טרינידד היא אולי העיר השמורה ביותר במראה הקולוניאליסטי שלה בקובה, ולאזור העתיק אפשר להיכנס רק ברגל. מרכז העיר העתיקה מרוצף במרצפות מהסוג שגורם לך להרגיש שהנה, במרחק של כמה שעות טיסה חזרת למאה ה-19 (ולא, זה לא בדיוק המקום המתאים לנעלי עקב, גם לא לרקדניות מביניכן). כל סמטה מסביב לפלאסה מאיור נראית כאילו רק כרגע עברה שם כרכרה עם סוסים. הריצוף הייחודי, הבתים הססגוניים, האנשים ההולכים לאיטם או יושבים בפתח הבית, והשוק הצבעוני והמקסים, מאפשרים להיכנס לתוך חלום נהדר לכמה שעות. מוזיקה נשמעת מכל בר או מסעדה כמעט בכל שעות היום והלילה. בכל ערב צצים על המדרגות בפלאסה מאיור שני רמקולים ולהקה, והמוני אנשים מגיעים וממלאים לאט לאט את המדרגות הרבות. חלקם מצטרפים לריקודים וחלקם פשוט נהנים מהאווירה הנהדרת הזאת.
טרנידד, העיר השלישית שנוסדה בקובה, הייתה לאורך שנים עיר נחשלת למדיי, שסבלה מהתקפות של שודדי ים ומסופות. באמצע המאה ה-18 החלו להתרבות גידולים וטחנות הסוכר מסביב לטרנידד. ערך הסוכר, הזהב הלבן, עלה, ובעיר צמחה אצולה עשירה.
הקולוניאליסטים, שחיו בקובה בסגנון החיים האירופי, בנו בתים מרשימים, כשרהיטים, אריחים וכלים מפוארים הובאו מאירופה. מחלקם ניתן ליהנות עד היום בכמה מהבתים שמשמשים כמוזיאונים. במהלך מלחמות העצמאות וכתוצאה משחרור העבדים, האזור ירד מגדולתו, ורוב תעשיית הסוכר עברה למחוזות סיינפואגוס ומטאנסס. טרנידד עצמה כמעט ולא השתנתה מאז.
מה לראות ולעשות:
לשוטט ברחובות: בשביל לספוג את האווירה צאו לשיטוט ברחובות המקיפים את פלאסה מאיור (Plaza Mayor). יש שם מגוון רחב של מסעדות ובתי קפה נחמדים, בחלקם יש גם להקה שמנגנת.
לבקר במוזיאון הרומנטי: ארמון מהמאה ה-18 בפלאסה מאיור. ניתן לראות בו דוגמאות מרשימות ביותר של ריהוט מהמאה ה-19, למי מכם שמתעניין בפרטים מדוקדקים של כל אחד ואחד מפרטי הריהוט, ניתן להתלוות למדריכים מקומיים שנמצאים במוזיאון, כמו כן מהקומה השנייה מהחלק הפונה לפלאסה מאיור נשקף נוף מקסים.
לשבת על המדרגות של פלאסה מאיור: בשעות הערב מגיעה להקה ומנגנת על המדרגות. זה הזמן להגיע לשם וליהנות מהמוזיקה, מהאווירה ומהריקודים.
לצאת למועדון: מועדון קאסה לה טרובה (Casa de la Trova) הוא מועדון מוזיקה ברחוב צמוד לפלאסה מאיור, בפטיו יש בדרך כלל להקה שמנגנת מוזיקה. למעוניינים לרכוש דיסקים, במועדון יש חנות דיסקים שמוכרת דיסקים באיכות טובה.
לעשות שוק: ברחובות מדרום לפלאסה מאיור יש שוק ססגוני מקסים של עבודות עץ, רקמות, עבודות אמנות שונות.
לבקר בחוות סוכר: מנקה איסנגה ((Manaca Iznaga היא אחת מחוות הסוכר בעמק וואיה דה לוד אינחניוס, כחצי שעת נסיעה מזרחית לטרנידד. כאן הייתה אחוזת סוכר של אחת מהמשפחות החשובות והעשירות בטרנידד – משפחת איסנגה. הספרדים השתמשו בשיטת ה- Encomienda, בשיטה זו הוקמו אחוזות, בהן בעל החווה קיבל לרשותו עבדים שעובדים בעבודה הקשה של גידול הסוכר (בתמורה מקבלים העבדים חינוך נוצרי). המגדל שימש כמגדל שמירה, משם השומרים צפו על הנעשה. בכניסה לחווה היה פעמון ששימש לאיסוף העבדים, גודלו של הפעמון רימז על גודלה וחשיבותה של החווה. בחווה תוכלו לאכול גם את ארוחת צהריים.
ועוד טיפ אישי: חינטרוס – אלה הם האנשים שימכרו לכם כל מה שתרצו. אנשים אלה זקוקים לכסף שאנו מביאים איתנו. בטרנידד תופעה זו נהייתה רחבה ואף מציקה לעתים. ובכל זאת, נסו לנהוג בהם בחביבות, התשובה después (אחר כך) בדרך כלל תרגיע אותם לפחות עד הפעם הבאה שיפגשו בכם.