במבט על נראה שטחה של המועצה האזורית מנשה כמו אמבה אמורפית, כתם דיו אקראי סטייל מבחן רורשאך הפסיכולוגי, ובמרחב הכפרי שלובים תיירות, קהילה וסביבה. מנשה היא מיקרוקוסמוס ישראלי עם קיבוצים, מושבים, יישובים קהילתיים וכפרים ערביים. כדי לצפות אל האזור, עלינו למצפור הר אמיר, בדרך לקציר, שגובהו מאפשר מבט פנורמי מאשדוד ועד תחנת הכוח בחדרה ועוד צפונה. לצד סככת התצפית, חורשה ושולחנות פיקניק.
רכס אמיר המתרומם מעל ואדי ערה מתנשא עד 450 מטרים, חלקו מיוער בצפיפות כמו שמורת הטבע יער אום ריחן, היער הטבעי הגדול שנותר בתחומי יהודה ושומרון. השמורה ידועה במגוון מינים נדירים, ולחלקם כמו מיני סחלבים וצמחים בעלי שמות כגון יבשוש גלילני, או מישויה פעמונית, זהו גבול תפוצה דרומי בארץ או בעולם. בלב השמורה מסלול מעגלי קצר המקיף קרחת יער, שאורכו כקילומטר וחצי. שביל גישה מסומן אדום, כשלושה ק"מ אחרי הכניסה לקציר, מוביל למגדל תצפית. אפשר לטפס ולהתפעם מהנוף ואחר כך לצעוד בשביל השחור ולשוב עם הכחול, דרך חורש ים תיכוני מוצל, המאפשר טיול גם כשחם.
את הביקור בקציר התחלנו ב'רקפלה', בית הקפה של זיו מוס השוכן במתחם עסקים קטן, ופעיל בימי שישי. העסק מבטא את הכישורים המשפחתיים שכן אמו אחראית על האפייה ואחותו הקונדיטורית ולצד אלה יש בתפריט גם קישים, כריכים, סלטים, פלטת גבינות וכד'. המקום הקטן והחמוד הוא אספקלריה מקומית, בית לאוכלוסייה מהסביבה לכן הביקוש הגבוה והתוצרת הטרייה והרעננה טעימה וזוכה לשבחים. באמצע השבוע הוא על תקן מעדניה ובימי חמישי בערב מפעיל מוס בסמוך בר בשר, כריכים ובירה.
קציר ידוע בריכוז גבוה של אמנים, בעלי סטודיו ביתי המארחים לביקור/סדנאות בתיאום. לאחדים סדנה ב'קרית האמנים', מרחב הכולל גם כמה בתי אוכל כמו פיצריה איטלקית משובחת, פאב תוסס המגיש מיני בשרים ומסעדה טבעונית משגעת. לפני שלוש שנים יזמו ביישוב פסטיבל אמנים בשבועות, 'בתים פתוחים' להיכרות עם היוצרים, לצד מופעי מוסיקה, הפעלות לילדים, תערוכה קבוצתית ועוד. לראשונה יתפרס הפסטיבל על פני יומיים גדושים - בהתאם לרוח התקופה, והפקתו התאפשרה בזכות מתנדבים מהקהילה. בעקבות המלחמה ומגבלות התקציב, נרתמו תושבים רבים לסייע בהובלתן של ענת רוט וסאן שני, ונבנתה תכנית עשירה, מרביתה בחינם, למעט סדנאות האומנות (25-75 שקלים). כדי להקל על התנועה ולאפשר גישה לכל האומנים, יפעל שאטל פנימי ובני נוער ילוו אותו בסיור מומחז, סיפורים והסברים. כך תכירו את גבי זיו המייצרת גופי תאורה ומלבישה בתים. בת חן שנייר שפיתחה טכניקה לציור שמן על עץ והיא חובבת קווים אדוקה, הלן נאמן גולן יוצרת פסלים קינטיים מחומרים טבעיים וממוחזרים ובקריית האמנים תוכלו לבקר אצל הפסל צביקה אלטמן שיוצר ומלמד ויהודה המפסל גופי תאורה מחוטי מתכת ויציקות אפוקסי ופוליאסטר צבעוניות (12-13.6, 10:00-חצות, לעוד פרטים באתר).
את ימי הקציר מציינים גם בחצר הראשונים בקיבוץ עין שמר, חצר היסטורית מוקפת מבנים ובטבורה מגדל מים ששיפוצו מסתיים בימים אלה ומדשאה לפעילויות. הביקור מזמן הצצה לחיי החלוצים וטעימה של חוויה מחיי המתיישבים המאתגרים. מתחילים במוזיאון, תצוגה סגורה עם כמה חללים ובהם סרטונים, תמונות, עץ הקיבוץ והמחשה של חיי הקיבוץ. במאפיה הוותיקה מתנסים באפיית לחם בתנור עתיק, ליד מבנה האבן המרשים מתחפשים לחלוצים, ויש גם תצוגת כלים חקלאיים. בשבועות מוזמנות משפחות לחוויה קיבוצית הכוללת פינות יצירה, הדרכה, אפיה, מופע שבועות עם טקס ביכורים וטיול בטרקטור ועגלה שאסור לפספס. זיו חדוותי מנהל החצר, מוביל את המסע לשדה חיטה ומדגים קציר במגל. בטחנת הקמח הסמוכה הוא מפעיל מנוע דיזל ישן וטוחן חיטה לקמח. לסיום מבקרים במוזיאון הטרקטורים בקיבוץ, מפעל מפואר של כמה משוגעים המשפצים כלים שנדמה שאבד עליו הכלח ומפיחים בהם חיים (12.6, 10:00-18:00, בתשלום. הפעילות הבאה – באוגוסט. עוד פרטים באתר).
בכניסה למושב השכן גן שומרון, ניצב פודטראק חדש שחלם דורון בולדס ז"ל שנרצח בנובה, והגשימה עבורו אחותו שי. בולדס תכנן את המקום עוד קודם, הגיש בקשה לאישור ושיתף את אחותו בתכניות ובפרטים, סיפר לה שיגיש בשרים מהמעשנה והיא לא הבינה איך זה קשור אליה. "דורון עסק באוכל מהשירות הצבאי והתאהב בבישול וכשנחשף לתחום הבשרים נשבה בקסם" היא מספרת. לאחר הטרגדיה הבינה שהגשמת החלום עליה, ובסיוע משפחה וחברים השלימה את המשימה. "דורון היה אדם גדול וחזק, אופטימי שתמיד עזר לכולם וכל החברים התגייסו לעזור". הפודטראק ניצב בשולי המשק המשפחתי ומציע סנדוויץ עם בשרים מהמעשנה, מטבלים, סלטים וגם קפה ומאפה ופעיל כל השבוע. לצדו כרם זיתים ובצלו שולחנות פיקניק ואבן זיכרון לדורון (עוד פרטים באתר).
למי שלא חובב בשר (וגם למי שכן), 'קפה טוב' הוא תחנת חובה עם סיפור מפעים. 'שער מנשה' הוא בית חולים פסיכיאטרי שבתחומו הוקם בית קפה חברתי שיקומי יחיד במינו, שעובדים בו מטופלים. היוזמה של המנהלת לאה בוצר נועדה לשרת את התהליך השיקומי של השוהים במתקן דרך קבע, ובשיתוף ארגון 'שכולו טוב' נוסד הסניף לפני שבע שנים, והצלחתו מרגשת במיוחד. בית הקפה החלבי, מגיש מנות פשוטות של סלטים, פסטות, פשטידות, קינוחים ועוד, ומכין מגשי אירוח בהזמנה. הרציונל אינו עסקי, לכן מחיר המנות עומד על 25 שקלים, אבל זו הזדמנות יחידה להיכנס לבית החולים (יש לציין בכניסה 'לבית הקפה') לגלות מה קורה מאחורי הגדרות ולתרום לרווחתם של מתמודדי נפש שמרגישים כאן מועילים ומשמעותיים. העובדים מדהימים ביחסם ובשירות וניכר שהם אוהבים את העבודה. חשוב להדגיש שאין לצלם את העובדים, אבל אתם מוזמנים לקשור אתם שיחה. (שעות פתיחה: 8:00-16:00, שישי עד 12:00, שבת סגור. עוד פרטים באתר).
סיימנו ברוח האומנות שבה התחלנו, בשני מוקדים סמוכים. הגלריה לאומנות עכשווית בגבעת חביבה מארחת תערוכות מתחלפות של אמנים רב תחומיים יהודים וערבים ובימים אלה נחנכה תערוכת 'רוחות פרקים' שתוצג בחודשים הקרובים. התערוכות במרכז האמנות פתוחות לקהל כל השבוע וללא תשלום (עוד פרטים באתר).
במתחם הצמוד לקיבוץ מענית השכן, שוכן הסטודיו של אמן הברזל הבינלאומי זאביק גוטליב. כבר במבט ראשון קל לזהות את הטכניקות של אורי חופי, חרש ונפח בעל שם שגוטליב היה תלמידו וממשיך דרכו. עבודותיו של גוטליב ומעוררות התפעלות ויש בהן פריטים קטנים ופסלי ענק כדי להנגיש את אומנותו לכולם. הוא הציג בפנינו פסל שזכה באליפות העולם באיטליה לפני למעלה מעשור וסיפר שאף הוזמן לשפוט בתחרות (וגם אז זכה אמן ישראלי). פסליו מעטרים בתים ואתרים ציבוריים בארץ ובעולם והוא ממשיך לשכלל ולפתח טכניקות. מפרוץ המלחמה הוא משרת במילואים, מרתך בטנקים וחוזר ובהדרגה לעבוד וללמד בסטודיו. לתלמידיו הוא מתאים תכנית לימוד אישית, חלקם הולכים אתו שנים ואם מדגדג לכם לחמם ברזל, להכות בסדן ולתת לאמן הפנימי לפרוץ, יש מצב שזה המקום עבורכם (עוד פרטים באתר).
