בערב חג השבועות פירסמנו כאן את פרויקט דירוג חופי הכינרת, שהתבסס על מצבם הפיזי מתשתיות ועד אטרקציות. השיפור הניכר במדדים הוא אבן הראשה במיצוב הכינרת כמוקד תיירותי ראשון במעלה, ונדבך אחד במערך לשיפור תדמיתה. כזכור, בדירוג הוחרגו החופים במלונות ובכפרי הנופש, הזמינים לאורחיהם בלבד, אך הם חלק ממוצר תיירותי-מלונאי המהווה נדבך נוסף להעלאת קרנה בעיני הציבור. אתרי הלינה הם יעד נחשק לחופשה בכינרת, הרמה המלונאית מגוונת – מאוהל ועד מלון יוקרה, מנעד המחירים רחב והביקושים בעלייה. אך מה הוביל לשינוי התפיסתי בציבור לגבי הכינרת, וכיצד הפכה ממקום "שלא מממש את הפוטנציאל שלו" למעין 'ממי' לאומית אהובה?
> דירגנו את החופים הכי טובים בכנרת. אלה התוצאות
אם צריך לשים את האצבע על נקודת המפנה בציר הזמן, הרי שהיא נעוצה אי שם בימי הקורונה. חיים ססתיהו, מנכ"ל כפר הנופש עין גב טוען שבגדול שיש עלייה מדורגת בביקושים מזה 20 שנה, למעט שנות משבר (ואצלנו יש לא מעט כאלה), אך בהתייחס לקורונה, שנת משבר מהדרמטיות שהיו, הוא טוען שהביקוש היה בשמיים: "מאז הקורונה הביקוש בפירוש עלה. יש לנו קהל קבוע ובגלל שאנחנו שומרים איתו על קשר אז הייתה קפיצה. בקורונה גם עשינו מהלך של פירוק בתים ובניית וילות שנתן תנופה למקום, ובמקביל התחלנו לקדם מלון חדש ברמת 5 כוכבים בשיתוף פתאל. בכינרת חסרות מיטות גם ברמת האיכות, לכן שיפרנו את המוצר ושדרגנו, וזה לא מספיק. יש תכנית להרחיב את הכפר מעבר לכביש ולהציע גלמפינג וחדרים לטיילנים וצליינים שרוצים מחיר נמוך יותר, וככה נוכל להציע מנעד מחירים ואיכויות נרחב"
עד סוכות שמר סתתיהו על קשר הדדי ויציב עם מלונות נוספים באזור בכדי לנווט עודפי ביקוש, ובמבט על נדמה שהשחקנים הראשיים וההיצע השתפרו אך לא באופן דרמטי. היצע היא מילת הקסם ועל אף ניצני הפיתוח בשטח, הקצב קטן מהביקוש. סביב אגם גארדה באיטליה למשל, פועלים אלפי אתרי לינה וגם סביב הכינרת יכולים לפעול מאות רבות של מתקנים בשלל רמות. הבירוקרטיה הישראלית, שידועה כתנועת האטה, היא החסם הגדול, ומהלכים שיצאו לדרך, כמו המלון החדש בעין גב, ירקמו קירות וחדרים רק בעוד כמה שנים. עידן גרינבאום, ראש המועצה האזורית עמק הירדן, מחזק את הטענה ואומר: "מדובר בתהליכים ארוכים שלא קורים בן לילה, ואם המדינה הייתה משקיעה במקום מחשבה ושיפור תשתיות יכולנו להגיע להיקפים תיירותיים אדירים. ליזמים יש אצלנו מסלול ירוק ואנחנו עושים מאמץ לסייע להם להתמודד עם האתגר וזה לא קל כי יש לפחות חמש רשויות שמסתכלות על הכינרת, ולכל אחת יש מה להגיד ובסוף יש כינרת אחת ואנחנו משתדלים לקדם יוזמות במגבלות הקיימות". באותה נשימה הוא מזכיר את מלון נבל דוד שנפתח זה מכבר ואת השלושה שבבניה בחוף גולן, בחוף אמנון ובקיבוץ תל קציר ומסכם: "בתוך חמש שנים אני צופה תכניות מאושרות במזרח הכינרת עם תוספת של כאלף חדרי מלון ובטווח הרחוק כפול מזה".
> התארחנו במלון נבל דוד. זה מה שחשבנו עליו
גם בעיריית טבריה נוקטים בגישה דומה, ויונית בן יוסף, מנהלת אגף התיירות מספרת: "יצרנו מסלול ירוק ליזמים, שעוזר להם לעבור משלב הרעיון לביצוע. זה כולל מתן עדיפות בוועדות הרישוי וההנדסה בעיר, חיבוק אמתי לפתרון של כל קושי או חסם בירוקרטי. יש בטבריה תנופת בניה אדירה. ערך הקרקעות עדיין נמוך יחסית, ויזמים מקומיים שהבינו את הפוטנציאל התחילו לתכנן ויש שבעה מלונות בשלבי היתר". בן יוסף מסכימה שמהקורונה חלה עלייה במספר המבקרים אך מחדדת: "עד קיץ 2023 המספרים קטנו מבחינת תיירות נכנסת וקיבלנו המון תיירות פנים עם תפוסות גבוהות. אני חושבת שכל ענף התיירות הבין אחרי הקורונה, וגם במלחמה הנוכחית, את חשיבות תיירות הפנים, המלונות אז התמלאו והכינרת הייתה מפוצצת. הבנו שצריך לעשות אדפטציה ומלונות עשו הסבה לתיירות פנים, הציעו סופ"שים נושאיים, ערבי קולינריה גלילית ופתחו שערים לדברים שלא עשו מעולם. מכאן גיבשנו אסטרטגיה בתיירות הפנים של סיוע לעסקים תומכי תיירות שמאפשרים גיוון בחוויות, העשרת התוכן והתאמה לקהל המקומי. אצלנו יש תמיד אירועים ביטחוניים והתיירות היא הראשונה להיפגע".
"מדובר באגם שהוא סמל. מותג"
משבר הקורונה הביא עמו גם הזדמנות, וכמה יזמים יצירתיים מצאו פתרון מהיר להגדלת ההיצע באמצעות אוהלים ממוזגים שיש להם יתרון בהקמה מהירה וארעיותם מקצרת בירוקרטיה והם מעניקים חוויה שונה ומגוונת. המהלך המשיך וסימן את הכינרת כיעד מוביל ויתרונה טמון בכך שאינה זקוקה ליחסי ציבור כדי לזכות באהדה כי הישראלים אוהבים לאהוב אותה, ולגרינבאום הסבר לחיבה המיוחדת: "הפוטנציאל בכינרת גדול מכל דבר אחר. מדובר באגם שהוא סמל, מותג שמתחבר לערכים טובים, לנוסטלגיה ולהתחדשות. המפלס עושה טוב לכולם והמגמה היא לשמור עליו גבוה בקביעות לכן לא שואבים בקיץ בזכות ההתפלה וזה עניין משמעותי". סתתיהו מחזק ומוסיף: "יש כאן גוף מים מטופל, מסודר ונגיש, שאינו רחוק מהמרכז עם מוקדי טבע, נקודות תוכן ואטרקציות לילדים. הקולינריה משתפרת, יש מסעדות קטנות ואיכותיות, והאזור מתחזק מבחינת תושבים. יש הרחבות בקיבוצים, טבריה מתפתחת וגם המושבים מסביב".
זה הופך אותה לעוגן?
"בוודאי. אני עושה פסטיבלים ויש אירועי ספורט ענקיים עם 5,000 משתתפים וזה מפתח את האזור. יש כאן תיירות צליינית עם פוטנציאל אדיר, חיבור לטבע, לחקלאות לפנאי ולאירוח כפרי שהישראלים מחפשים. פיתוח מלונאי איכותי הוא הבסיס כי יש התמודדות מול אזורים אחרים, ולכן חשוב להוסיף ולפתח תכנים ומי שישכיל ויהיה טוב יבואו אליו. אנחנו ברצף של צמיחה וגם איגוד ערים כינרת פיתח והשקיע עשרות מיליונים וגרם לכך שמי שרוצה בילוי יומי יכול להגיע לחוף נקי ומטופל כמו צמח למשל".
הפרגון של סתתיהו מתיישב עם הפעילות האינטנסיבית של האיגוד, שמנהל 11 חופים ובהם גם צמח. הגוף הסטטוטורי הוקם ב-2008 לאחר שהרשויות האחראיות לא עמדו בהוצאות האחזקה והתפעול של החופים, ומאז הוא אחראי על המהפכה התשתיתית, התודעתית והערכית בחופים, ששינתה את תפיסת הציבור כלפיהם ויצרה חוויית נופש מתקנת. אם בעבר היו החופים יקרים, רועשים להחריד, בניהול מפוקפק, הזנחה מתמשכת עם שחיקת תשתיות, השתלטויות ועבירות תכנון ובניה, היום, ובגיבוי החוק, המצב התהפך והאיגוד שהתמודד עם הרעות החולות, החזיר את המשאב הלאומי לציבור. את ההפקרות החליפו חוק, סדר, מצלמות אבטחה ושיפור בתנאים, והנתונים מצביעים על עליה שנתית של עשרות אחוזים במספר המבקרים. "יש לאיגוד ראיה הוליסטית בתפעול החופים" , אומרת דנה בכר מנכ"לית האיגוד "וזאת מעבר לחינוך, תחזוקה וביטחון, אלא הכל ביחד".
בשלב הראשון נעשה טיפול מעמיק בתשתיות (מניקיון ועד רישוי עסקים) וכעת בשלב השני משדרגים. "יש לנו תכנית רב שנתית לכל החופים הפעילים שיזכו לשדרוג בעזרת תקציבי מדינה, כי הכינרת היא משאב לאומי ובעלת חשיבות ארצית. המדינה צריכה להשקיע ולהביא כל חוף למיטבו כולל שירותים, מתקנים, גישה לשביל סובב כינרת, נגישות ועוד, ואחרי השקעה בשטחים הציבוריים מוציאים חוף עם סל שירותים למכרז. חוק הסדרת הטיפול בחופים קובע שהאיגוד הוא רגולטור, למרות שבחלקם הוא אופרטור. החזון הוא להיות רק רגולטור אך זה תלוי בקצב פיתוח החופים וכרגע תכנית שלב ב' תסתיים ב-2040". חוף דוגה היה החוף הראשון שהמדינה פיתחה, והשקיעה בו 31 מיליון שקלים. האיגוד הוא הרגולטור והיזם הזוכה על האופרציה. המודל הוכיח את עצמו וחוף צאלון הוא הבא בתור, וסגור כרגע לעבודות. בכר מספרת בגאווה שאת המודל של האיגוד לומדים גם בחופי הים התיכון וגם ברשויות הנחלים בצפון, ואולי הם היעד למהפכה הבאה. מצד שני, חשוב לציין שהכינרת לא הוכרה על ידי המדינה כאזור בעל עדיפות לאומית ברמה התיירותית, ומקבלי ההחלטות לא הפנימו את הפוטנציאל, גם הכלכלי, ועל אף שהתכניות נהדרות והביצוע מיטבי, ייקח הרבה זמן לראות תוצאות.
חופי האיגוד פתוחים חינם להולכי רגל והתשלום הוא על חניה, בתעריף אחיד ומוזל, הם הוכרזו כשקטים, ולמרות שזו עדיין הבעיה הראשית בפיקוח, באיגוד לא מרימים ידיים ואוכפים. אכיפה יש גם בחופים סביב טבריה ובן יוסף מציינת בסיפוק שגם הם מוגדרים חופים שקטים: "באזורים שפיתחנו הצבנו מצלמות אבטחה וכריזה שהמוקד העירוני שולט בהן, לכן יש גם שמירה על שקט, ביטחון פנים ותשתיות שהן ערך עליון ברשות. אנחנו שומרים על מה שפיתחנו והאורחים יודעים שיש עין שמסתכלת וזה יוצר סדר במרחב הציבורי שנדרש שנים ותורם לאווירה נעימה". אכיפה נוספת נעשית בניסיונות ההסדרה של חופים 'פרטיים' ולדברי בן יוסף נעשית בדיקה היסטורית של החופים ושימוש בכל הסמכויות בכדי להנגיש כמה שיותר מהם לציבור.
הנגשת החופים אינה שלמה בלי פיתוח כבישים, עקב אכילס של האזור. "יש סביב האגם שלושה כבישים שלא השתנו עשרות שנים" מסביר גרינבאום, "וצריך התגייסות ממשלתית כי זה לא משהו שאפשר לעשות ברמה המקומית. צריך לייצר כביש משמעותי מרוחק יותר ולהשאיר את הקיים למשתמשי החופים".
יש תכניות?
"יש, וגם מחשבות והצהרות אבל בשטח לצערנו לא קורה דבר ואין שדרוג משמעותי באופק".
שדרוג החוויה לעומת זאת, נעשה באמצעים נוספים. בחוף סוסיתא השייך לאיגוד, יצאו השנה בפיילוט חדש לעידוד שימוש בכלים רב פעמיים, ובכר מציינת שיש עוד נושאים על הפרק כגון טיפול בסוגיית הקרוואנים ומתן מענה מבלי לפגוע ביתר הנופשים, טעינת רכבים חשמליים, שיפור תשתיות המזון ועוד. "הכל מתחבר לא רק לנופש אלא גם לעידוד טיילות בשביל סובב כינרת", היא מדגישה ומזכירה שהשביל הוא באחריות האיגוד והיקפו עומד עדיין על 85 אחוזים שפתוחים לקהל וכי הם עמלים על יתרת 15 האחוזים. בכנס שיתוף ציבור שנערך בחודש שעבר, הציג האיגוד יחד עם מנהל התכנון את שלב ב' בתכנית (תמ"א 13/13) שיוצר מסגרת תכנונית לשביל רציף עם מוקדי שירות ברמות פיתוח שונות וכן עוגני עצירה ושהייה. השאיפה היא להפוך את השביל לציר טיול עשיר בסיפורי הכינרת וסביבתה ולחבר בין האטרקציות לאורכו. נזכיר שהשביל, שיזמה החברה להגנת הטבע, נועד להנגיש את הכינרת לאזרחים באמצעות גישה חופשית רציפה לקו המים ותרם למהפיכה בהנגשת החופים. "זו השלמה טיילית כל השנה" מסכמת בכר, "ותפיסת התכנון אינה רק לשביל היקפי אלא למוצר שהוא חלק ממערכת ואפשר לחלק אותו למקטעים יומיים ולמשוך קהל יעד אחר. יש קהילת נאמני כינרת ועם האינטנסיביות הגוברת של המשתמשים, היא תגדל ותשמור עליה".