13 מי יודע? אנחנו, והם לא רק בהגדה אלא ברחבי הארץ – על גדת נחל, בראש גבעה, ביער, בצריף, במוזיאון, במלון לשעבר, בתחנת רכבת היסטורית ועוד הזרועה נטויה. בימים בהם האטרקציות המוכרות ברחבי הארץ צפויות להיות מלאות במבקרים, אספנו כמה המלצות שנמצאות פחות באור הזרקורים שכדאי לכם לבקר בהם במהלך חול המועד ובכלל:
1. הפיאצה של ביאליק, תל אביב
ה"עיר ללא הפסקה" חוגגת השבוע (11.4) 116 אביבים מאז הניחו את אבן הפינה באחוזת בית והיא החלה לצמוח מהחולות. במאה פלוס שנותיה היא ייצרה כמה רחובות ומקומות אייקוניים בהם גם ביאליק, מהרחובות הראשונים והיפים בתל אביב שעבר בשנים האחרונות התחדשות שהפכה את הכיכר שלו למקום בילוי נחשק עם מוזיאונים ובית קפה מדוברים. הרחוב הקטן והשקט הוא מהתרבותיים בעיר גם הודות לאושיות שהתגורר בו, בהם המשורר הלאומי, המשורר יעקב כהן והצייר ראובן רובין, שביתו הפך למוזיאון.
תחילתו של ביאליק באלנבי הסואן, סופו בפיאצה היפה, וטיול לאורכו הוא כמו סיור במוזיאון אדריכלות פתוח עם בתי הבאוהאוס והבתים האקלקטיים המשלבים עיצובים מהמזרח ומהמערב. הכיכר, עם בריכת הדגים והנופרים, ובתים המקיפים אותה - בית ביאליק עם הקשתות וכיפת הגג המוזהבת; בית המוזיקה הכתום של פליציה בלומנטל; הבית הכחלחל עם הגג דמוי הטירה; בית לילבלינג הלבן - המאכלס את מוזיאון הבאוהאוס, ומוזיאון העיר תל אביב-יפו, מעצימים את יופייה של הכיכר והפיכתה למרחב תרבות עירוני. בניין מוזיאון העיר, שהוא מהיפים והמרשימים עם שני גרמי מדרגות שמובלים למרפסת מעוגלת, נבנה ב-1925 כמלון, הוסב לבית העירייה ואכלס את לשכתו של מאיר דיזנגוף, ראש העיר הראשון. ב-1971 הבניין הפך למוזיאון ולאחרונה עבר שיפוץ שחושף את יופיו הפנימי, את משרדו של דיזנגוף, את המוזיאון לתולדות העיר ואת החללים שמציגים מגוון תערוכות עכשוויות. במסגרת ההתחדשות נפתחה בגינה שלוחה של מאפיית עמיתה, עם העוגות והמאפים הטובים, ובבית המוזיקה השיקו את קפה אלג'יר עם הקפה המשובח והופעות המוזיקה.
מתי? כל השבוע. בחג (8-19/4 , 11:00-23:00) יתקיימו סיורים ופעילויות חווייתיות במוזיאון העיר (14-16.4, 10:30), כדורגל שפל בקפה אלג'יר עם חולצות, דרינקים ומוזיקה (16.4, 12:00-20:00) וסיור תיאטרלי בין בתי הכיכר (19.4, 26.4, 11:00).
> מחפשים טיול לחג? תגידו לנו מה חשוב לכם - ונמצא את הטיול המושלם
2. קרמזינה, מושב תלמי יפה
הדס קרמזין היא בשלנית בירה, מהבודדות בארץ. בעבר היא הייתה מפיקת אירועים, במהלכם הפיקה שוק איכרים באשקלון שם הכירה מישהו שהכין בירה ביתית, טעמה, נדלקה, הלכה ללמוד ולהתמקצע והיום היא מייצרת בעצמה שמונה סוגים של בירות מעולות. באותה התקופה הדס התאלמנה ועברה משבר והבירה, לדבריה, הצליחה להוציא אותה ממנו. בהמשך, במהלך המלחמה, שלושת בניה הלוחמים גויסו למילואים ולמרות המתח והדאגה היא הצליחה לשמור על אופטימיות וחיוך מעוררי הערצה והבירה הייתה שוב מפלט מבורך.
"הבירה גדלה איתי ואני גדלתי ביחד עם הבירה", היא אומרת ומוסיפה ש"החיים הרבה יותר חזקים והכל עניין של איך מתייחסים לסיטואציה. היעוד שלי הוא להפיץ אור לכמה שיותר אנשים", ואת זה היא עושה גם במסגרת הרצאות התודעה שהיא מעבירה לצד מפגשי החשיפה לעולם הבירה שהיא עורכת בחצר ביתה היפה. הדס מציעה למבקרים חווית אירוח אינטראקטיבית במהלכה היא מספרת איך נולד סיפור הבירה ומה מרכיביה תוך שהיא עומדת מאחורי הבר בגינה ומגישה סדרה של בירות לטעימה. בנוסף היא עורכת סדנאות לבישול בירה בתנאים בייתים ופשוטים, ולדבריה כל אחד יכול. ואם לא תוכלו להגיע אליה היא תגיע אליכם - יוזמה שהרימה במלחמה וממשיכה גם היום כשהיא מעמיסה את החביות וברזי המזיגה ברכב ומגיעה לכל מקום.
מתי? בתאום מראש.
3. השער הקדום, ירושלים
השערים בחומה העתיקה לא מפסיקים להפתיע ומעבר לשבעה הגדולים, העתיקים והוותיקים שכולנו מכירים, נפתח לאחרונה שער חדש. טוב, לא בדיוק חדש אלא יותר מחודש שנחשף מתחת לשער שכם ועבדו שנים כדי לשחזר, לשפץ ולהשיב אותו לקדמת הבמה. מדובר ב"שער העיר הקדום" שנבנה על ידי הרומאים כשער הכניסה לאיליה קפיטולינה - עיר אלילים שהוקמה כחלק מהמאבק של האימפריה הרומית למחוק את הזהות היהודית של ירושלים.
במסגרת ההתחדשות המרגשת החברה לפיתוח מזרח ירושלים (מפ"י) יצרה את שערי הזמן - חזיון אור-קולי מרתק שמעיר לחיים את המסורת היהודית של שערי העיר בתקופת המקרא, ששימשו אז מרכזי מסחר, משפט ונבואה, וממחיש איך ירושלים חזרה להיות הבירה התוססת. במהלך סיור במקום אפשר לראות גם את השחזור הדיגיטלי של מפת מידבא הביזנטית, את תערוכת שערי החומה העות'מאנית, ואת המיצג המרהיב המתכתב עם עמוד מיל ה-0 (אבן דרך ה-0) המקורי, שעמד בכיכר הפנימית לשער ומוכר יותר בשם "באב אל עמוד" - שער שכם הנוכחי.
ואם אתם כבר שם זו הזדמנות נהדרת לשלב כניסה למערת צדקיהו, העוצרת נשימה, וטיול ותצפיות לאורך טיילת החומות, ששתיהן ממוקמות בסמוך.
מתי? שני, רביעי-חמישי, 09:00-17:00 | מחיר: 5-25 שקלים
4. נחל בירמות, בית שמש
נחל ירמות, מכירים? ולא, זו לא שגיאת כתיב וזה לא ירמוך אלא לגמרי ירמות, והוא זורם בבית שמש, במקביל לכביש מרכזי שחולפים על פניו ולא יודעים, כמונו למשל. גילינו אותו במקרה בדרכנו למנזר בבית ג'ימאל (מומלץ בפני עצמו) והופתענו, אבל בוא ננמיך ציפיות – לא מדובר בנחל גלילי רחב ושוצף אלא בערוץ צר וקטן, ועדיין. אחד מסימני הזיהוי של הנחל הוא תל ירמות, שבראשו שרידי חורבה מתקופת המקרא והנחל זורם למרגלותיו ובהמשך חובר לנחל שורק. ירמות זורם כל השנה בעוצמות ומפלסים משתנים ויוצר לאורכו מעיינות ובריכות גלויות ונסתרות, שאחת מהן קיבלה את הכינוי "הג'קוזי" ואחרת "הבאר". לרב המים נקיים ואפשר להיכנס אליהם, אז תשמרו וקחו אתכם את הזבל.
באר דקלים - הבאר מסתתרת בתוך מבנה קשתות עתיק שנראה כמו מערה ששיחים סבוכים מסתירים אותה מלמעלה וסימן הזיהוי הוא סוף שורת הדקלים שצומחים בסמוך. הבאר עגולה וצרה, עומק המים כמטר, אפשר לרדת אליהם בסולם ויש מי שהפכו אותה למקווה ובנו מצידיה ספסלי אבן.
עינות דקלים - בריכה טבעית בערוץ הנחל עם סלעים מדורגים שיוצרים מפלצ'יק וזרמים קטנים כמו בג'קוזי.
עין אקליפטוס - בריכונת על תוואי הנחל שקיבלה את שמה מעץ האיקליפטוס העבות שמצל עליה. הבונוס: מישהו הציב שם מגלשה צהובה היישר למים.
מעיין השמחה - בריכה בטון שנחפרה על ידי חבריו של יהודה בכר, שנרצח במסיבת הנובה, ונחנכה בקיץ לזכרו. הבריכה היא פנינת טבע נסתרת בין העצים, עומקה 1.5 מטרים והיא מתמלאת ממימי הנחל. הגעה: משביל העפר הצר הממוקם כ-800 מטרים מכיכר הכניסה לרמת בית שמש.
חניון האיקליפטוס - חורשה עם מתקני שעשועים ושולחנות פיקניק הממוקמת בנקודת המפגש של הנחלים ירמות וישעי.
איך מגיעים? מכביש 38, ובייז נחל ירמות. מהכביש יורדים לדרך העפר ונוסעים בסמוך לתוואי הנחל והבריכות.
5. המרפסת הסודית, בין נחלה לבית ניר
הטבע בימים אלה הוא ההצגה הכי טובה בעיר, גם אם מדובר בכלל מחוצה לה. כזו היא דרך הנוף המתפרשת בין מושב נחלה לקיבוץ בית ניר, שחוצה בדרכה את יער חרובית. טרום הגעתנו לדרך היפה, הפורחת ומרחיבת הלב, הילכו בה אבות אבותינו ועל כך מעידים שרידי חורבות, מערות חצובות, מחילות מסתור, בורות מים ובוסתנים שהתכנסו עם השנים תחת הכותרת של "דרך התנ"ך". את הדרך מלווים עצי חרוב, שקד, אלה, שקמה ודקל, ומאות דונמים של כרמים מאופק לאופק.
תחנה ראשונה מצודת סומייל אלח'ליל שחלשה על דרך המלך שהובילה לתל צפית - המבצר הגדול והחשוב באזור, ששרידיו נישאים בראש התל. בחורבה נותרו שרידי חומה וקשת אבן ובסמוך להן באר עתיקה שעדרי הצאן באים לשתות ממנה והתמונה פסטורלית ופוטוגנית במיוחד. השביל ממשיך וחוצה עמקים וגאיות מכוסים בשדות חיטה ותלתן ירוקים מנוקדים בפריחות ותיבות קינון של תנשמות. הלאה, חוצים גשר מעל כביש 6 ועוצרים בתחנה השנייה, במרפסת הסודית - סוכת גפנים דו-קומתית שהחולשת על נוף מרהיב ביופיו. למטה הכרמים של יקבי ברקן, בהמשך השדות ושיפולי הגבעות של רכס משואה, הכי יפה ומרשים שהעין לא שבעה מהמראות, וה-מקום להתנחל, לחלוץ בקבוק יין ולהתמכר. משמאל לכרמים ממוקמת חרבת ברקוסיה שמפסגתה, בגובה 200 מטר, תצפית על הרי יהודה, השפלה ורצועת הים בין אשדוד לאשקלון, ולמרגלותיה נחל אלה המזרזף עם מעיינות קטנים שמסתתרים בצמחייה, ואם יתמזל לכם תראו חבורת צבאים מדלגת בשטח.
איך מגיעים? מקצה מושב נחלה ממשיכים ישר בשביל העפר ונכנסים לדרך הנוף המסומנת בכחול. סוף הדרך בקיבוץ בית ניר ואפשר לצאת ולהיכנס באמצע מיער חרובית.
6. זמן צעצוע, יפו
במשך שנים היה ירון מינקובסקי מעצב אופנה בינלאומי, מלך מסלולי תצוגות האופנה והמלביש של מלכות היופי, ותוך כדי התמסר לתחביב הגדול שלו – איסוף צעצועים. לאחרונה הגשים חלום והקים בצמוד לסטודיו שלו את "זמן צעצוע" - מוזיאון שבו הוא מציג את אוסף הצעצועים הייחודי וכן חיבור לעולם האופנה בדמות בובת דוגמנית לבושה בשמלה המורכבת ממאות צעצועים קטנים. האוסף הייחודי מונה מעל ל-2000 פריטי וינטג' לצד צעצועים טרנדיים שכבשו את העולם, בהם צעצועי פח, רובוטים, בובות סוכריות FEZ (כנראה האוסף הגדול שלהן בעולם), בובות של ברבי וקן, מכונת פליפר, עגלת בת 100, וכן סדרת משחקים שנוצרו בעקבות השבעה באוקטובר. הסיור במוזיאון הססגוני היא חוויה נוסטלגית ומרגשת למבוגרים עם נפש של ילדים המאפשרת הצצה לתחנות הילדות הישראלית מימיה הראשונים של המדינה ועד היום. ירון, ורעייתו פזית, מלווים את הסיור תוך שהם מספרים את סיפור המקום, תחביב האיסוף והאוסף המיוחד אותו ליקט במהלך נסיעותיו בארץ ובעולם, וכן בשוק הפשפשים הסמוך לסטודיו.
מתי? 16, 22, 25, 29 באפריל, ב-11:30, וכן בתאום מראש.
7. הצריף, רמת השרון
שנים שעודד צביקל אוסף מאות פריטים נוסטלגיים מהמטבח הישראלי, ומבית הסבתות שלנו, תוך חלום שיום אחד יעשה משהו עם האוסף המיוחד. החלום התגשם לפני כשנתיים בדמות הצריף – מוזיאון קולינרי-נוסטלגי מקסים ומרגש שפתח בחצר ביתו. ביומיום עודד הוא יועץ קולינרי למסעדות ותוכניות טלוויזיה, חובב נוסטלגיה ואוהב את ההיסטוריה של המטבח הישראלי, שחיבר את עיסוקו ואהבותיו ויצר מסע בזמן אל עולם האוכל מקום המדינה ועד שנות ה-80 עם הכלים, החפצים, המנהגים, הספרים, הסיפורים, הזיכרונות, המתכונים והטעמים. את האוסף הוא מציג בתוך שני מטבחים אותנטיים משנות ה-50 וה-70 שהביא מבתים ישנים טרם נזרקו לזבל, התקין אותם בצריף והפך את המקום למוזיאון בו הוא מארח ומציג את ההיסטוריה שלהם ושל הקולינרית לאורך הדורות.
את המפגש הוא פותח בהרמת כוסית של ליקר סברא לצד פרלינים במילוי דובדבנים וממשיך בהרצאה על הכלים, החפצים והמטבחים המקומיים, בסיור בשילוב טעימות נוסטלגיות בהן מרק שהתבשל על פתיליה, עוגה שנאפתה בסיר פלא, סודה שנמזגת מסיפולוקס וקפה שחור שמוגש מפינג'ן.
לצריף אפשר להגיע לארוחה או לאירוח עם טעימות. עודד מספר על האוסף שלו ומציג מגוון פריטים שהיו חלק בלתי נפרד מהמטבח של הסבתות שלנו. תמצאו שם למשל את "סיר הפלא", "הסופר מיקסר", תנור מסוג "לביא", מגוון טוסטרים, מקררי וינטג' ועוד.
מתי? בתאום מראש.
8. כרם בר יין, קיבוץ קריית ענבים
בראשית היה הסילו, מגדל אבן שבנו חברי המשק בשנות ה-50 כדי לאכסן בו את תערובת האוכל לפרות. אחרי שנים שעמד נטוש החלל המיוחד הפך לאחרונה לחדר יין מיוחד בעיצובו כשעל קירותיו המעוגלים נתלו עשרות מדפים עם אוסף מפואר של יינות ישראלים, ובדגש על יינות מאזור הרי יהודה, שהוכרז כדרך יין רשמית עם מעל ל-40 יקבי בוטיק. את החלל חוצה שולחן אוכל ארוך שסופו נושק למטבח הפתוח והוא מיועד לישיבה משותפת מסביבו. בחוץ יצרו גינה מקסימה עם שולחנות בין העצים ופינות שהן בינגו לדייט רומנטי. חדר היין הוא למעשה גם בר בניצוחו של השף משה סיבוני, שמגיש לצד היין מנות קטנות, מדוגמות ומשובחות, שמשתנות כמעט בכל יום בהתאם לעונה ולמה שהשף מצא בשוק. בתפריט החלבי דגים נאים ודגים על הגריל, ירקות טריים לצד ירקות צלויים, וגם טאץ' איטלקי של ריזוטו וספגטי קצ'ו א-פפה, וטאץ איטלקי של ראמן דג וניגירי ברוטב יוזו.
הכרם הוא חלק מהמתחם הקולינרי של הקיבוץ, הכולל גם את הרים פטיסרי, שממוקמת מעל הסילו ונחשבת לאחת מהקונדיטוריות הכי טובות ונחשקות בארץ. אם אתם בעניין של לאכול במקום תוכלו לרכוש בקבוק יין בכרם, מאפים, סלטים ועוגות בהרים, ולעלות במעלה הגבעה ולמצוא לכם ספוט מושלם לפרוס את כל הטוב הזה ולתצפת על האזור.
מתי? ראשון-חמישי, ומוצ"ש.
9. בית ברכאת, יפו
ברכאת הוא בית באר היסטורי שהוקם בתחילת המאה ה-19 והיה אחד מבתי הבאר שנבנו מחוץ לשערי יפו והיו חלק מעולם הפרדסנות המקומי. הבית, שנבנה מאבני כורכר, עבר בשנים האחרונות שימור מחמיר ושיפוץ החללים, הקמרונות, החלונות והכניסות בשתי קומותיו, שחשפו את ייחודו ויופיו האדריכלי, וכן את החומה והחצר הפנימית עם הבאר העתיקה ובריכת האגירה שנשמרו בצורתם המקורית.
עיריית תל אביב-יפו, מי שאחראית על שיקום ושחזור המקום, הפכה את הבית המיוחד למרכז תרבות ערבי-יהודי שדוגל בפעילויות דו לשוניות וחיבור לקהילת היוצרים המקומית. כך למשל קומת הקרקע, ששימשה במקור למשאבות ולמגורי הבהמות, הפכה לחלל למלאכות מסורתיות ובקומה השנייה, שחדריה בנויים מסביב לחלל מרכזי ואפשר לראות את ציורי הקיר והתקרה הנדירים שנשמרו. הקומה מאכלסת את הגלריה לאמנות פלסטית ובאחד מחדריה מוצגת תערוכת קבע של משפחת ברכאת ומשפחות נוספות שחיו 70 שנה בבית. בנוסף, בקומות הכניסה פתחו את נאס – בית קפה שמגיש קפה משובח, מאפים, עוגות וכריכים, ובקרוב, הם מבטיחים, יעשירו את המבחר. לצד סיור בבית המרשים וביקור בתערוכות נערכות מגוון פעילויות בהן הקרנות סרטים, מופעי שירה ומוזיקה, מפגשי יוצרים וסדנאות למלאכות מסורתיות. בכל שבת (10:00-12:00) נערכת פעילות לילדים ב"מעמל" – מרחב היצירה של הבית.
מתי? כל השבוע.
10. הנה באה הרכבת, חיפה
מכירים רציף רכבת ממנו יוצאות רכבות לשלוש יבשות? מפתיע, אבל מסתבר שיש אחד כזה בעולם והוא לגמרי שלנו. הרציף ממוקם בתחנת חיפה ובימי טרום המדינה, כשהגבולות היבשתיים עוד היו פתוחים בפנינו, הרכבות נסעו לאסיה (דמשק), אירופה (איסטנבול) ואפריקה (קהיר), ואם פעם יהיה פה שלום עולמי יש סיכוי שהן יחזרו להתגלגל על הפסים. את התחנה הזו ואת הרכבות האותנטיות, הכלים, האבזרים, התמונות והסרטים מאותם ימים, וכן את 130 שנות היסטוריה של הרכבות בארץ, תוכלו לראות במוזיאון הרכבת הישראלי שהוא לגמרי לא חדש אבל רק מעטים מכירים אותו.
על הפסים בחצר המוזיאון מוצגים קטרים וקרונות רכבת מקוריים בהם קטר הלחימה המשוריין, קטר הקיטור האחרון בארץ, הקטרים של הרכבת החִג'אזית קרון אמבולנס משוחזר, ששימש להעברת החיילים הבריטים הפצועים במלחמת העולם הראשונה, וקרון מפואר עם תאי שינה שיועד לנוסעים חשובים בהם ראש הממשלה דוד בן גוריון. מהחצר עולים על גשר שעובר מעל המסילות ותנועת הרכבות השוטפת, ממנו תצפית על הפנורמה של חיפה ומורדות הכרמל. בצדו השני של הגשר ממוקם המוזיאון שמציג כלים ששמשו את עובדי הרכבות וכן מכשירי קשר עתיקים, שלטים, כרטיסי נסיעה ודגמי רכבות מיניאטוריות.
במוזיאון נערכים סיורים מודרכים, ולכבוד החג (14-17.4, 10:00-16:00) יתקיים במקום פסטיבל "איתות לאביב" עם מגוון תערוכות, סדנאות, פעילויות ורכבת לקטנים, וההגעה אליו תהיה באמצעות רכבת שתצא מתחנת חיפה מרכז השמונה.
מתי? בתאום מראש.
11. המימד האנושי, מודיעין-מכבים-רעות
מסתבר שלא כל המקומיים מכירים את ח'רבת אום-רוג'מן ואנחנו פה כדי לספר על מיקומה בראש גבעה הברושים, ובמיוחד עכשיו לרגל הפיכתה של הגבעה לגלריה פתוחה, ייחודית ומרתקת. הגבעה נישאת לגובה 289 מטרים, מוקפת בשדרת עצי ברוש, בולטת למרחוק ומשקיפה על העיר ואל עמק איילון ורכס הרי יהודה, ומיקומה האסטרטגי שימש במלחמת העצמאות שטח הפקר בין ישראל לירדן.
הגבעה היפה עברה לאחרונה מתיחת פנים ומארחת את "המימד האנושי" – תערוכת אמנות חדשה שהיא מסע בין תרבויות וזמנים באזור, המוצגת במרחב הפתוח ומתחברת לטבע, לסביבה ולנוף, שמוסיפים לפסלים, לציורים, לצילומים, לקרמיקה ולפסיפס, מימד נוסף. את התערוכה אצרה עדי אדר – צלמת, אמנית ואוצרת מוכשרת, שבדרך מקורית מגישה את המתכון שלה לאוצרות התערוכה. "החומרים הדרושים: גבעה אחת מהממת, 50 אמנים מוכשרים ומישהי שחולמת ועושה הכל כדי שזה יקרה. אופן ההכנה: לבחור שם ותמה שיתנו כיוון יצירה לאמנים, למיין את העבודות הרלוונטיות ולערבב אותן יחד עד להרכבת סיפור שמחבר בין כולן. לנקות וליפות את השטח, להציב כל יצירה במיקום המתאים ולהגיש בטמפרטורת העונה. ואם תרצו", היא אומרת, "אין זו אגדה". ואנחנו מוסיפים, תרצו! כי מדובר בתערוכה מיוחדת ומעוררת השראה, בשילוב טיול, פריחות, תצפיות (גם מהמצפה שהוקם לזכרו של הרמטכ"ל אמנון ליפשקין שחק, שהיה תושב העיר) ואפשרות לפיקניק בצל העצים.
מתי? התערוכה תוצג עד אוקטובר ופתוחה 24/7.
איך מגיעים? בוויז "גבעה הברושים מודיעין".
12. הבוסתן של מוז"א, תל אביב
הבוסתן של מוזיאון ארץ־ישראל (מוז"א) הוא גן מקסים והריאה הירוקה החדשה בעיר שפתוחה לכולם, כולל לכלבים שלכם. הגן משתרע על 90 דונם בשטחו המערבי של המוזיאון והוא חלק מהמרחב המוזיאלי, הפתוח, המשלב מוצגים ארכיאולוגים, שחזור של טחנת קמח ובית בד, וביתן לתרבות יהודית ולפולקלור הממוקם במבנה היסטורי שמציג אוספי יודאיקה, אתנוגרפיה ופולקלור, מהגדולים והחשובים בארץ. את אלה, ועוד, אפשר לראות תוך טיול קליל בפנינת הטבע העירונית, בהליכה לאורך השבילים שעוברים בין הבריכה האקולוגית, כיכר שעוני השמש, מבנה הפלנטריום, עצי פרי וצמחיה ים-תיכונית, ולתפוס אתנחתה מהמולת העיר על המדשאות, הספסלים ופינות הישיבה האינטימיות.
בנוסף, בחג (14-17.4, ב-10:00 ו־12:00) יחגגו בבוסתן את פתיחת עונת האבטיח של ממלכת שן הזהב התיכונה, בשיתוף קבוצת הליצן איקס, - חוויה אומנותית בשילוב צבעים, צלילים והפתעות.
מתי? הבוסתן פתוח כל השבוע, 08:00-18:00 | הכניסה ללא תשלום.
13. הבלוק, קריית המלאכה
הקריה היא מתחם מלא הפתעות גלויות ונסתרות שהתמקמו בין בנייני הבטון הישנים, ששימשו לתעשייה ומלאכה ובשנים האחרונות משנים פניהם לטובת האמנות, התרבות, הבילוי והקולינריה. מבחוץ הבניינים מכוסים באלפי יצירות גרפיטי, בפנים חללים שהפכו לסטודיו לאמנים ומעצבים, לגלריות, לאולפני הקלטות, לאולמות תיאטרון ומחול, למרכז מוזיקה קלסית, ללשכת תיירות עירונית, לברים ומסעדות.
בטיול שלנו במתחם הססגוני גילינו את ההפתעה הבלתי צפויה בעליל - היכל טיפוס גדול שהעביר את הקירות החיצוניים לתוך האולם והפך למקום חווייתי ומאתגר גם לחסרי ניסיון. הבלוק המקומי הוא השלוחה של מועדון הבלוק הירושלמי, שהביא לקריה את הבולדרים ואת קירות הטיפוס הישרים, האלכסוניים והמשופעים, המשובצים בבליטות וזיזים שנראים כאבנים צבעוניות, כשכל צבע מאפיין מסלול ורמת קושי. הקירות מותאמים לטיפוס מגיל 5 ויש גם פינת כושר, שיעורי יוגה, מרחב עבודה, לאונג' ובר עם בירות ונשנושים, ולפעמים גם ערבי פיצות ובורגרים.
מתי? כל השבוע.
תגובות