בארץ" כמו שאוהבים לקרוא לו פה.
ברחבי הכפר 30 מסעדות וברים ו-120 חנויות ורשתות בינלאומיות, בהן סניף זארה הגדול במזרח התיכון וחנות ענקית שלLefties - מחברות האופנה הגדולות והזולות בספרד. בין שופינג לגלים תמצאו כאן גם מתחם משחקים, מסלול קארטינג ומזרקה שמשלבת תאורה ומופעי מים מוזיקליים.
5. טיילת אולגה
ים תמיד עושה לנו את זה, פותח את הסינוסים, הלב והצ'קרות, במיוחד בסתיו כשהטמפרטורה יורדת והוא נעים, רגוע ויפה יותר, כך גם בחדרה. החוף העירוני מתפרש על 7 ק"מ מתוכם שלושה חופים יפים וייחודיים – זה של שפך הנחל, חוף מפרץ בנימין וחוף תל גדור. יש גם את חוף אולגה, שהוא והטיילת שלאורכו עברו לאחרונה מתיחת פנים והתחדשו עם בית הקפה Melo Beach והפודטראק Melo Fresh שמגיש שייקים, יוגורטים ומשקאות בריאות. אלה מצטרפים למדשאות, לאמפי, למתקני המשחק, הספורט והכושר וכן לקארבר פארק - מתקן המדמה גלישת גלים "יבשה" עם סקייטבורד. בקרוב ירחיבו ויאריכו את הטיילת בעוד 600 מטרים עד למפרץ בנימין, ויהפכו אותה למוקד תיירות עם מרכז מבקרים ונקודות תצפית לים.
ואם אתם כבר שם, תמשיכו מעט דרומה לשמורה הימית של תל גדור עם המפרצים הציוריים, רכסי הכורכר שגולשים לחוף והסלעים והמצוקים האדירים שפורצים מהים.