חברת הלואו־קוסט הבריטית איזי ג'ט הודיעה ביום אתמול (ג') כי לא תחדש את הטיסות לתל אביב עד מרץ הבא, ובכך הפכה לחברת התעופה הראשונה שמודיעה על ביטול טיסות לטווח כה ארוך. החברה, נזכיר, כבר הקפיאה את פעילותה בישראל באפריל האחרון, לאחר מתקפת הכטב"מים האיראנית, אז הודיעה כי ההקפאה תימשך עד סוף אוקטובר 2024.

הכתבה פורסמה במקור בגלובס

גל הביטולים האחרון החל בשבוע שעבר, כאשר קבוצת לופטהנזה הקפיאה את טיסות הלילה ליומיים (ובהמשך האריכה עד ל־13 באוגוסט). גם דלתא הייתה בין הראשונות להודיע על הקפאה, והיא לא תשוב לפעילות בישראל עד סוף אוגוסט. יונייטד איירליינס הרחיקה לכת והקפיאה טיסות "עד להודעה חדשה".

בחברת הלואו־קוסט האירית ריינאייר הודיעו על ביטולי טיסות עד 9 באוגוסט, ובשעות האחרונות החלו ישראלים לקבל הודעות ביטול על טיסות לקראת סוף החודש. 

שאר החברות שהודיעו על הקפאת טיסותיהן עשו זאת לטווח זמן קצר יחסית של עד כשבוע, לרוב אפילו ימים בודדים. כך למשל בחברת הלואו־קוסט ההונגרית וויזאייר שביטלה טיסות למספר ימים וכבר השיבה את פעילותה לסדרה.

וויזאייר הפעילה במהלך הקיץ טיסות ל־15 יעדים, השנייה במספר אחרי ריינאייר שמפעילה נכון להיום 16 קווים. על פי נתוני רשות שדות התעופה, וויזאייר הייתה החברה השנייה בפופולריות שלה בקרב הנוסעים הישראלים באוגוסט אשתקד, כשכמעט 9% מהנוסעים בנתב"ג, כרבע מיליון, נסעו איתה.

יש המייחסים את הפופולריות הזו ליחסים החמים בין ישראל להונגריה, אולם גורמים בענף סבורים שמעל הכל האינטרסים הם כלכליים, והקווים לישראל נחשבים לרווחיים במיוחד. לעומת זאת, הפופולריות של איזי ג'ט בתקופה המקבילה אשתקד, בחודש אוגוסט הידוע כשיא עונת התיירות, הייתה נמוכה משמעותית. איזי ג'ט הייתה העשירית במדד הפופולריות בקרב הנוסעים, עם 2.38% מהנוסעים בנתב"ג, כ־67 אלף.

השיקולים של החברות

מההודעה הרשמית של איזי ג'ט עולה כי ההחלטה לדחות את חידוש הטיסות מגיעה בעקבות המצב הביטחוני ואי הוודאות שהוא מביא עמו, שלדבריהם "משפיע על הביקוש". הביקוש הישראלי לטוס אמנם נותר גבוה, אך בחברות התעופה לוקחים בחשבון גם את התיירים שלא צפויים לבקר בארץ בטווח הזמן הנראה לעין. אולם, לא מדובר בבעיות ייחודיות לאיזי ג'ט.

לדברי יוסי פישר, מומחה לתיירות ותעופה, כיום לכל חברות הלואו־קוסט יש בעיות של מחסור במטוסים, לכן בכל רגע נתון הם מתעדפים את היעדים השונים ומבצעים ניהול סיכונים. "מלבד המחסור במטוסים, יש גם מחסור בצוותים. כל אלה ביחד עם חוסר היציבות המתמשך בארץ, מקשים על החברות לחזור לשוק. הם מסתכלים על זה בצורה אסטרטגית, וברור שלחזור לישראל אחרי חגי תשרי זה לא הגיוני", אומר פישר. "בנוסף, לפי המודל לואו־קוסט הקלאסי של איזי ג'ט, ככל שמזמינים יותר מוקדם המחיר יותר נמוך. הם בונים על אנשים שימלאו מטוסים לאביב הבא".

ד"ר עוזי פרויד פינשטיין מהמכללה האקדמית כנרת מסביר כי חברות הלואו־קוסט נכנסות ויוצאות משווקים במהירות, ו"לא שומרות יותר מדי אמונים". גורמים בענף התעופה מעריכים שאחרי הקורונה המודל שמוביל את החברות זה בעיקר רווחיות, כך שהביטולים לאו דווקא נובעים מהמצב הביטחוני, אלא כי החברה מצאה יעדים רווחיים יותר.

נחמה רונן, יו"ר קבוצת ממן שמעניקה שירותים לחברות תעופה בינלאומיות בישראל, מסבירה ש"נהיינו אזור לא יציב שקשה לחברות התעופה לנהל אותו בהשוואה לאלטרנטיבות. שנית, ברגע שהחברה מוצאת קו יציב חלופי עם מחזור הכנסות יציב, אז היא משנעת לשם את המטוסים שלה וממקסמת שם את הרווחים שלה. שלישית, חלק מהצוותים לא מעוניינים לטוס לישראל או לישון בישראל וזה מעמיס על ההוצאות. בסוף השיקול המוביל הוא השיקול הכלכלי, ואם המדינה תרצה להחזיר את ענף התעופה לרמת הפעילות שקדמה ל־7 באוקטובר, היא תצטרך לחלק תמריצים כלכליים".

מסתמכות על ארה"ב

פישר סבור שלביטולי החברות האמריקאיות השפעה ישירה על הביטולים של חברות הלואו־קוסט: "אלה חברות ענק שעובדות עם מערכות ניהול סיכונים חיצוניות וגופי מודיעין אזרחיים, שמאפשרים להן להעריך מצבים ביטחוניים במדינות, ולעשות שיקולים בהתאם. לחברות התעופה הקטנות אין מערכות כאלה, הן לומדות מהחברות הגדולות".

למה החברות האמריקאיות הן הראשונות לבטל? לדברי פישר, אורך הטיסה והמרחק הגדול משפיעים על ההחלטות, בהתחשב בכך שהחברות צריכות להלין את הצוותים שלהן בישראל. בשונה מהן, החברות האירופאיות יכולות להפעיל טיסות "קוויקי" ולא צריכות להשאיר את הצוותים בארץ. "מלבד זה שהצוותים לא רוצים לישון פה, מחירי הביטוח על הזמן שבו המטוסים שוהים בארץ עלו. בנוסף, החברות האמריקאיות נעזרות ביועצים שמסייעים להן לקבל החלטות בהתאם לכל מיני שיקולים, כמו מחירי הדולר או הנפט שמשפיעים על הדלק".

חשש מביטולים נוספים

פישר, סבור כי יתכן שבקרוב נראה חברות נוספות, ולא רק לואו־קוסט, הולכות בעקבותיה של איזי ג'ט: "חברות תעופה זקוקות ליציבות כלכלית. עד שהן מרימות את הראש, כדור השלג הזה מקבל שוב תאוצה. דווקא בגלל שהן חזרו לפעול ונאלצו לבטל מחדש זה מאותת להן שלא שווה להגיע. אנחנו נמצאים במשבר התעופתי המתמשך והגדול ביותר שהיה במדינת ישראל מאז הקמתה".

רונן אומרת כי "לשמחתנו יש לא מעט חברות שחושבות שהבעיות בישראל הן בעיות רגעיות ולא מוותרות על הסלוטים שלהן. הן נותנות צ'אנס לכך שהתקופה הלא טובה הזאת תסתיים ואז הקווים לישראל יהיו רווחיים. קשה לנבא מה יהיה והזמן לא לטובתנו, חברות מוצאות פתרונות אלטרנטיביים והן לאו דווקא ירצו להפסיק קו בטוח במקום אחר בעולם למול החלופה הישראלית שהופכת להיות יותר ויותר רגישה".

הארכה זו של הקפאת הפעילות של איזי ג'ט עלולה לגרום לעליית מחירי טיסות החורף בכלל ושל חברות הלואו־קוסט בפרט, היות שהמחירים מושפעים מהיצע וביקוש. רונן מסכמת כי "בסופו של דבר ההשפעה היא אותה השפעה, ברגע שיש פחות שחקנים בשוק המחירים עולים. כל שחקן שנוסף מסייע להורדת מחירים. עד החורבן שנפל עלינו באוקטובר היו פה מחירים יוצאים מהכלל".