לפני כשנה וחודשיים חברת התעופה הישראלית החדשה  - אייר חיפה, קיבלה אישור לפעול ולהמריא מנמל התעופה בחיפה. הידיעה על חברת תעופה ישראלית חדשה, שתפעל מהנמל המנומנם מחיפה, בשוק שלא יציב כבר לא מעט שנים, גרמה ללא מעט הרמות גבה. אבל קברניטי החברה, שהיו בטוחים בדרכם, לא עצרו.

בחודש ינואר הם פתחו אתר חדש בו נכתב ש"אייר חיפה תציע טיסות לואו-קוסט ישירות, נוחות ובטוחות למגוון יעדים בארץ ובחו”ל לנוחיותם של תושבי הצפון והמרכז" והחלו לגייס טייסים ואנשי צוות. בספטמבר, כעבור שנה בלבד, הם ביצעו את הטיסה המסחרית הראשונה שלהם מנתב"ג לאילת, חרף המלחמה וחרף העובדה שעדיין לא ניתן להמריא מנמל הבית שלהם.

אייר חיפה (צילום: אילן ארנון)
יושבים במטוס של אייר חיפה ומביטים ממנו למטוס נוסף. עוד שני מטוסים חדשים בדרך | צילום: אילן ארנון

והם לא עצרו כאן. לפני כעשרה ימים החברה הודיעה על הרחבת הפעילות בקו נתב"ג-לרנקה, אחד הקווים הכי מבוקשים כרגע, לעד 6 טיסות יומיות, במחיר שמתחיל ב-39 דולרים. בנוסף, בתחילת השבוע הודיעו על רכישת מטוס רביעי לצי המטוסים שלהם ושבקרוב יתחילו להפעיל טיסות גם ליוון ויחזרו לאילת. "מאז השקת המכירות באתר החברה נמכרו מעל 10,000 כרטיסי טיסה ואנו מודים על האמון שנותן בנו ציבור הנוסעים הישראלי", נמסר.

אל תסתכלו בקנקן - אלא בצוות שמפעיל אותו

היינו חייבים לחוות ולראות במה מדובר. הגענו ב-6:00 לנתב"ג, בדרכנו לטיסת הבוקר של אייר חיפה ללרנקה בשעה 7:45. יום לפני עשינו צ'ק אין באתר, בהליך פשוט, שקוף ומהיר שראוי לציון, מה שאיפשר לנו להגיע מאולם הנוסעים היוצאים לדיוטי פרי, דרך מעבר W, בתוך 14 דקות על השעון. אין ספק שברגע שהטיסות ימריאו מחיפה ניתן יהיה להגיע לנמל הקטן והיעיל בצפון אף צמוד יותר לשעת ההמראה, מה שיאפשר לתושבי הצפון נחיתה בחו"ל בזמני שיא. אגב, בימים אלה, כל כרטיסי הטיסה של החברה ניתנים לשינוי או ביטול עד 24 שעות לפני הטיסה באמצעות אתר החברה.

צי המטוסים של אייר חיפה כולל מטוסי ATR 72-600 בהם יש 72 מושבים בסך הכל. מטוס ה-ATR הקטן הוא אולי לא הדבר הכי "סקסי" שיש, אך בטיסה שאורכת כשעה ועשר דקות, באמת שלא צריך יותר. להיפך, המהירות שבה ניתן לצאת לדרך היא יתרון שאין להרבה מטוסים אחרים.

אייר חיפה (צילום: אילן ארנון)
לא מטוס פאר, אבל בטיסה ללרנקה הוא הכי יעל שיש | צילום: אילן ארנון

כך, הבורדינג שלנו נפתח 2 דקות לפני הזמן, כל הנוסעים נכנסו באוטובוס אחד ותוך כ-20 דקות כולם כבר ישבו במקומות שלהם. המטוס יצא לדרכו ב-7:45 על השעון. התחלה טובה. במטוס עצמו, שעוד יש לו ריח של חדש מהמפעל, יש 18 שורות בחלוקה של 2-2, תאי האיחסון קצת קטנים, אך כל מי שעלה עם טרולי הצליח להכניס את המזוודה שלו.

עוד שני דברים שראויים לציון: 1. הצוות היה נחמד וחייכני בצורה לא רגילה. עזר עם המזוודות, עם בקשות וחילק מים וחטיף בנחמדות לא אופיינית. 2. על אף שמדובר במטוס קטן, המרווח לרגליים היה בהחלט רחב ומספק. המושב עצמו לא היה נוח במיוחד, אך גם לא נורא.

אייר חיפה (צילום: אילן ארנון)
מטוס של 72 נוסעים בסך הכל | צילום: אילן ארנון

אייר חיפה (צילום: אילן ארנון)
מרווח מספק לרגליים | צילום: אילן ארנון

את טיסת החזור שלנו מלרנקה עשינו עוד באותו היום בשעה 17:45. זו היתה הטיסה השישית בהלוך-החזור שהמטוס עשה באותו היום, מה שעשוי לגרום לעיכוב מצטבר (כפי שקורה לא מעט בטיסות לאילת למשל), אך המטוס דווקא הגיע בזמן. יחד עם זאת, המראנו באיחור של שעה בגלל הביטחון המקומי. גם בטיסה בחזרה הצוות היה נחמד וחייכני מאוד ובהחלט נראה שיש כאן מגמה. אחרי הנחיתה המטוס המשיך לעוד הלוך-חזור אחרון ללרנקה, והירידה המהירה של הנוסעים ביחד עם הצ'ק אין המהיר, איפשרו לצמצם את פער הזמנים שנוצר שלא באשמתם.

בשורה התחתונה: חוויית הטיסה היתה יעילה, נוחה ובעיקר מאוד נעימה. ברגע שהחברה תגיע לצפון, ובהנחה שתשמור על הפשטות והשקיפות בצ'ק אין באתר, על הדיוק בשעות ההמראה ועל תודעת השירות, חוויית הטיסה אף יכולה להשתדרג. בינתיים נראה שאייר חיפה התחילה הכי מהר שלה ומכאן היא יכולה רק להגביר.


כך נראה קוויקי בלרנקה

לצד חוויית הטיסה באייר חיפה, סיבה נוספת שבגלל טסנו עם החברה ללרנקה היתה כדי לבדוק איך זה לנחות ליום כיף בחו"ל, ממש כמו שנוסעים ליום כיף בתל אביב, רק בקפריסין. מרגע שנכנסנו לנתב"ג ועד הרגע שבו נחתנו עברו 3 שעות בדיוק. זה כמובן הנתון המרכזי שצריך לקחת בחשבון בקונספט החופשה היומית - כמה שעות מתוך היום צריך להעביר בנמלי התעופה או באוויר, וכמה זמן נטו נשאר לבילויים. גם כאן, ברגע שהחברה תמריא מחיפה יהיה אפילו כדאי יותר לנסות את הרעיון, אך גם שלוש שעות היו סבירים בהחלט, במיוחד למי שעבורו החופשה מתחילה כבר בדיוטי.

> מעבר לפינה: מה יש לעשות בלרנקה?

מרגע שנחתנו ב-9:00 בבוקר ועד שהגענו למרכז לרנקה עברו עוד 45 דקות, שכללו ירידה רגלית מהירה מהמטוס, ללא צורך לאסוף מזוודה. המרחק מנמל התעופה ועד הטיילת של העיר לוקח 15 דקות בנסיעת אוטובוס שעולה 2.4 אירו (אין סיבה לשלם יותר במונית), במהלכה גם עברנו ליד אגמי המלח המפורסמים. לטיסה חזרה היינו צריכים לצאת מהעיר בשעה 15:30, כך שהיו לנו כמעט 6 שעות להסתובב בלרנקה. זה מספיק בהחלט.

לרנקה (צילום: אילן ארנון)
בישראל היה גשום, בלרנקה נכנסו למים | צילום: אילן ארנון

ומה עושים 6 שעות בלרנקה? פשוט משוטטים. אחרי שירדנו מהאוטובוס, התהלכנו בנינוחות לאורך הטיילת שמלאה במסעדות וספורט ימי למעוניינים. אם היינו נערכים מראש עם בגד ים, גם היינו מנצלים את היום השמשי להיכנס למים. לא מעט אנשים עשו זאת באותו היום. 

בקצה הטיילת נמצאת הטירה המקומית שהכניסה אליה עולה 2.5 אירו. מומלץ להסתובב במקום כחצי שעה וליהנות מתצפית יפה וצל נעים בגינה התחתונה. לאחר מכן המשכנו במסע שופינג שעבר בין הרחובות Zinonos Kitieos ו-Ermou שנמצאים בסמוך וניתן למצוא בהם בגדים, תכשיטים, צעצועים ומתנות. את היום סיימנו בישיבה במסעדת בשרים טובה בטיילת ואכלנו המבורגר מושחת לצד בירה קרה. הרגשה של חופשה.

לרנקה (צילום: אילן ארנון)
טירת לרנקה | צילום: אילן ארנון
לרנקה (צילום: אילן ארנון)
הטיילת בלרנקה | צילום: אילן ארנון
לרנקה (צילום: אילן ארנון)
דוכנים של ספורט ימי | צילום: אילן ארנון
לרנקה (צילום: אילן ארנון)
אווירה של חו"ל | צילום: אילן ארנון

אייר חיפה (צילום: אילן ארנון)
בדרך חזרה לארץ | צילום: אילן ארנון

ב-16:00 הגענו לנמל התעופה (צ'ק אין עשינו מראש) לקראת טיסה של 17:45. ב-18:45 המראנו אחרי עיכוב של שעה וב-20:00 נחתנו שוב בארץ.

עבורינו הניסוי הוכתר בהצלחה. זאת לאור העובדה שהרגשת החופשה שלנו התחילה עוד בשדה בארץ וש-6 שעות של שיטוט היו די והותר. אם לכם זה נשמע קצת לחוץ מדי, תמיד אפשר להוסיף עוד לילה ולסגור קוויקי ספונטני של 24 שעות, או להמתין להמראות מחיפה, אז הכל יהיה הרבה יותר יעיל ומהיר.