רגע אחרי שסיימנו לקרוא סיפור יציאת מצרים - ובראשו קריעת ים סוף, שבה, על פי המקרא, נבקע הים לשניים ובני ישראל צעדו בחרבה, היינו חייבים לבדוק רגע איך היה נראה במציאות.

בסרט האנימציה המפורסם "נסיך מצרים" למשל, רואים את בני ישראל גוררים חמורים ועגלות בין סלעים בקרקעית הים. אבל איך באמת נראה הים האדום, ים סוף, במעמקיו? האם ייתכן שהנוף שתיארו הקדמונים היה שונה לחלוטין ממה שאנחנו מדמיינים?

ד"ר אסף זבולוני, אקולוג מפרץ אילת ברשות הטבע והגנים, עורך מחקרים וסקרים שוטפים במפרץ אילת – אחת משתי שלוחות צפוניות של ים סוף, המשתרעת בין חצי האי סיני לחצי האי ערב. מאז 2019, הסקרים כוללים גם רובוטים תת ימיים שנשלחים אל מעמקי הים, חושפים נופים נסתרים ומגלים עולם שרק מעטים זכו לראות. ד"ר זבולוני מספר: "במסגרת עבודתי זכיתי לחקור את מפרץ אילת גם בעומקיו הסמויים מהעין – אזורים בתוליים שכמעט לא נצפו על ידי האדם. אנו משקיעים מאמצים רבים בסקירה ובניטור של הסביבה הימית, כולל אזורים שקשה להגיע אליהם, מתוך הכרה בחשיבותם האקולוגית. מאז 2019, יחד עם חוקרים מהאקדמיה ואנשי רשות הטבע והגנים, הובלתי עשרות הפלגות מחקר שבהן שלחנו רובוט תת ימי לצלם את קרקעית הים לאורך חופי אילת, בעומקים שאליהם לא ניתן להגיע בצלילה. לעומקים אלה עדיין חודר מעט אור, אך בעוצמה נמוכה מאוד, ורק מעטים מאזורים עמוקים אלו נחקרו בעבר. מטרתנו הייתה להבין, למפות ולתעד את המערכת האקולוגית הייחודית של מעמקי מפרץ אילת".

שמורת חוף האלמוגים אילת (צילום:  חן טופיקיאן)
בני ישראל חצו ככל הנראה במפרץ אילת. חוף האלמוגים | צילום: חן טופיקיאן

הוא ממשיך: "למרות היכרותי ארוכת השנים עם הסביבה הימית כאן, אני מודה שבכל פעם שאני שולח את הרובוט למעמקי הים, אני מתרגש מחדש. הרובוט משדר לסירה שידור חי של מה שהוא רואה, ובמידה מסוימת אני חווה חוויה דומה לאסטרונאוט שנוחת על הירח, במקום שבו רגל אדם לא דרכה מעולם. המפגש עם הקרקעית מעורר התרגשות וסקרנות – האם נגלה שוניות, או קרקעית חולית? האם נפגוש יצורים חדשים שלא ראינו מעולם? האם נגלה שמיני בעלי החיים שאנחנו מכירים מהאזורים הרדודים מצליחים גם להתקיים במעמקי הים"?

מה גילו בקרקעית הים?

צוות המחקר מוריד רובוט שנשלט מרחוק מסירה אל הים, בדרך אל הים העמוק האור דועך לאט־לאט ובשלב מסוים יש צורך להפעיל את פנסי הרובוט על מנת לראות. "מהתמונות שקיבלנו דרך הרובוט", מסביר ד"ר זבולוני, "ניתן לראות כי פני השטח של קרקעית הים העמוק מורכבים ממה שחשבנו. מצאנו שהשוניות מגיעות לעומקים של יותר מ־190 מטרים. מהצילומים נראה שהשוניות בעומקים אלה מאוכלסות בעיקר על ידי אלמוגים וספוגים, כאשר מיני אלמוגי האבן המוכרים לנו כבוני השוניות במפרץ אילת שכיחים לרוב באזורים רדודים מ־70 מטרים. תצפיות אלה מעוררות את השאלה מי הם אותם בעלי חיים שאחראים על בניית תשתית השונית המאסיבית בעומקים גדולים מ־70 מטרים, שהרי לאלמוגים הרכים ולספוגים שראינו בעומקים אלה אין יכולת לבנות שוניות.

"אחד מההסברים האפשריים, שאותו יש לבחון באמצעות מחקר גאולוגי, הוא שהשוניות העמוקות שאותן אנו רואים בעומקים גדולים מ־70 מטרים הן למעשה שוניות קדומות שנבנו בתקופות בהן מפלס הים היה נמוך יותר. בעידן הקרח האחרון, למשל, לפני כ־18,000 שנה, מפלס הים היה נמוך ב־100-120 מטרים מהמפלס כיום. סביר להניח שבעידן הקרח שוניות עמוקות אלה לא נבנו על ידי אלמוגי אבן, בגלל הטמפרטורות הנמוכות ששררו, אלא על ידי בעלי חיים אחרים המסוגלים לבנות תשתית גירנית קשה (שונית), כגון חלזונות, צדפות, אצות גירניות ועוד. השונית הקדומה שנבנתה לפני אלפי שנים, מהווה כיום תשתית שעליה מסוגלים להתיישב ולהתפתח אלמוגים בני זמננו. מעבר לעומק של 190 מ' נצפתה בעיקר קרקעית חולית ובה בלטי שונית בודדים וקטנים יחסית. לפי הגומחות, התלוליות והמחילות הרבות נראה שהקרקעית החולית באזורים אלה רחוקה מלהיות שוממה ושהיא שופעת בבעלי חיים המתחפרים בתוכה, כגון שושנות ים שמתכנסות אל תוך הקרקעית כאשר הרובוט מתקרב אליהן, או גיטרן (בטאי ממחלקת דגי הסחוס) שהופתע לגלות שגוף מוזר עם פנסים שוחה מעליו".

הנוף התת ימי בעומק של 62.5 מטרים (צילום: מארק בזנוב וד"ר אסף זבולוני)
הנוף התת ימי בעומק של 62.5 מטרים | צילום: מארק בזנוב וד"ר אסף זבולוני
הנוף התת ימי בעומק של 70 מטרים (צילום: עודד עזרא וד"ר אסף זבולוני)
הנוף התת ימי בעומק של 70 מטרים | צילום: עודד עזרא וד"ר אסף זבולוני

כיסוי רב של תשתית שונית בעומקים של 97 עד 219 מטרים (צילום: מארק בזנוב וד"ר אסף זבולוני)
כיסוי רב של תשתית שונית בעומקים של 97 עד 219 מטרים | צילום: מארק בזנוב וד"ר אסף זבולוני

הייתם אולי מצפים שקרקעית הים העמוק, היכן שאין הרבה אור, תהיה חשוכה ואפרורית, אך ד"ר זבולוני מסביר כי זה לא המצב: "בגלל מיעוט האור בעומקים אלה נראה מרחוק ששוניות האלמוגים חד־גוניות יחסית לשוניות הרדודות, אולם ככל שמתקרבים עם הרובוט, פנסיו מאירים את השוניות ואז הצבעים העזים בגווני כתום, אדום, וצהוב פורצים מתוך השוניות. האלמוגים הרכים והאלמוגים השחורים האוכמנאים הם גולת הכותרת של השוניות העמוקות. אלמוגים מניפתיים גדולים ואלמוגים שחורים כמעט ואינם מצויים באזורים הרדודים באילת, אך בעומקים גדולים מ־ 60 מ' ניתן לראותם בשכיחות גבוהה. בנוסף, מהצילומים נראה שקיימים באזור ייחודי זה מינים שייתכן מאוד שהם מינים חדשים למדע ואולי אף ייחודיים לים האדום".

איפה בני ישראל חצו את הים?

מיקום חציית ים סוף על ידי בני ישראל אינו ידוע בוודאות, וישנן כמה תאוריות שונות בנושא, המתבססות על מקורות מקראיים, גיאוגרפיים וארכיאולוגיים. אחת מהן טוענת שהחצייה התרחשה במפרץ אילת והיא מסתמכת על מקומות הנזכרים במקרא כמסלול בני ישראל. תאוריה זו טוענת כי הר סיני נמצא בערב הסעודית, ולכן המסלול עבר דרך מפרץ אילת.

האם מפלס הים באותה תקופה היה שונה מהמפלס כיום? כאמור, גאולוגים מעריכים שלאחר עידן הקרח האחרון, מפלס ים סוף התייצב לגובהו הנוכחי לפני כ-6,000 עד 8,000 שנה. על פי המסורת היהודית, יציאת מצרים התרחשה בשנת 2448 לבריאת העולם, כלומר במאה ה-14 לפני הספירה (לפני 3,337 שנים). על כן, סביר להניח שמפלס ים סוף בתקופה זו היה כנראה קרוב מאוד למפלס הנוכחי, עם הבדלים קטנים שלא השפיעו מהותית על אפשרות חצייתו.

אלמוג רך בעומק של 100 מטרים (צילום: עודד עזרא וד"ר אסף זבולוני)
אלמוג רך בעומק של 100 מטרים | צילום: עודד עזרא וד"ר אסף זבולוני

נס או מציאות? בין אם מדובר במיתוס לאומי שנוצר כדי לבטא את חוויית השעבוד והשחרור של עם ישראל, ובין אם בתופעה גיאולוגית נדירה, קרקעית ים סוף ממשיכה להסתיר בתוכה אינספור סיפורים ואוצרות טבע. בני ישראל אולי, או אולי לא, זכו לראות את עולם האלמוגים המרהיב של מפרץ אילת, אך אנו יכולים לראותו ולהעריכו ולכן חשוב לשמור עליו גם עבור הדורות הבאים. ואכן, בהתבסס על הסקרים שנערכו על ידי רשות הטבע והגנים, מקדמת הרשות, בסיוע החברה להגנת הטבע, שמורת טבע ימית חדשה במפרץ אילת שנועדה להגן בעיקר על השוניות העמוקות שמהוות חלק חשוב ובלתי נפרד מהמערכת הטבעית במפרץ אילת.